הכלכלה האמריקאית מייצרת תמונה מרתקת ומלאת סתירות, שבה שיאים היסטוריים מתנגשים בחריקות מבניות עמוקות. מצד אחד, המשק האמריקאי מציין רצף יוצא דופן של 78 חודשי צמיחה רצופים – מחזור העסקים השישי באורכו מאז שנת 1854, הרבה מעבר לממוצע ההיסטורי של 49 חודשים וחציון של 38 חודשים. מנגד, מתחת לפני השטח של נתוני הצמיחה המרשימים, נרשם זינוק חד וצורם בגרעון המסחרי של ארה"ב, שחצה בחודש אוגוסט את רף ה-100 מיליארד דולר. הפער הכולל העמיק ל-105.6 מיליארד דולר, עלייה חדה של 13.8% לעומת גרעון מתוקן של 92.8 מיליארד דולר ביולי. מדובר ברמה הגבוהה ביותר מאז תחילת 2025, תקופה שבה יבואנים מיהרו להקדים משלוחים ולצבור מלאים לפני כניסת גלי המכסים המוקדמים, תהליך שדחף אז את הגרעונות החודשיים אל מעבר ל-120 מיליארד דולר.

התנועה החדה בגרעון נבעה מעלייה של 4.3% בהיקף היבוא, שהגיע ל-420.8 מיליארד דולר, לעומת עלייה מתונה בהרבה של 1.4% בלבד ביצוא, שהסתכם ב-315.2 מיליארד דולר. הנתונים שפרסמה לשכת הניתוח הכלכלי במשרד המסחר האמריקאי משקפים תפנית בסחר העולמי, ומכסים את החודש הראשון שלאחר כניסתו לתוקף של שלב חדש במדיניות המכסים של הנשיא טראמפ – שכלל מכס של 10% על שותפות מרכזיות כמו האיחוד האירופי ו-12.5% על מדינות אחרות, ובהן סין – לצד קריסת שיחות הסחר מול קנדה. על רקע זה, כלכלנים מזהירים כי הזינוק ביבוא ישמש כמשקולת על נתוני התוצר ברבעון השלישי. בחברת Capital Economics ציינו כי הזינוק ביבוא צפוי להוריד את קצב הצמיחה ברבעון השלישי אל מתחת לתחזית הקודמת שעמדה על 4.0%, לרמה שנתית שעשויה להיות קרובה יותר ל-2.5%, שכן העלייה הרחבה ביבוא סחורות גוררת מטה את נתוני הסחר נטו.

מעבר להשפעות המכסים, מנוע מרכזי נוסף ליבוא ממשיך להיות מרוץ החימוש של חברות הטכנולוגיה סביב מהפכת הבינה המלאכותית. ענקיות הטק ממשיכות להזרים מיליארדי דולרים לרכישת רכיבים חיוניים להקמת חוות שרתים ודאטה-סנטרים מתקדמים. נתוני אוגוסט מלמדים כי יבוא המוליכים למחצה זינק ב-2.4 מיליארד דולר, בעוד יבוא אביזרי המחשב ירד ב-1.6 מיליארד דולר, כאשר סך היבוא הקשור לתשתיות בינה מלאכותית נותר ברמות שיא גבוהות. לצד זאת, קפיצה משמעותית נרשמה גם באספקה תעשייתית: יבוא הנפט הגולמי זינק ב-3.3 מיליארד דולר, ויבוא הזהב הלא-מוניטרי צמח ב-3.1 מיליארד דולר. הזינוק בסחורות העלה את הגרעון המסחרי בסחורות לרמה של 136.57 מיליארד דולר, בעוד העודף המסורתי ביצוא שירותים נותר כמעט ללא שינוי.

מבט גיאוגרפי על מפת הסחר ממחיש את הגרעונות העמוקים והעיקשים שמנהלת וושינגטון מול שורה ארוכה של שותפות סחר, ממקסיקו ווייטנאם ועד מדינות אירופה. הגרעון הגדול ביותר נרשם מול מקסיקו, עם פער של 27.7 מיליארד דולר באוגוסט. במקביל, הגרעון מול קנדה זינק ב-4.1 מיליארד דולר והגיע ל-7.1 מיליארד דולר, על רקע ההסלמה במתיחות הסחר בין שתי השכנות. גם הגרעון מול סין עלה ל-16.4 מיליארד דולר לעומת 15.2 מיליארד ביולי. נתון זה נרשם רגע לפני ביקורו של נשיא סין שי ג'ינפינג, שבמהלכו האריכו שתי המעצמות את שביתת הנשק בסחר – שתוכננה לפקוע בנובמבר – בחודשיים נוספים, קבעו יעד חדש להמשך השיחות בתחילת 2027, והודיעו על הפחתות מכסים בהיקף מוערך של כ-60 מיליארד דולר בסחורות.

כל זה מתרחש במקביל לכך שהכלכלה הרחבה מפגינה חוסן יוצא דופן. המדיניות המוניטרית הלא-שגרתית, הגרעונות התקציביים הגדולים היסטורית וההשקעות המאסיביות בתשתיות AI מצליחים למשוך את מחזור העסקים הנוכחי לזמני שיא, כשרק רצף 128 החודשים בין 2009 ל-2020 – שנקטע בעקבות מגפת הקורונה – ארוך ממנו בעשורים האחרונים. יתרה מזו, שוק העבודה מתקרב להישג מרשים עם מספר שיא של חודשים רצופים שבהם שיעור האבטלה נותר מתחת לרף ה-5%, הישג שלא נראה מאז אמצע שנות ה-60.

עם זאת, לצד החוסן הכללי, מתחילים להופיע סימני התקררות מעוררי מחשבה. דוח התעסוקה של חודש ספטמבר הפתיע לרעה, כאשר המעסיקים הוסיפו 29,000 משרות בלבד, רחוק מאוד מציפיות הכלכלנים שעמדו על כ-90,000 משרות, ומתחת לממוצע החודשי של 45,000 משרות בשנה האחרונה. בנוסף, נתוני התעסוקה לחודשים הקודמים עודכנו משמעותית כלפי מטה: יולי תוקן מתוספת של 21,000 משרות לירידה של 10,000, ונתוני אוגוסט קוצצו מ-162,000 ל-133,000 משרות – מחיקה של 60,000 משרות בשקלול החודשיים. שיעור האבטלה עלה קלות לרמה של 4.2% לעומת 4.1%, בעוד ששיעור ההשתתפות בכוח העבודה נותר יציב על 61.8%. העלייה המתונה הזו באבטלה מעידה על האטה מבוקרת ולא על קריסה פתאומית, מה שמוביל גורמי מחקר מובילים בוול סטריט, בהם BCA Research, להעריך כי מגמת ההתרחבות של הכלכלה האמריקאית נותרה על כנה, גם אם היא נדרשת לתמרן בין חזיתות סחר סוערות ללחצי אינפלציה מחודשים.