הקשר בין הפוליטיקה האמריקאית לבין וול סטריט תמיד היה הדוק, אך נראה כי המהלך האחרון של הממשל בארצות הברית לוקח את מערכת היחסים הזו צעד אחד קדימה, ופורץ דרך ברמה ההיסטורית. נשיא ארצות הברית מציג בימים אלה את אחת התוכניות היצירתיות והשאפתניות ביותר שנראו אי פעם בזירה הפיננסית, כזו שלא מתמקדת רק בהורדת ריביות, הקלות מס לתאגידים או תמריצים למפעלים, אלא פונה אל הקהל הצעיר ביותר שאפשר לדמיין. הממשל בונה בימים אלה מנוע הזרמת הון חדש ועוצמתי במיוחד לשוק המניות האמריקאי, ומי שאמור להניע את המנוע הזה, באופן שעשוי להישמע מפתיע במבט ראשון, הם דווקא ילדים קטנים. יותר מ-60 מיליון ילדים אמריקאים הפכו השבוע, כמעט בין לילה, למשקיעים פעילים בשוק ההון במסגרת פרויקט לאומי רחב היקף. מה שעשוי להיראות על פניו כמו עוד תוכנית חיסכון ממשלתית שגרתית לדור הצעיר, טומן בחובו פוטנציאל להפוך לאורך זמן לאחד ממנגנוני הזרמת ההון המשמעותיים והיציבים ביותר שידע שוק המניות האמריקאי מאז ומעולם.

התהליך המעשי קרם עור וגידים כאשר משרד האוצר האמריקאי השלים בראשון באוקטובר את הרישום האוטומטי למה שמכונה כעת "חשבונות טראמפ". במסגרת מהלך חסר תקדים זה, יותר מ-60 מיליון ילדים קיבלו חשבון השקעות ייעודי שממתין להפעלה פשוטה על ידי ההורים שלהם. הפרטים הטכניים של התוכנית חושפים את עומק החשיבה האסטרטגית שעומדת מאחוריה. כל ילד שנולד או ייוולד בין הראשון בינואר 2025 לבין השלושים ואחד בדצמבר 2028, זכאי להפקדת פתיחה אוטומטית של 1,000 דולר הממומנת ישירות מתוך תקציב הממשלה הפדרלית. מעבר למענק ההתחלתי הזה, התוכנית מאפשרת גמישות רבה ומעודדת חיסכון אקטיבי, כך שניתן להפקיד לחשבון של כל ילד סכום נוסף של עד 5,000 דולר בכל שנה קלנדרית. המערכת נבנתה כך שהיא מאפשרת לא רק להורים להפריש כספים, אלא פותחת את הדלת גם לסבים, לסבתות, לקרובי משפחה נוספים ואפילו למעסיקים עתידיים להשתתף במאמץ ההפקדות.

אך הבשורה האמיתית והדרמטית ביותר של התוכנית אינה טמונה בעצם מתן הכסף, אלא באופן שבו הכסף הזה מנוהל. הכספים הממשלתיים והפרטיים לא יישבו בחשבונות עובר ושב שקטים או בפיקדונות חסרי תשואה שערכם נשחק אל מול האינפלציה השנתית. תחת זאת, החשבונות הללו מנותבים באופן ישיר להשקעה בקרנות מדד רחבות של מניות אמריקאיות, כאשר ברירת המחדל המובנית במערכת היא השקעה בקרן סל העוקבת אחר מדד הדגל של הכלכלה האמריקאית, מדד ה-S&P500. המשמעות הכלכלית של ניתוב הכספים הזה היא עצומה. הממשלה הפדרלית אינה מסתפקת רק בחלוקת מענקים כספיים לדור העתיד, אלא משלבת אותם בצורה אקטיבית ועמוקה לתוך המערכת הפיננסית של שוק המניות הגדול בעולם.

כאן בדיוק נכנסת לפעולה המתמטיקה המרתקת של ריבית דריבית, אותו כוח פלאי שמשקיעים דגולים מדברים עליו ללא הרף. ניקח לדוגמה את התרחיש השמרני ביותר: ילד שמקבל את מענק הפתיחה בסך 1,000 דולר, והכסף נשאר מושקע במדד ללא כל הפקדה נוספת לאורך 18 שנות ילדותו. בהנחה של תשואה שנתית ממוצעת של 8%, המשקפת את הממוצע ההיסטורי ארוך הטווח של שוק המניות האמריקאי, אותו סכום התחלתי צנוע יצמח לכ-4,000 דולר עד שהילד יגיע לגיל בגרות. אולם, כאשר משפחה מחליטה לנצל את מלוא הפוטנציאל של התוכנית ומוסיפה את מקסימום ההפקדה המותרת בסך 5,000 דולר מדי שנה, התמונה הפיננסית משתנה בצורה דרמטית. בתרחיש של הפקדה שנתית מקסימלית לאורך 18 שנים, תחת אותה הנחת תשואה ממוצעת של 8%, חשבון ההשקעות של הילד יכול לתפוח לסכום מרשים של כ-200 אלף דולר. כל זה קורה עוד לפני שהצעיר בכלל התחיל את חייו הבוגרים. בתרחיש שבו ההשקעה ממשיכה להתגלגל לאורך עשרות שנים אל תוך שנות התעסוקה של אותו אדם, המספרים מזנקים למאות אלפי דולרים ואף עשויים לחצות את רף המיליון. המטרה כאן ברורה: לגדל דור שלם של אמריקאים שמתחילים את חייהם לא בנקודת אפס, אלא כמשקיעים בעלי הון בסיסי בשוק ההון.

בעת השקת התוכנית בחודש יולי, שר האוצר האמריקאי סקוט בסנט שפך אור על ההיגיון החברתי שעומד מאחורי המהלך. הוא ציין נתון מדאיג לפיו 38% מהמשפחות האמריקאיות כיום אינן חשופות כלל לשוקי המניות. משמעות הנתון היא שחלק עצום מהאוכלוסייה אינו נהנה מצמיחת הכלכלה ומהרווחים של תאגידי הענק. המטרה המוצהרת של הממשל היא לצמצם את הפער הזה לאורך זמן ולהביא לדמוקרטיזציה של ההשקעות. אך מעבר למספרים ולתשואות, נראה כי האפקט הפסיכולוגי והתרבותי של התוכנית עשוי להיות משמעותי אפילו יותר מהכסף עצמו. ברגע שילד אמריקאי ממעמד הביניים או ממעמד נמוך מחזיק בבעלותו קרן שעוקבת אחרי המדד המוביל בבורסה, שוק המניות מפסיק להיתפס כמשהו מרוחק ששייך רק לאנשים עשירים בחליפות בוול סטריט. הבורסה הופכת לחלק בלתי נפרד מהחיים, הילד מעורב, ההורים רואים את פרי עמלם נצבר, והמשפחה כולה מפתחת אינטרס אישי וישיר בכך שהכלכלה האמריקאית תמשיך לשגשג ושהחברות הגדולות ימשיכו לצמוח.

ההשפעות של המהלך הזה על וול סטריט צפויות להיות היסטוריות. ברגע שעשרות מיליוני ילדים מחזיקים בחשבונות אקטיביים, נוצר בפועל זרם פוטנציאלי אדיר של כסף חדש שזורם אל שוק ההון מדי חודש ומדי שנה. מדובר במנגנון פיננסי שנועד לייצר ביקוש מבני, קבוע, קשיח וארוך טווח למניות. המרוויחים הגדולים מהפרויקט הלאומי הזה צפויים להיות הגופים הפיננסיים והברוקרים הגדולים שמתפעלים את המערכות, דוגמת פלטפורמת רובין הוד. הוספה אוטומטית של עשרות מיליוני משתמשים חדשים למערכת בבת אחת היא תשתית שמחברת באופן ישיר בין החיסכון המשפחתי לבין שוק המניות ומעניקה לוול סטריט בדיוק את סוג המשקיעים שהיא הכי אוהבת לראות. מדובר למעשה בקונה שקט שפועל על טייס אוטומטי, קונה שלעולם לא מתעייף, לא יוצא לחופשה, ולא מחפש לתזמן את השוק בגלל כותרות מלחיצות. הזרמה פסיבית וקבועה זו מייצרת כוח קנייה אדיר שאינו סובל מידיים חלשות. זהו מנגנון שעובד בדיוק כמו פנסיה קלאסית, רק שהוא מתחיל לפעול כבר מיומו הראשון של הילד. במובנים רבים, זהו ככל הנראה אחד המהלכים המובהקים והשוריות ביותר שנוצרו עבור שוק ההון האמריקאי, כזה שמבטיח הזרמת הון עקבית ויציבה לאורך עשרות שנים קדימה.