מבחינת הנתונים היבשים וההתחייבויות הפיננסיות, העסקה דורשת מאלמוג הקצאת הון משמעותית. החברה התחייבה להעמיד לטומיברס הלוואות בעלים לצורך הקמת המלונות בים המלח, במצפה רמון ובתל אביב, בהיקף מצטבר מוערך של כ-175 מיליון שקלים. הלוואות אלו יישאו ריבית המשקפת את עלות גיוס החוב האחרון של אלמוג, העומדת נכון למועד הדיווח על 7.37%. מדובר בריתוק הון מהותי שעשוי להשפיע על נזילות החברה בטווח הקצר והבינוני. מנגנון חלוקת הרווחים שנקבע בהסכם מתעדף את החזר הלוואות אלו, כך שמהתזרים הפנוי של טומיברס יוקצו תחילה כספים לפירעון הקרן והריבית של הלוואות אלמוג, מה שמספק רשת ביטחון מסוימת להשקעה. עם זאת, בחינת הנתונים הכספיים של חלק מהנכסים הממוזגים, כדוגמת חברת פורט טאון המחזיקה בנכס בחיפה, מצביעה על הפסד נקי של כ-1.26 מיליון שקלים בשנת 2024, עובדה הממחישה כי חלק ניכר מהפעילות נמצא עדיין בשלבי ייזום הדורשים סבלנות עד להגעה לתזרים מזומנים חיובי.
להשלמת העסקה ישנן השלכות חשבונאיות ישירות על מאזנה של אלמוג, אשר צפויות להקרין גם על תמחור המניה. עם כניסת המיזוג לתוקף, אלמוג תגרע מדוחותיה המאוחדים את נכסי המקרקעין וההתחייבויות שיועברו לטומיברס בסך נטו של כ-47 מיליון שקלים, ותכיר במקומם בהשקעה בחברה כלולה באותו הסכום. שינוי סיווג זה אומר שאלמוג לא תאחד עוד את תוצאות הפעילות המלונאית באופן מלא, אלא תציג את חלקה ברווחי או הפסדי טומיברס בשורת רווח נפרדת. עבור המשקיעים, צעד זה עשוי להקטין את התנודתיות התפעולית בדוחות, אך הוא גם מרחיק את השליטה הישירה בנכסים. מבחינת המניה, העסקה מציגה תמונה דואלית: מחד גיסא, החבירה לגורם מקצועי מפחיתה את סיכוני הביצוע וההקמה, אך מאידך גיסא, חשיפת האשראי הגבוהה של 175 מיליון שקלים מעלה את מנוף הסיכון הפיננסי של אלמוג, במיוחד בסביבת הריבית הנוכחית, ודורשת מעקב הדוק אחר קצב התקדמות הפרויקטים.
לוחות הזמנים המפורטים בדוח חושפים כי ההבשלה הכלכלית המלאה של המיזוג היא תהליך ארוך טווח. הפעלת המלונות החדשים בחיפה ובירדן ההררי צפויה רק בשנת 2029, והמלון בים המלח מתוכנן לשנת 2031. המשמעות היא שבעלי המניות של אלמוג יידרשו לאורך רוח עד שיראו פירות מהותיים מהשקעה זו. ההסכם כולל מנגנוני הגנה נוקשים, כגון דילול זכויות במקרה שמי מהצדדים לא יעמוד בהתחייבויות המימון שלו, מה שמבטיח משמעת פיננסית אך גם מציב סיכון במקרה של קשיי נזילות. בסופו של דבר, המיזוג משקף החלטה אסטרטגית של אלמוג להתמקד ביתרונותיה היזמיים תוך השארת הניהול המלונאי השוטף בידי מומחים, מהלך שעשוי להציף ערך משמעותי למניה בעתיד הרחוק, בתנאי שהפרויקטים יושלמו במסגרת התקציב ושתנאי המאקרו בענף התיירות הישראלי יתמכו בכך.