הכלכלה הדיגיטלית שניזונה מתשומת לב ציבורית גובה לעיתים מחיר אישי כבד שאינו משתקף בדו"חות הרבעוניים של ענקיות הטכנולוגיה. המקרה הטרגי של קן אורקר, בן זוגה בן ה-34 של ג'יפסי רוז בלנשרד, ממחיש את הצד האפל של מודל הרווח המבוסס על ויראליות ומעורבות משתמשים. אורקר נמצא ללא רוח חיים בביתו שברייסלנד, לואיזיאנה, בדיוק ביום הולדתו שחל באחד באוקטובר. כוחות משטרת מחוז לה-פורש שהגיעו לזירה סמוך לשעה 18:15 בערב נאלצו לקבוע את מותו במקום, כאשר חקירת נסיבות האירוע עדיין מתנהלת. כעת, בלנשרד חושפת כי להערכתה מדובר במנת יתר, אף שטרם התברר אילו חומרים היו מעורבים והאם הפעולה הייתה מכוונת. התקופה האחרונה בחייו, כך עולה מהעדויות, אופיינה במצב נפשי מעורער במיוחד.
הזווית שצריכה להטריד משקיעים בחברות מדיה חברתית אינה בהכרח הטרגדיה הפרטית, אלא המנגנון המערכתי שאפשר אותה. בלנשרד מצביעה ישירות על פלטפורמות כמו טיקטוק ורדיט כזירות שבהן התנהל מסע הטרדות רשת חסר מעצורים נגד בן זוגה. הסקרנות הציבורית סביב חייה של בלנשרד, שריצתה עונש מאסר בגין חלקה ברצח אמה די די, תורגמה למיליוני צפיות, לייקים וטראפיק שהכניסו כסף רב למפרסמים ולפלטפורמות. עם זאת, הלחץ הציבורי חסר התקדים שהופנה כלפי אורקר מדגיש את הסיכון הרגולטורי והתדמיתי המרחף מעל חברות הרשתות החברתיות. כאשר אלגוריתמים מתמרצים תוכן פוגעני כדי למקסם זמן מסך, הם מייצרים סביבה רעילה שעלולה להוביל לתוצאות הרסניות בעולם האמיתי. העובדה שמשטרת מחוז לה-פורש ממשיכה בחקירת נסיבות המוות מותירה שאלות פתוחות רבות, אך עבור ציבור המשקיעים, השאלה המרכזית צריכה להיות כיצד אירועים מסוג זה מתומחרים לתוך הערכות השווי של חברות המדיה. המעבר המהיר של משתמשים מפלטפורמה אחת לאחרת עלול להתרחש בדיוק בגלל תחושת המיאוס מהסביבה הרעילה שהן מטפחות ללא כוונה.
אם ננתח את ציר הזמן של מערכת היחסים, נגלה רצף אירועים שזכה לסיקור אובססיבי ברשת. השניים יצרו קשר לראשונה בעת שבלנשרד שהתה בכלא. הם התארסו באוקטובר 2018, נפרדו, וחזרו זה לזה באוגוסט 2019. לאחר מכן הגיעה פרידה ארוכה נוספת, במהלכה בלנשרד נישאה לראיין אנדרסון, ממנו נפרדה חודשים ספורים לאחר שחרורה בדצמבר 2023. הפיוס המחודש עם אורקר באפריל 2024 הוביל להולדת בתם, אורורה, אך תקופת החסד הזו נמשכה בקושי חצי שנה עד למוות הטרגי באוקטובר. המהירות שבה הציבור צורך ומשליך סיפורים אנושיים משקפת שוק תזזיתי של תשומת לב, שבו המשתמשים הופכים לסחורה, והרשתות החברתיות גורפות את הרווחים מבלי לשאת באחריות על הנזק ההיקפי שנגרם למושא הסיקור. תעשיית הפשע האמיתי והרכילות הדיגיטלית מגלגלת מיליארדים, אך המקרה הזה מציב סימן שאלה גדול על גבולות המוסר של המודל העסקי. היעדר מנגנוני סינון יעילים נגד בריונות רשת חושף את הפלטפורמות לתביעות עתידיות ולדרישות גוברות מצד מחוקקים להטלת אחריות משפטית ישירה. כל תגובה פוגענית, כל סרטון ויראלי שלעג לאורקר, היוו עוד פיקסל בתמונה רחבה של ניצול ציבורי שמטרתו הסופית היא יצירת רווח תאגידי.
ההשלכות של תרבות הביטול והשיימינג המקוון חורגות הרבה מעבר לכותרות הצהובות ומגיעות עד לבסיס האמון של הצרכנים בפלטפורמות הדיגיטליות. בלנשרד, שמתמודדת כעת עם אובדן בן זוגה ואבי בתה התינוקת, מבקשת להסיט את הדיון מהרעש התקשורתי אל המהות האנושית. היא מתארת את אורקר כאדם שהעניק אהבה עמוקה לבתם אורורה, ורואה בילדה השתקפות חיה של רוחו. הרצון שלה להבטיח שבתה תכיר את אביה האמיתי, ולא את הדמות המעוותת שצוירה על ידי זרים ברחבי האינטרנט, חושף את הפער העצום בין המציאות לבין הדרך שבה היא משתקפת ברשתות החברתיות. הפער הזה בדיוק הוא מה שעלול להפוך לנקודת תורפה עבור חברות הטכנולוגיה, שכן משתמשים מתחילים לגלות מודעות גוברת לנזקים הנפשיים של השהות המקוונת. הנתונים המצביעים על כך שמערכת היחסים בין השניים ידעה עליות ומורדות מאז שנת 2018, כולל אירוסים שבוטלו וחזרה לקשר, הפכו לחומר גלם זול עבור יוצרי תוכן ברשת. תעשיית הרכילות המקוונת לא עצרה לבחון את ההשלכות של חדירה כה אגרסיבית לפרטיות, והעדיפה למקסם קליקים על חשבון יציבותו הנפשית של אדם שכלל לא בחר באור הזרקורים.
מנקודת מבט של ניתוח סיכונים, משקיעי איכות סביבה וחברה מתחילים לבחון בזכוכית מגדלת את המדיניות של חברות המדיה החברתית בנוגע לבריונות סייבר. כאשר אדם נחשף לרמה בלתי נתפסת של ביקורת ציבורית ואכזריות טוקבקיסטית, כפי שקרה לאורקר, המערכת כולה עומדת למבחן. האם אלגוריתם שמקדם סרטוני לעג בטיקטוק או שרשורי שנאה ברדיט יכול להיחשב כהשקעה אחראית לטווח ארוך? התשובה לשאלה זו תעצב את עתיד הרגולציה על האינטרנט. בלנשרד מבקשת כעת פרטיות וחמלה עבור משפחתה בשעותיה הקשות, אך זעקתה האילמת מופנית למעשה למנגנון שלם שממשיך לייצר רווחים מטרגדיות אנושיות. היא מדגישה כי הזמן והמרחק, ואפילו המוות, לא ימחקו את הקשר העמוק שהיה ביניהם, אך הכתם הדיגיטלי שהותירו המטרידים יישאר צרוב בשרתי החברות לנצח.
השיח הציבורי סביב המקרה הזה חייב להשתנות מסיקור רכילותי לדיון על גבולות האחריות של ענקיות הטכנולוגיה. המודל הכלכלי שמקדש מעורבות משתמשים בכל מחיר מתחיל להראות סדקים, וכאשר טרגדיות אישיות נגרמות כתוצאה ישירה או עקיפה של חשיפה רעילה ברשת, הלחץ על המחוקקים להתערב רק ילך ויגבר. המעבר ממשק המבוסס על צריכת תוכן פסיבית לכלכלה של יצירת סערות רגשיות טומן בחובו סכנות ממשיות ליציבות החברתית. מותו של קן אורקר בגיל 34 מציב מראה מטרידה מול תעשיית הרשתות החברתיות וממחיש את המחיר האנושי של המרדף אחר ויראליות. המקרה מדגיש את הצורך הדחוף בבחינה מחודשת של מודל הרווח המבוסס על מעורבות משתמשים חסרת רסן. משקיעים וחברות טכנולוגיה יידרשו בקרוב להתמודד עם ההשלכות הרגולטוריות של סביבה דיגיטלית שאינה מרסנת בריונות רשת, מה שעלול להשפיע מהותית על שורת הרווח העתידית.
