כלכלת ישראל ממשיכה לנווט בתקופה מורכבת, אך הנתונים הרשמיים שמתפרסמים מספקים הצצה מרתקת למנועי הצמיחה ולמוקדי הקושי של המשק המקומי. פרסום דוחות ביצוע התקציב והכנסות המדינה ממסים לחודש ספטמבר חושף תמונה של עלייה בהוצאות הממשלה, שמלווה במקביל בגידול עקבי ומרשים בשורת ההכנסות. במוקד הנתונים עומד הגירעון הממשלתי, אשר שומר על יציבות. בחישוב של שנים עשר החודשים האחרונים, הגירעון המצטבר נותר ללא שינוי ועומד על 3.2% מהתוצר המקומי הגולמי. מדובר בנתון שמשקף את המאמץ לאזן בין הצרכים הגוברים לבין המשמעת התקציבית. במבט חודשי ספציפי, ספטמבר הסתיים עם גירעון של 10.1 מיליארדי שקלים, עלייה קלה בהשוואה לחודש המקביל אשתקד שהסתיים בגירעון של 9.5 מיליארדי שקלים. במבט מצטבר מתחילת השנה, המדינה רושמת גירעון של 29.5 מיליארדי שקלים.

כדי להבין ממה מורכב הגירעון הזה, יש לצלול אל צד ההוצאות הממשלתיות שפועלות בקצב מואץ. במהלך חודש ספטמבר בלבד, הוציאה הממשלה 57.1 מיליארדי שקלים. בבחינת תשעת החודשים הראשונים של השנה, ההוצאה הממשלתית הכוללת טיפסה ל-486.6 מיליארדי שקלים, נתון המייצג גידול מצטבר של 3.4% לעומת התקופה המקבילה בשנה שעברה. חשוב להבין כי המחצית השנייה של שנת התקציב מתאפיינת לרוב בקצב ביצוע וגידול גבוהים יותר מאשר במחצית הראשונה, ומגמה זו של ביצוע תשלומים צפויה להימשך עד לסוף השנה האזרחית. מרכיב משמעותי בתוך מסגרת ההוצאות הזו הוא תפקודה של קרן הפיצויים. אומדן ההוצאות מתוך הקרן מתחילת השנה עומד על 10.1 מיליארדי שקלים, סכום המשקף את היקף התמיכה האדיר שהופנה לעסקים ואזרחים.

אל מול קצב ההוצאות הגובר, מערכת המס הישראלית מפגינה חוסן. צד ההכנסות של המדינה מציג ביצועים שמעניקים למקבלי ההחלטות מרחב נשימה תקציבי. בספטמבר נרשמו הכנסות כוללות בסך 47.0 מיליארדי שקלים. המגמה החיובית הזו בולטת אף יותר כשמסתכלים על הנתונים המצטברים מתחילת השנה, שעומדים על 457.1 מיליארדי שקלים, לעומת 414.1 מיליארדי שקלים בתקופה המקבילה אשתקד. פער זה מייצג גידול מצטבר של 10.4% בהכנסות הקופה הציבורית. המנוע העיקרי מאחורי צמיחה זו הוא רשות המסים. בחודש ספטמבר לבדו, הסתכמו הכנסות המדינה ממסים ב-46.1 מיליארדי שקלים, מה שמהווה עלייה ריאלית של 6% בהשוואה לספטמבר של השנה שעברה. מונח העלייה הריאלית לוקח בחשבון את השפעות האינפלציה, ולכן מעיד על צמיחה אמיתית בפעילות העסקית ובגבייה, ולא רק על התייקרות מחירים.

ניתוח מעמיק של הרכב המסים חושף את הכוחות הכלכליים הפועלים במשק. הגבייה ממסים ישירים עלתה ב-6% לעומת אשתקד. עלייה מרשימה זו נדחפה הודות לגידול בהכנסות ממס חברות, אשר קפצו ב-12%. הנתון מצביע על כך שהמגזר העסקי בישראל שומר על רווחיות איתנה חרף תקופה מאתגרת. במקביל, המסים העקיפים, המוטלים על צריכה, רשמו עלייה מתונה של 3%. נתון מעניין נוסף מגיע מגביית האגרות הממשלתיות, שזינקו בשיעור חד של 27%. קריאת הנתונים מחייבת גם התייחסות להשפעות לוח השנה. חודש ספטמבר התאפיין ברצף של חגי תשרי, עובדה בעלת השלכות טכניות על מועדי הדיווח. ימי החג הובילו לכך שחלק ניכר מהתשלומים שיועדו להיכנס בספטמבר, נדחו ונקלטו בפועל בתחילת חודש אוקטובר. משרד האוצר מעריך כי מדובר בכ-0.5 מיליארד שקלים בתשלומי מס ערך מוסף על ייצור מקומי, יחד עם עוד כמה מאות מיליוני שקלים בגביית מסים ישירים. ההכנסות נטו ממע"מ עמדו על 14.7 מיליארדי שקלים בספטמבר, אך אם מנטרלים את הדחיות הללו של החגים, מתגלה כי העלייה הריאלית בגביית המע"מ הייתה מגיעה ל-8% לעומת אשתקד.

תחזית הגבייה של משרד האוצר לרבעון השלישי, אשר עודכנה ביוני, צפתה הכנסות של 147.9 מיליארדי שקלים. בפועל, הגבייה הסתכמה ב-146.7 מיליארדי שקלים, פער זעיר של כאחוז אחד בלבד מהתחזית. חוסר זה מוסבר בעיקר במסים ישירים, ומתקזז בחלקו הגדול מול עודפי הגבייה שנרשמו ברבעון השני. כבוחנים מגזרים ספציפיים, שוק הנדל"ן ממשיך לשדר קרירות. ההכנסות נטו ממיסוי מקרקעין ירדו והסתכמו ב-1.3 מיליארדי שקלים בספטמבר, לעומת 1.6 מיליארדי שקלים בתקופה המקבילה אשתקד. זוהי התכווצות ריאלית של 18%, המורכבת מירידה של 20% בהכנסות ממס שבח וירידה של 16% במס רכישה. שוק ההון סיפק גבייה ברוטו של 1.1 מיליארדי שקלים, המשקפת ירידה ריאלית של 9%. בקרב העצמאים נרשמה ירידה של 10% בתשלומי המס בספטמבר, כאשר חלק מכך נובע מדחיית התשלומים לאוקטובר. בהסתכלות על מסי היבוא, מס קנייה על יבוא עמד על 2.1 מיליארדי שקלים, ירידה ריאלית של 15% שנבעה מיבוא נמוך של כלי רכב בעקבות החגים. בנוסף, הכנסות מבלו על דלק הסתכמו בכ-2.3 מיליארדי שקלים, ירידה ריאלית של 5% בהשוואה לאשתקד.

ניתוח המגמות ארוכות הטווח מראה כי הגבייה ממסים רשמה זינוק של 18% עם היציאה ממשבר הקורונה, חזרה לרדת לאורך שנת 2022, והתייצבה סביב קו המגמה ארוך הטווח בתחילת השנה הנוכחית. כעת מסתמן היפוך מגמה מחודש, עם חזרה לעלייה מהירה בגבייה בקצב של 9%. בחודש ספטמבר ניצבה הגבייה בפער חיובי של כ-16% מעל קו המגמה ארוך הטווח. התמונה הכוללת מציגה משק בעל עמידות מבנית, שמייצר הכנסות חזקות התומכות בפעילות הממשלה ומסייעות לה לשמור על משמעת פיננסית בתוך מציאות כלכלית ותקציבית מאתגרת מאין כמותה.