אנרגיה גרעינית עוברת בשנים האחרונות תהליך מזעור משמעותי, אשר עשוי לשנות לחלוטין את מפת האנרגיה העולמית ואת אופן הפעולה של מתקנים אסטרטגיים ביטחוניים ואזרחיים כאחד. במוקד המהפכה הזו עומדים כורים מודולריים קטנים, או בקיצור SMR, וכורי מיקרו גרעיניים שזוכים כעת לתשומת לב חסרת תקדים מצד הממשל האמריקאי. בשלהי חודש אוגוסט 2026, צבא ארצות הברית אישר תקציב עתק של 2.2 מיליארד דולר לטובת קידום ופיתוח כורי מיקרו גרעיניים במסגרת תוכנית יאנוס. תוכנית זו, שהושקה באוקטובר 2025 במטרה לקדם עצמאות אנרגטית ביטחונית, נועדה להבטיח הפעלה של כורים גרעיניים מתקדמים תחת רגולציה צבאית במתקנים צבאיים מקומיים עד סוף ספטמבר 2028.
המהלך האחרון של הצבא כלל בחירה בחמש חברות טכנולוגיה מובילות, ביניהן אנטארס ניוקליאר, ביווקסט טכנולוגיות, ג'נרל אטומיקס, רדיאנט אינדסטריז וווסטינגהאוס. כל אחת מהחברות הללו תספק ותתקין כור מיקרו בבסיס צבאי שונה בארצות הברית, דוגמת פורט בראג ופורט קמפבל. המטרה של הצעד הזה היא הרבה מעבר לאספקת חשמל שוטפת לבסיסים הצבאיים בלבד. הצבא מבין כי מערכות בינה מלאכותית, מרכזי נתונים, תקשורת מוצפנת ומחשוב מורכב דורשים כמויות אדירות של חשמל אמין ורציף, שאינו תלוי ברשתות חשמל אזרחיות אשר עשויות להיות פגיעות לעומסים או למתקפות. כורי המיקרו יספקו עצמאות אנרגטית מוחלטת לבסיסים אלו גם בתרחישי קיצון.
למעשה, נראה כי ההוצאה הצבאית והאימוץ המוסדי של טכנולוגיה גרעינית חדשנית נועדו לשמש כזרז להנעת פרויקטים אזרחיים ומסחריים רחבי היקף בשוק החופשי. נציגי הצבא הדגישו כי הם אינם מחפשים רק כורים שמסוגלים לפעול לזמן קצר לצורכי הדגמה טכנולוגית, אלא מערכות אמינות שיכולות לספק כוח בעצימות גבוהה לאורך שנות פעולה רבות מבלי להזדקק לתדלוק מחדש. ההצלחה המלאה של תוכנית יאנוס תושג אך ורק כאשר הצבא יסייע למספר חברות לפתח כורי מיקרו גרעיניים נגישים כלכלית ואמינים, כאלה שניתן יהיה לייצר בייצור המוני ולמכור לרוכשים נוספים מעבר למערכת הביטחון.
הרגולטורים בארצות הברית, יחד עם פוליטיקאים רבים משני צידי המתרס, מתמקדים יותר ויותר בקידום השימוש המקומי באנרגיה גרעינית, מה שפותח אפיקי השקעה מעניינים במיוחד. אם צבא ארצות הברית אכן יצליח להרחיב את השימוש בכורי מיקרו, ההזדמנויות הברורות ביותר להשקעה נמצאות כיום בשתי חברות בולטות הפועלות בתחום ונסחרות בוול סטריט. החברות המדוברות הן ניוסקייל פאוור ואוקלו. למרות שאוקלו הוזכרה תחילה כספקית פוטנציאלית לתוכנית יאנוס אך בסופו של דבר לא נבחרה, וניוסקייל כלל לא נראית כמי שעמדה בתנאי הסף לבחינה הצבאית לפרויקט זה, שתיהן ממוצבות היטב כדי להפיק תועלת ממאמצי הממשל הכבירים לחיזוק סקטור האנרגיה הגרעינית המתקדמת במדינה.
הסיבה המרכזית לכך שמשקיעים נושאים את עיניהם אל שתי החברות הללו היא ששתיהן נחשבות למניות הטהורות היחידות הזמינות כיום למסחר אשר מתמקדות באופן כמעט בלעדי בכורים מודולריים קטנים. בעוד שחברות ציבוריות אחרות מפתחות גם הן עיצובים משלהן לכורים מודולריים קטנים, רובן המכריע הן תאגידי תעשייה מגוונים וגדולים שהגרעין מהווה רק חלק קטן מהכנסותיהם. מצב זה מקטין באופן משמעותי את היכולת של המשקיע הקטן או המוסדי להמר באופן ספציפי וישיר על תחנות הכוח הגרעיניות הזעירות הללו.
בנוסף, אימוץ הטכנולוגיה עדיין נמצא בשלביו הראשונים והבוסריים, והמניות של החברות הללו מתאפיינות בתנודתיות גבוהה המשקפת את שלבי הפיתוח, כפי שניתן לראות לדוגמה בשינויי מחיר של 0.92%- עבור ניוסקייל ו-4.95%- עבור אוקלו שאירעו לאחרונה ביום מסחר בודד. נכון להיום, פועלים ברחבי העולם שני פרויקטים מסחריים בלבד של כורים מודולריים קטנים, האחד בסין והשני ברוסיה. מחקרים של בנקי השקעות מובילים, כולל בנק אוף אמריקה, מצביעים על כך ששוק הכורים המודולריים הקטנים עשוי להפוך להזדמנות גלובלית אדירה של כטריליון דולר, אף על פי שהזדמנות עצומה זו תתממש ככל הנראה רק לאורך מספר עשורים.
השנה החולפת ממחישה היטב את ההתקדמות המואצת בתחום, אך גם את המכשולים שבדרך. בשנת 2026, ראינו התקדמות משמעותית בשטח לצד התמודדות בלתי פוסקת עם אתגרים תפעוליים ורגולטוריים. חברת אוקלו, למשל, למרות ההבטחה הטכנולוגית הגדולה שהיא מציעה, נאלצת להתמודד עם מכשולים מורכבים. בסוף חודש אוגוסט 2026, פרויקט משולב ושאפתני של החברה בהספק של 750 מגה-וואט הוסר באופן פתאומי ממחזור הבדיקה של חיבורי הרשת על ידי מפעילת הרשת המרכזית בארצות הברית. אירוע זה הוביל את אוקלו להגיש תלונה דחופה לנציבות פיקוח האנרגיה הפדרלית, מקרה שממחיש היטב את הקשיים והבירוקרטיה הכרוכים בשילוב טכנולוגיות ייצור חשמל חדשניות לרשתות החשמל הקיימות.
מנגד, חברת ניוסקייל פאוור ממשיכה לרשום ציוני דרך טכנולוגיים שמחזקים את מעמדה העסקי. בראשית חודש ספטמבר 2026, החברה הודיעה על הישג תעשייתי חשוב כאשר ייצרה בהצלחה, בשיתוף עם חברת מילניטק, את כדורי תחמוצת הבורון הראשונים מסוגם עבור הטכנולוגיה שלה. רכיבים אלו חיוניים במיוחד למערכת קירור הליבה הפסיבית במצבי חירום, והם מקרבים את החברה לסטנדרט ייצור מסחרי. בנוסף, החברה דיווחה לאחרונה על עתודות נזילות מרשימות במיוחד העומדות על כ-1.9 מיליארד דולר נכון לרבעון השני של שנת 2026. נזילות זו מעניקה לה אורך נשימה קריטי בשלבי הפיתוח הארוכים, על אף ירידה זמנית בהכנסות הרבעוניות שלה בעקבות מעבר בין שלבי תכנון בפרויקטים.
בנוסף ליתרונות האסטרטגיים והביטחוניים, אימוץ הטכנולוגיה נושא גם בשורה סביבתית אדירה. מדינות רבות נאבקות לשלב מקורות אנרגיה מתחדשים כמו שמש ורוח ברשתות החשמל שלהן, אך מקורות אלו סובלים מחוסר יציבות מובנה שתלוי במזג האוויר ובעונות השנה. כורי מיקרו יכולים לספק מענה מושלם לפער זה באמצעות אספקת אנרגיית בסיס נטולת פחמן שיכולה לפעול באופן רציף ללא הפסקות, ובכך לאפשר גמילה מהירה יותר מתחנות כוח מזהמות המבוססות על פחם וגז טבעי. היבט זה הופך את הכורים המודולריים הקטנים לפתרון אטרקטיבי גם עבור חברות טכנולוגיה ענקיות השואפות לעמוד ביעדי התאפסות פחמנית ולייצר חשמל ירוק בכמויות גדולות עבור שרתי ענן, וזאת תוך שמירה על זמינות שירות מקסימלית לצרכניהם.
למרות הרוחות הגביות והחדשות החיוביות, חובה להכיר בכך שקיים סיכון גבוה למשקיעים במניות אלו. שתי החברות נותרו בשלב זה הפסדיות, ונשענו לא פעם על דילול בעלי המניות שלהן כדי לממן את הוצאות המחקר והפיתוח הכבדות. צנרת הלקוחות העתידית שלהן עשויה לשנות כיוון או להתעכב בכל עת, כפי שקרה לניוסקייל בשנת 2023 כאשר איבדה את הלקוח הגדול ביותר שלה בשל עלייה בלתי צפויה בעלויות הפרויקט. מציאות מורכבת זו מחייבת את המשקיעים לגלות אורך רוח, סבלנות והבנה עמוקה של תעשייה שנמצאת עדיין בחיתוליה המסחריים, אך בו זמנית נושאת בחובה פוטנציאל אדיר לעצב מחדש את משק החשמל הגלובלי. ההודעות האחרונות מצד מערכת הביטחון האמריקאית מהוות חדשות מעודדות המסמנות את הדרך לאימוץ רחב. המעבר מאבן פינה רעיונית לייצור חשמל בפועל דורש עדיין התגברות על חסמים רבים, אך הכיוון הכללי שאליו צועדת התעשייה נראה ברור ומבטיח יותר מאי פעם.
