שוקי המט"ח העולמיים חווים טלטלה ערה בעקבות תוצאות בחירות האמצע בארצות הברית, שבהן הבטיחה המפלגה הדמוקרטית את השליטה בבית הנבחרים ומתקרבת להשלמת מהפך מקביל בסנאט. בעוד שהמשקיעים הגלובליים מתמחרים שינוי במאזן הכוחות הפוליטי בוושינגטון, הדולר האמריקאי מאבד גובה מול המטבעות המרכזיים בעולם, אך שומר על יציבות מפתיעה דווקא מול השקל המקומי. במסחר הבינלאומי ירד מדד הדולר מול סל המטבעות ב-0.4% לרמה של 101.5 נקודות, כאשר היורו התחזק ב-0.3% לרמה של מעל 1.12 דולר, הפאונד הבריטי טיפס ב-0.3% מעל 1.34 דולר, ומול הין היפני נסוג המטבע האמריקאי ב-0.4% ל-158.1 ין. מנגד, בזירה המקומית הדולר נותר ללא תנודות חדות ונסחר סביב 3.16 שקלים, בעוד היורו עלה ב-0.4% לרמה של יותר מ-3.55 שקלים.

החולשה העולמית של הדולר נובעת בעיקרה מחששות המשקיעים מפני בלימת תוכניות תמריצים פיסקליות והידוק הרגולציה על השווקים הפיננסיים תחת קונגרס בעל רוב דמוקרטי. במוקד הדאגה עומד ענף הטכנולוגיה, ובפרט תשתיות הבינה המלאכותית והקמת מרכזי נתונים רחבי היקף, שעלולים לעמוד תחת פיקוח מחמיר ומגבלות סביבתיות ורגולטוריות. אנליסטים בכירים בבנקים בינלאומיים מעריכים כי אובדן השליטה של הממשל בבתי הנבחרים יגביל את יכולתו להגדיל את ההוצאות הממשלתיות, מה שמוביל לביצועי חסר במדד הנאסד"ק, לצינון הציפיות לצמיחה מואצת בארצות הברית ולהמשך לחץ כלפי מטה על המטבע האמריקאי.

אלא שבמבט מקומי, התמונה שונה בתכלית מזו המצטיירת מעבר לים. רק לפני חודשים ספורים, לקראת סוף מאי, שררה בשוק ההון הישראלי פאניקה הפוכה לחלוטין: הדולר צלל אז לשפל היסטורי של 2.8 שקלים, רמתו הנמוכה ביותר מזה שלושה עשורים, וגרר שיחות חירום של ראשי ענף ההייטק והיצואנים אצל שר האוצר מחשש לקריסת הרווחיות. מאז התהפכה הקערה באופן דרמטי, והדולר השלים זינוק דו-ספרתי של כ-12% מול השקל, רמה המשקפת שיא של שבעה חודשים ומוחקת כמעט את כל מגמת הייסוף שאפיינה את המטבע הישראלי בחודשים שקדמו לכך.

המהפך בשער החליפין נשען על שילוב הדוק בין פעילות הגופים המוסדיים לפערי הריביות בין המדינות. המוסדיים הישראליים, המנהלים את כספי הפנסיה והגמל, מחזיקים חשיפה גבוהה לנכסים בחו"ל. בעוד שבמחצית הראשונה של השנה הם מכרו מט"ח נטו בהיקף של מיליארדי דולרים כדי לגדר את עליות השערים בוול סטריט, בחודשים האחרונים ירדה התלהבות הגידור וחשיפת המט"ח שלהם עלתה מכ-18% לקרוב ל-20%. במקביל, פערי הריבית שהיו לטובת השקל נמחקו לחלוטין: בנק ישראל הפחית את הריבית במצטבר ל-3.25%, ואילו הפדרל ריזרב האמריקאי חזר להעלות את הריבית לרמה של 3.75% עד 4%. הפער שנפתח לטובת הדולר ייקר בצורה חדה את עלויות הגידור הפיננסיות של הגופים המוסדיים והפחית את האטרקטיביות של החזקת השקל.

לגורמים המוניטריים הצטרפה התערבות ישירה מצד בנק ישראל, שרכש במאי וביוני מט"ח בהיקף של כ-1.83 מיליארד דולר על מנת לבלום את הייסוף המהיר שאיים על הייצוא הישראלי. לצד זאת, אי-הוודאות הפוליטית המקומית בעקבות תוצאות הבחירות בישראל, שטרם הבשילו להקמת ממשלה יציבה, יחד עם המתיחות הביטחונית המתמשכת מול איראן, ממשיכות להחזיק את פרמיית הסיכון ברמה מתוחה. ביום הבחירות ירד הדולר זמנית לרמה של 3.02 שקלים, אך שב וטיפס מעל 3.12 שקלים מיד כשהתברר היעדר ההכרעה הפוליטית הברורה.

ההשלכות של התחזקות הדולר מורגשות היטב בכלכלה הריאלית ובכיסם של האזרחים. אף שהיצואנים נהנים משיפור בכושר התחרות שלהם ורושמים רווחים גבוהים יותר בשקלים, הצרכנים מתמודדים עם התייקרות של מוצרי יבוא, מכוניות וחומרי גלם. הלחץ האינפלציוני מוחרף כאשר שער הדולר הגבוה פוגש את מחירי האנרגיה העולמיים, כאשר חבית נפט מסוג ברנט נסחרת סביב 117 דולר בעקבות תקריות ביטחוניות בנתיבי השיט במצר הורמוז. שילוב זה של התייקרות הדלק והיבוא מצמצם את מרחב התמרון של בנק ישראל ומקשה עליו להמשיך במסלול של הפחתות ריבית.

למרות התנודות האחרונות והעלייה ברמת הסיכון המקומית, אנליסטים בכירים במערכת הבנקאית אינם ממהרים להספיד את עוצמתו הבסיסית של השקל. עודפי החשבון השוטף וההשקעות הזרות הישירות בישראל מהווים עוגן כלכלי חזק לטווח הארוך, וכל התייצבות במערכת הפוליטית או רגיעה ביטחונית עשויות להחזיר את כוחות הייסוף לפעולה. המבחנים הקרובים של שוק המט"ח ייקבעו בהחלטות הריבית הממשמשות ובאות של בנק ישראל והפדרל ריזרב, לצד יכולתה של המערכת הפוליטית המקומית לשדר יציבות פיסקלית למשקיעים הזרים.