הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמה את הנתונים המעודכנים לגבי ההוצאה הלאומית לתרבות, לבידור ולספורט. האומדן המוקדם לשנת 2025 מעלה כי ההוצאה הלאומית הכוללת בתחומים אלו הסתכמה בסכום של 101.9 מיליארד שח במחירים שוטפים. נתון זה מהווה שיעור של 4.8% מתוך התוצר המקומי הגולמי של המשק. הבחינה הרוחבית של הנתונים מספקת תמונת מצב פיננסית מקיפה על היקפי הפעילות הכלכלית בענפים המרכיבים את סל הצריכה התרבותי והבידורי של הציבור הרחב בישראל, ומאפשרת לעקוב אחר קצב הצמיחה הריאלי והנומינלי לאורך זמן בהשוואה לשנים קודמות.
בחינת נתוני ההוצאה במחירים קבועים מעלה כי בשנת 2025 נרשמה עלייה ריאלית של 1.0% בהשוואה לשנה הקודמת, זאת לאחר עלייה בשיעור של 2.0% שנרשמה בשנת 2024. במונחים כספיים קבועים, הסתכמה ההוצאה הלאומית בשנת 2025 בסכום של 84,378.4 מיליוני שח, זאת לעומת סכום של 83,572.3 מיליוני שח בשנת 2024 ולעומת 81,918.8 מיליוני שח בשנת 2023. מנגד, כאשר בוחנים את הנתונים לנפש במחירים קבועים, ניכרת ירידה קלה בשיעור של 0.4% בשנת 2025 לעומת שנת 2024, כאשר ההוצאה הממוצעת לנפש עמדה על 8,334.2 שח. נתונים אלו מלמדים על התמתנות מסוימת בקצב הגידול לנפש, לצד המשך גידול מוחלט בסך המשאבים המופנים לענפי התרבות, הבידור והספורט במשק המקומי.
בפילוח מפורט של ההוצאה השוטפת לפי סוגי פעילות עולה כי התחום המוביל בהיקף ההוצאה הוא ספורט ומשחקים, הכולל בין היתר מועדוני ספורט ובריכות שחייה, אשר היו אחראים ל-24.5% מסך ההוצאה השוטפת. במקום השני ניצבת הפעילות החברתית-קהילתית עם נתח של 17.0%, ואחריה תחום המוזיקה ואמנויות הבמה, הכולל קונצרטים, מופעי תרבות ומועדוני לילה, עם 14.9%. תחום המחשבים והאינטרנט תופס נתח משמעותי של 13.9% מכלל ההוצאה. יתרת ההוצאה מתחלקת בין שמירה על הסביבה הכוללת גני חיות וגנים ונטיעות בשיעור של 7.3%, שידורי רדיו וטלוויזיה וכבלים בשיעור של 5.7%, ספרות ודברי דפוס בשיעור של 5.4%, הימורים במסגרת מפעל הפיס והספורט-טוטו בניכוי פרסים בשיעור של 5.1%, מורשת תרבותית הכוללת מוזאונים ועתיקות בשיעור של 2.9%, קולנוע וצילום בשיעור של 2.1%, וכן ניהול כללי ואמנות פלסטית המהווים יחד את היתרה.
מבחינת המגזרים המספקים את הסחורות והשירותים, הנתונים ממחישים את הדומיננטיות המוחלטת של המגזר העסקי במשק. חלקו של המגזר העסקי באספקת השירותים והמוצרים בתחומי התרבות, הבידור והספורט הגיע בשנת 2025 לשיעור של 66.0%. המגזר העסקי הוא הגורם הבלעדי המספק את כל המוצרים בתחומי ההימורים, המחשבים והאינטרנט, וכן את מרבית השירותים בתחומי הרדיו והטלוויזיה, הקולנוע והצילום, המוזיקה ואמנויות הבמה, וכן ספרות ודברי דפוס. לצד המגזר העסקי, מוסדות ללא כוונת רווח, כמו מתנ"סים, מוזאונים, תיאטראות ואגודות ספורט, סיפקו 21.7% מהשירותים. הרשויות המקומיות היו אחראיות על אספקת 10.3% מהשירותים באמצעות ספריות ציבוריות, פעולות תרבות וספורט, גנים ונטיעות ובריכות שחייה, בעוד שמשרדי הממשלה והמוסדות הלאומיים סיפקו 2.0% מהשירותים במסגרת תחומי התרבות, האמנות, הפעילות הקהילתית ורשות הספורט.
בניתוח ההוצאה לפי גורם מממן, ללא בלאי, אשר מסתכמת בסכום של 98.8 מיליארד שח, מתברר כי משקי הבית נושאים בנטל המימון העיקרי באופן בולט. בשנת 2025 מימנו משקי הבית 85.1% מסך ההוצאה הלאומית בתחומים אלו, בהשוואה לשיעור של 84.7% בשנת 2024 ולשיעור של 81.8% בשנת 2023. יתרת המימון התחלקה בין הרשויות המקומיות שמימנו 10.5%, משרדי הממשלה והמוסדות הלאומיים שמימנו 3.8%, והמוסדות ללא כוונת רווח שמימנו 0.6% בלבד מההוצאה. מיון זה מציג את ההבחנה בין הגורם שמספק את השירות בפועל לבין הגורם הנושא בעלות הכלכלית הישירה והעקיפה, ומדגיש את מידת המעורבות הגבוהה של הצרכן הפרטי במימון סל התרבות והפנאי שלו.
לצד ההוצאה השוטפת, נתוני ההשקעה בנכסים קבועים מספקים אינדיקציה נוספת על היקף הפעילות התשתיתית בענפים אלו. בשנת 2025 הסתכמו ההשקעות של משרדי הממשלה, המוסדות הלאומיים, הרשויות המקומיות והמלכ"רים במבנים ובציוד לצורכי תרבות, בידור וספורט בסכום של 4.5 מיליארד שח. סכום זה מהווה שיעור של 0.9% מתוך סך ההשקעה בנכסים קבועים בכלל ענפי המשק. בפילוח של רכיבי ההשקעה עולה כי 86.7% מהסכום הופנו להשקעה במבנים, בעוד שהיתרה הושקעה בציוד, במכונות ובכלי תחבורה. מבחינת הגורם המבצע את ההשקעות הללו, הרשויות המקומיות הובילו את הפעילות והיו אחראיות על 78.3% מסך ההשקעה בנכסים קבועים בתחומים אלו, נתון המצביע על מעורבותן העמוקה בפיתוח תשתיות עירוניות לרווחת התושבים.
