שוק מטבע החוץ המקומי רשם התפתחויות בולטות במהלך הרבעון השלישי של שנת 2026, כפי עולה מהדוח הרשמי שמפרסם בנק ישראל. במהלך תקופה זו, השקל המשיך לחוות תנודות והיחלש בשיעור של כ-2.9 אחוזים מול הדולר ובכ-2.4 אחוזים מול האירו, לצד פוחת של כ-2.8 אחוזים מול סל מטבעות שותפות הסחר העיקריות של המשק כפי שמשתקף במדד שער החליפין הנומינלי האפקטיבי. במקביל, הזירה הגלובלית הציגה מגמה מעורבת בשער הדולר מול מטבעות מובילים בעולם, שעה שהוון הדרום-קוריאני והיין היפני רשמו התחזקות בולטת מול המטבע האמריקאי.
בחינת רמות התנודתיות בשוק מעידה על ירידה בסטיית התקן בפועל של שער החליפין שקל-דולר לרמה ממוצעת של כ-9.0 אחוזים, זאת לצד עלייה קלה בסטיית התקן הגלומה באופציות 'מעבר לדלפק' שהגיעה לכ-10.1 אחוזים. מבחינת היקפי הפעילות, נפח המסחר היומי הממוצע מול מערכת הבנקאות המקומית רשם ירידה של כ-9.1 אחוזים והסתכם לכ-16.0 מיליארדי דולר, כאשר חלקם היחסי של תושבי חוץ בנפח המסחר הכולל טיפס לכ-41.4 אחוזים.
שינויים מעניינים במיוחד נרשמו באומדן הפעילות של המגזרים הכלכליים השונים בשוק המט"ח. הגופים המוסדיים – הכוללים את קרנות הפנסיה, קופות הגמל וחברות הביטוח – צמצמו משמעותית את מכירות המט"ח נטו שלהם לכ-4.4 מיליארד דולר, לעומת היקף מכירות גבוה בהרבה של כ-13.8 מיליארד דולר ברבעון הקודם. במקביל, המגזר העסקי הפחית גם הוא את רכישות המט"ח נטו לכ-1.7 מיליארד דולר בלבד, לעומת כ-12.1 מיליארד דולר ברבעון השני. מנגד, המגזר הפיננסי (ובעיקר הבנקים) ביצע מהפך ועבר לרכישות מט"ח נטו בהיקף של כ-3.7 מיליארד דולר, בעוד תושבי החוץ המשיכו במכירות מט"ח נטו בהיקף יציב של כ-6.5 מיליארד דולר, ובנק ישראל עצמו לא ביצע רכישות מט"ח נטו במהלך הרבעון.
