עולם ההשקעות בוול סטריט אוהב מספרים עגולים, כותרות מפוצצות ומהלכים שמרגשים את המשקיעים הקטנים, ואחת השאלות המסקרנות ביותר שמרחפות מעל מניית מיקרוסופט היא מתי היא תחליט לפצל שוב את מניותיה. ענקית הטכנולוגיה מרדמונד נסחרת סביב רמות של כ־518 דולר למניה, מרחק של כ־5% בלבד משיא כל הזמנים שלה, עם שווי שוק אדיר שנע סביב 3.8 טריליון דולר. עבור חברה שב־17 שנותיה הראשונות כחברה ציבורית נהגה לפצל את מניותיה כמעט בכל פעם שהמחיר החל לטפס, מדובר בשינוי התנהגותי מרתק. תשעה פיצולים רשמה מיקרוסופט מאז הנפקתה הראשונית במרץ 1986, כך שמי שרכש מניה בודדת ביום ההנפקה מחזיק כיום ב־288 מניות. אלא שהפיצול התשיעי והאחרון התרחש אי אז בפברואר 2003, ומאז חלפו 23 שנים תמימות שבהן מניית החברה צמחה ממחיר של כ־25 דולר לרמות הנוכחיות בלי שההנהלה תזיז אצבע בכיוון של פיצול עשירי.

ההיסטוריה מלמדת שבעבר הדירקטוריון של מיקרוסופט היה חסר סבלנות בכל הנוגע למחירי מניה גבוהים. שמונה הפיצולים הראשונים התרחשו בין 1987 ל־1999, ובכל פעם שהמניה התקרבה לטווח של בין 98 דולר ל־178 דולר, הוכרז מיד יחס פיצול שהחזיר אותה לרמות נגישות יותר. הפיצול של שנת 2003 היה יוצא הדופן מכולם, שכן הוא בוצע כשהמניה שהתה סביב 48 דולר בלבד, ומיד לאחריו החל עשור ארוך וקודר שבו המניה דשדשה ולא הצליחה לחצות שוב את רף 50 הדולרים במשך יותר מ־12 שנה. רק באוקטובר 2015 היא פרצה את המחסום הזה, עברה את רף 100 הדולרים ביוני 2018, ובפברואר 2020 חצתה את רף 178 הדולרים, שהיה המחיר הגבוה ביותר שבו פוצלה בעבר. במילים אחרות, כבר יותר משש שנים שהמניה נסחרת מעל לכל מחיר שבו בחר הדירקטוריון לפצל אותה אי פעם, וכיום היא יקרה כמעט פי שלושה משיא טרום־הפיצול של סוף שנות התשעים.

הזינוק המרשים הזה במחיר לא נולד בוואקום ספקולטיבי, אלא צמח יחד עם תוצאות עסקיות פנומנליות שמציבות את מיקרוסופט בצמרת מהפכת מחשוב הענן והבינה המלאכותית. הכנסות החברה זינקו בכ־18% לרמה מדהימה של 331.8 מיליארד דולר בשנה האחרונה, האצה מרשימה מקצבי צמיחה של 15% ו־16% בשנים שקדמו לה. גם שורת הרווח הנקי המותאם למניה הציגה ביצועים יוצאי דופן עם עלייה שנתית של כ־22% לרמה של 17.28 דולר למניה, ומרווח גולמי חזק שנושק ל־68%. עם קצב צמיחה כזה ומכפיל רווח הוגן למדי של כ־30 על הרווחים המותאמים, מיקרוסופט מוכיחה שהיא לא רק ענקית יציבה אלא מנוע צמיחה אגרסיבי, עובדה שגורמת למשקיעים לתהות מדוע היא נמנעת מלהצטרף לגל הפיצולים ששטף את ענקיות הטק האחרות.

חברות מובילות כמו אנבידיה, ברודקום ונטפליקס הכריזו בשנים האחרונות על פיצולים אגרסיביים של עשר לאחת, אך מבט מעמיק על הנתונים מסביר מדוע המקרה של מיקרוסופט שונה בתכלית. כאשר אותן חברות החליטו לפצל את מניותיהן, מחירי המניות שלהן נשקו לשמיים: אנבידיה עמדה על סביב 950 דולר, נטפליקס נסחרה סביב 1,090 דולר, וברודקום נסקה אל מעבר ל־1,500 דולר למניה. ההנהלות באותן חברות הסבירו כי המטרה הייתה להפוך את המניות לנגישות יותר לעובדים מן השורה במסגרת תוכניות תגמול. מחיר המניה של מיקרוסופט כיום, שעומד על קצת יותר ממחצית ממחיר הפיצול של אנבידיה וכשליש מזה של ברודקום, פשוט אינו נתפס כיקר במיוחד במונחים מוחלטים. בנוסף, המהפכה בעולם הברוקראז' המודרני, שמאפשרת לכל משקיע פרטי לרכוש שברי מניות בחברות וול סטריט תמורת דולר בודד בלבד, הפחיתה דרמטית את הצורך הפסיכולוגי בפיצול טכני.

מכשול משמעותי נוסף שעומד בפני פיצול מניות במיקרוסופט קשור למקומה הייחודי במדד הדאו ג'ונס הוותיק. בניגוד למדד ה־S&P 500 שמשקלל חברות לפי שווי השוק שלהן, הדאו ג'ונס משוקלל לפי מחיר המניה בלבד. כתוצאה מכך, מיקרוסופט מהווה כיום משקל כבד במיוחד במדד, כ־6% מסך ערכו, מה שמציב אותה במקום השלישי בהשפעתה על המדד אחרי גולדמן זאקס וקטפילר. אם החברה תבצע פיצול שגרתי של שניים לאחד, משקלה יירד לכ־3%, מה שעדיין ישאיר אותה במרכז המדד. אולם אם היא תתפתה לבצע פיצול עמוק של עשר לאחת, מחיר המניה יצנח לכ־52 דולר, משקלה בדאו יתרסק לכ־0.6% בלבד, והיא תהפוך לחברה כמעט חסרת השפעה על המדד החשוב, בדומה לחברות שהוסרו ממנו בעבר בשל מחיר מניה נמוך מדי שלא ייצר תנועה אמיתית.

בסופו של דבר, פיצול מניות אינו מייצר שום ערך כלכלי אמיתי ואינו משנה במאומה את השווי הבסיסי של העסק, בדיוק כפי שחיתוך של פיצה לשמונה משולשים במקום לארבעה אינו מגדיל את כמות הבצק. כל עוד המניה נסחרת בטווח המחירים הנוכחי, נראה שלדירקטוריון של מיקרוסופט אין סיבה בוערת לשנות את המדיניות שמובילה אותו בעשרים השנים האחרונות. גם אם נראה פיצול מתישהו בעתיד, הוא ככל הנראה יהיה מדוד ושמרני, בדומה לדפוסי העבר של שניים לאחד, ולא מהלך גרנדיוזי שנועד למשוך תשומת לב רגעית. עבור בעלי המניות שמחזיקים בחברה שממשיכה לצמוח בקצב שנתי דו־ספרתי ברווחים ובהכנסות, השאלה האם המניה עולה 500 דולר או 50 דולר פשוט אינה משנה את השורה התחתונה.