תמחור סיכונים גיאופוליטיים בזירה המקומית האמריקאית עובר בימים אלו טלטלה עמוקה מתחת לפני השטח. לקראת יום השנה ה-25 למתקפות האחד עשר בספטמבר, רשויות האכיפה הפדרליות בארצות הברית משדרות דריכות שיא, כזו שחורגת מהאזהרות השגרתיות של העשור האחרון. המודל הישן והמוכר של ארגוני טרור בינלאומיים הפועלים ממרכזי פיקוד ושליטה מסודרים, פינה את מקומו למבנה מבוזר, כאוטי וקשה הרבה יותר לחיזוי. עבור משקיעים מוסדיים הבוחנים את יציבות התשתיות בארה"ב, המעבר הזה מייצג משתנה מאקרו-כלכלי חדש. גורמים עוינים זרים מנצלים את הסכסוכים המתמשכים במזרח התיכון כדי ללבות תסיסה פנימית, תוך הפצת חומרי תעמולה שנועדו להניע פעולות אלימות או לייצר איומי סרק שישתקו מוקדים כלכליים.
הדינמיקה של איומים ללא התרעה מוקדמת משנה את כללי המשחק. הכלכלה האמריקאית, שנשענת על רציפות תפקודית וביטחון צרכני, ניצבת כעת מול תאים קטנים ואנשים בודדים המתכננים פעולות באופן עצמאי לחלוטין. משרד ביטחון המולדת האמריקאי, גוף שהוקם ישירות מתוך הריסות מגדלי התאומים כדי לאחד את זרועות ההגנה תחת קורת גג אחת, מבהיר כי סביבת האיום הנוכחית הפכה למורכבת פי כמה מזו שהכרנו בתחילת המילניום. המניעים של אותם מפגעים פוטנציאליים נעים על ספקטרום רחב של אידיאולוגיות פוליטיות, מה שמקשה על בניית פרופיל אחיד. הנתונים מהשטח מצביעים על פעילות מוגברת של רשויות הביטחון בניסיון לבלום את המגמה. במהלך השנה וחצי האחרונות בלבד, נעצרו לפחות 16 בני אדם בתוך גבולות ארצות הברית בחשד לתכנון או תמיכה בפעולות נגד אזרחים אמריקאים בשליחות רשתות ג'יהאד עולמיות. המציאות הזו, שבה גורמי אכיפה נדרשים לסכל התארגנויות מקומיות בתדירות גבוהה, ממחישה עד כמה הפגיעות הפנימית הפכה לפרמטר שאי אפשר להתעלם ממנו בניתוח סיכוני שוק ארוכי טווח.
מאזן הכוחות הגלובלי של ארגוני הטרור חושף תמונה מטרידה של התרחבות מחוץ לגבולות המערב, לצד ניסיונות חדירה תודעתיים לתוכו. דו"ח מודיעין אמריקאי שפורסם בחודש מרץ האחרון ממפה את פריסת הכוחות וחושף מספרים המעידים על התעצמות ארגונית. דאעש מחזיק כיום בשורותיו עד 18,000 פעילים ברחבי העולם, בעוד שאל-קאעידה רושם נוכחות של כ-28,000 חברים. חיבור פשוט של הנתונים הללו מצביע על כוח אדם פוטנציאלי של 46,000 פעילים המוקדשים לערעור הסדר העולמי. אף על פי שהנוכחות הפיזית שלהם בארצות הברית מוגבלת, הארגונים הללו נשענים על רשתות חברתיות כדי לגשר על המרחק הגיאוגרפי ולייצר זרוע ביצועית וירטואלית המגיעה לכל סמארטפון.
האסטרטגיה הדו-ראשית הזו משלבת צבירת כוח פיזי מעבר לים לצד לוחמה פסיכולוגית בתוך גבולות ארצות הברית, ומחייבת את הממשל האמריקאי להקצות משאבי עתק לניטור וסיכול. מעבר לאיום החיצוני, הזירה המקומית רוחשת מגמות מסוכנות לא פחות. פלגים קיצוניים מבית, המונעים משנאת ממסד ושאיפה לפרק את המבנה החברתי הקיים, ממשיכים לתכנן פעולות אלימות. ההצטלבות בין תעמולה זרה לבין תאי טרור מקומיים יוצרת סינרגיה מסוכנת שעלולה לערער את היציבות האזרחית, שהיא התשתית שעליה נשענת כל פעילות עסקית וכלכלית. עבור סקטורים מסוימים, המציאות הביטחונית הזו מתורגמת לתנועות הון ברורות. חברות העוסקות באבטחת סייבר, ניטור מידע ומודיעין אזרחי מוצאות את עצמן בחזית המאבק, כאשר תקציבי הממשל והמגזר הפרטי מופנים יותר ויותר למיגון תשתיות קריטיות. ההבנה כי האויב אינו בהכרח צבא סדיר אלא רסיסי רעיונות המתפשטים ברשת, משנה את האופן שבו מתמחרים הגנה לאומית בעידן המודרני.
קו השבר המרכזי של העידן הנוכחי טמון במפגש שבין כוונות זדון לבין טכנולוגיות קצה זמינות. סוכנויות הביטחון מזהות עליית מדרגה מדאיגה בניסיונות של גורמים עוינים לרתום בינה מלאכותית יוצרת לטובתם. לא מדובר רק בייצור המוני של תעמולה אלימה, אלא בניצול אלגוריתמים מתקדמים לחקר פיתוח חומרי נפץ ונשק ביולוגי. השילוב של טכנולוגיות אלו עלול להפוך פעילות חבלנית למהירה יותר, קלה לשכפול ובעיקר כזו שחומקת מתחת לרדאר של מערכות הגילוי המסורתיות. זוהי דמוקרטיזציה של יכולות הרס, המאפשרת לתאים בודדים להשיג עוצמה שבעבר הייתה שמורה למדינות.
לצד איומי התוכנה, המרחב האווירי הנמוך מסתמן כנקודת תורפה פיזית קריטית. החשש המרכזי של גורמי האכיפה מתמקד בשימוש בכלים טיס בלתי מאוישים לפגיעה בתשתיות לאומיות או לשיבוש מערכי חירום והצלה. סגן ראש ה-FBI, כריסטופר רייאה, הבהיר לאחרונה כי נושא הרחפנים נמצא בראש סדר העדיפויות של הארגון. "תהיה טיפש לחשוב שזה לא יגיע לארצות הברית בשלב מסוים, ואנחנו מנסים להישאר צעד אחד לפני זה," ציין רייאה בראיון. ההכרה בפגיעותן של תשתיות אנרגיה, תקשורת ותחבורה מפני תקיפות רחפנים מדויקות, דוחפת את הממשל להאצת פיתוחים בתחום יירוט ושיבוש מערכות אוויריות. התלכדות של תאי טרור מבוזרים עם טכנולוגיות מדף מתקדמות מחייבת את המשק האמריקאי להיערכות מחודשת ברמת האבטחה הלאומית והתאגידית. השקעות מאסיביות בהגנת תשתיות קריטיות ופיתוח אמצעי נגד טכנולוגיים צפויות להפוך לחלק בלתי נפרד מתקציבי העשור הקרוב. מציאות זו מבטיחה כי מגזר הביטחון והסייבר ימשיך להוות מוקד משיכה מרכזי להון ממשלתי ופרטי כאחד.
