מדד אמון הצרכנים של אוניברסיטת מישיגן לחודש אוקטובר מעביר מסר ברור וחד למקבלי ההחלטות בוושינגטון ובוול סטריט: משקי הבית בארצות הברית מאבדים את הביטחון במצב הכלכלי, והלחץ הפיננסי היומיומי מתחיל להכריע את מצב הרוח הלאומי. הקריאה הנוכחית של המדד צנחה לרמה של 46.3 נקודות, ירידה מוחשית לעומת 48.1 נקודות שנרשמו בחודש ספטמבר, ופספוס ברור של תחזיות הכלכלנים המוקדמות שציפו לרמה של 47.5 נקודות. בעוד המדד הכללי מציג תמונה עגומה למדי, הרי שמתחת לפני השטח נחשפת מציאות כואבת עוד יותר, שבה השכבות החלשות ובעלי ההכנסות הנמוכות נושאים בעיקר הנטל של עליות המחירים המצטברות, בעוד חוסר הוודאות סביב הכיוון הכללי של המשק הולך ומעמיק.

המנוע העיקרי שדוחף את הפסימיות הזו הוא ההתעוררות המחודשת של שדי האינפלציה. על פי ממצאי הסקר, ציפיות האינפלציה של הציבור האמריקאי לטווח של שנה קדימה טיפסו לרמה של 4.7%, לעומת 4.6% בחודש הקודם, קרוב מאוד להערכות המוקדמות שעמדו על 4.8%. לשם השוואה, קצב גידול המחירים כפי שנמדד במדד המחירים לצרכן הרשמי עמד לאחרונה על 3.4% בחישוב שנתי בחודש אוגוסט. מנהלת סקרי הצרכנים באוניברסיטת מישיגן, ג'ואן שו, הדגישה כי ציפיות האינפלציה הנוכחיות גבוהות באופן מהותי מרמת ה-3.4% שנרשמה בפברואר, תקופה שקדמה להתלקחות העימות הצבאי מול איראן. התמשכות הלחימה והמערכה האזורית, שנמתחת כבר למעלה מחצי שנה, חונקת את נתיבי אספקת האנרגיה הגלובליים במזרח התיכון ומזניקה את מחיריהם של מוצרי דלק מזוקקים כמו בנזין ודיזל, כאשר כל ביקור בתחנת הדלק הופך לתזכורת כואבת למשבר.

הדאגה אינה מוגבלת רק לעליית מחירים קצרת מועד. הסקר הצביע גם על עלייה מדאיגה בציפיות האינפלציה לטווח הארוך, אשר טיפסו לרמה של 3.5% לעומת 3.4% בחודש הקודם. שו ציינה כי מדובר ברמה הגבוהה באופן בולט מהטווח שאפיין את שנת 2024, שעמד אז בין 2.8% ל-3.2%. כאשר הציבור מתחיל להטמיע את התחושה שאינפלציה גבוהה אינה תופעה חולפת אלא מציאות קבועה שתלווה אותו בשנים הקרובות, הדבר מאיים לייצר מעגל קסמים של דרישות שכר ושינוי בהרגלי הקנייה, שמקשה עוד יותר על ריסון עליית המחירים. המציאות הזו עוררה חששות כבדים בשווקים מכך שהאינפלציה המונעת מעליית מחירי האנרגיה תאלץ את הפדרל ריזרב לפתוח במחזור הידוק מוניטרי נחוש, צעד שכבר החל לקבל ביטוי מעשי כאשר הבנק המרכזי העלה את הריבית בספטמבר לראשונה מאז שנת 2023.

הסנטימנט הכלכלי השלילי כבר מזמן אינו נשאר בין כותלי חדרי המסחר, אלא חודר עמוק לתוך הזירה הפוליטית הסוערת. שאלת יוקר המחיה והיכולת "לגמור את החודש" הפכה לנושא המרכזי שמגדיר את מערכת בחירות האמצע הקרבה בארצות הברית. סקרי דעת הקהל מעידים על תסכול גובר בקרב המצביעים מהמחירים הגבוהים של סל הקניות והשירותים, תסכול שעלול לגבות מחיר פוליטי כבד מהמפלגה הרפובליקנית ומהנשיא דונלד טראמפ, עד כדי אובדן השליטה בלפחות אחד מבתי הקונגרס. המצביעים בוחנים את המצב דרך הכיס הפרטי שלהם, וכאשר כוח הקנייה נשחק בעקביות, הזעם מתועל ישירות לקלפיות.

הפילוח הדמוגרפי של נתוני הסקר חושף את הפערים החברתיים המתרחבים. רמות האמון בקרב משקי בית בעלי הכנסה נמוכה וכן בקרב אזרחים שאינם מחזיקים בתיקי השקעות ומניות משמעותיים רשמו צניחה חדה במיוחד במהלך חודש אוקטובר. מדובר בקבוצות אוכלוסייה שחסרות את כריות הביטחון הפיננסיות הנחוצות כדי לספוג את התייקרות מוצרי היסוד, החשמל והדלק, כך שכל עליית מחיר פוגעת בהן באופן מיידי וישיר. כפי שהיטיבה להגדיר זאת שו, התסכול סביב יוקר המחיה ממשיך להצטבר בקצב מהיר, כאשר צרכנים מכל קצוות הקשת הפוליטית מאוחדים בתחושה שמסלול הצמיחה של הכלכלה האמריקאית נחלש באופן ניכר מאז תחילת השנה.

עם זאת, הכלכלה האמריקאית מציגה פרדוקס מרתק שמותיר את האנליסטים חלוקים. לצד הפסימיות העמוקה והתלונות הגוברות על המחירים, נתונים כלכליים רחבים יותר מצביעים על כך שההוצאה הצרכנית – המנוע המרכזי והחיוני ביותר שמניע את המשק האמריקאי – הפגינה עד כה עמידות מפתיעה מול גלי האינפלציה. נתוני המכירות הקמעונאיות, למשל, הציגו התאוששות חדה בחודש אוגוסט, בין היתר הודות להמשך הוצאות ערות של משקי הבית על מגוון מוצרים, כמו גם פעילות ענפה בברים ובמסעדות. הפער הזה, שבין מה שהצרכן מצהיר בסקרים לבין מה שהוא עושה בפועל בקופות, מעמיד בסימן שאלה את משך הזמן שבו הצרכן יוכל להמשיך לממן את רמת החיים שלו באמצעות אשראי וחסכונות, בטרם הבלימה בהוצאות תהפוך למציאות בלתי נמנעת שתגרור את המשק כולו להאטה.