שוק האנרגיה העולמי נמצא בתקופה של דריכות שיא, כאשר הדיווחים האחרונים מצביעים על כך שהסכם לפתיחתו מחדש של מצר הורמוז נמצא ממש מעבר לפינה. מצר הורמוז הוא אחד מנתיבי השיט הקריטיים ביותר בעולם, וכל שיבוש קל בתנועה בו שולח גלי הדף שמשפיעים על מחירי הדלק, על עלויות השינוע הבינלאומיות ובסופו של דבר על הכיס של כל אזרח ברחבי הגלובוס. חברת המחקר המאקרו-כלכלית המובילה קפיטל אקונומיקס ניתחה את המצב המורכב ופרסה שורה של גורמי מפתח שיעצבו את השבועות והחודשים הקרובים בזירה הכלכלית והגיאופוליטית. מדובר במערכת עדינה של איזונים ובלמים, שבה תנועת המכליות, רמות האחסון העולמיות והפוליטיקה האמריקאית משחקים תפקיד דרמטי שווה ערך לכוחן של המדינות המפיקות את הנפט.

הגורם הראשון והמיידי ביותר שישפיע על השוק הוא קצב ההתאוששות של תנועת המכליות דרך מצר הורמוז והמזרח התיכון כולו. לאחר חידוש הלחימה שקטעה את מזכר ההבנות הקודם, התנועה הימית באזור צנחה כמעט לעצירה מוחלטת. בשבועות האחרונים, היקף המעברים נותר נמוך משמעותית מהרמות הרגילות, אם כי התמונה בשטח מורכבת בהרבה ממה שנראה על פני השטח. חברות ספנות רבות מבצעות תנועות "חשאיות" או חשוכות, תופעה שבה מפעילי האוניות מכבים את המשדרים ואת מערכות הזיהוי האוטומטיות שלהם כדי להימנע ממעקב ומתקיפות אפשריות. מומחי קפיטל אקונומיקס מעריכים כי ברגע שהנתיב הימי ייפתח מחדש באופן רשמי, נראה זינוק זמני ומהיר ביציאת מכליות מהאזור. עם זאת, בניגוד למשברים קודמים, כמות הנפט ש"כלואה" כיום במפרץ קטנה יותר מזו שהייתה בחודש יוני האחרון. המשמעות הכלכלית היא שגל היציאה יהיה מתון יחסית, ולכן מחירי הנפט לא צפויים לרדת באותה עוצמה חדה כפי שראינו לאחר החתימה על מזכר ההבנות הראשון. יתרה מכך, הכלכלנים מזהירים כי כל הסכם חדש בין ארצות הברית לאיראן נשען על קרקע רעועה ועלול לקרוס במהירות, במיוחד כאשר השיחות יעברו לעסוק בשאיפות הגרעין ארוכות הטווח של טהראן. בנוסף, המצור שמטילים המורדים החות'ים על ייצוא הנפט הסעודי דרך מצר באב אל-מנדב מהווה תזכורת כואבת לכך שהסיכונים לאספקת האנרגיה מהמפרץ אינם מוגבלים רק למצר הורמוז, אלא פרוסים על פני מוקדי חיכוך נוספים במרחב הימי.

מעבר לתנועת האוניות, סוגיית המפתח השנייה היא קצב ההתאוששות של תפוקת האנרגיה במדינות המפרץ עצמן. נכון לחודש יולי, ייצוא הנפט מהמזרח התיכון עמד על חסר עצום של כ-9 מיליון חביות ביום בהשוואה לתקופה שלפני פרוץ המלחמה. למרות הנתונים המדאיגים הללו, בכירי תעשיית הנפט משדרים אופטימיות זהירה ומעריכים כי ניתן יהיה לשקם את רוב יכולת הפקת הנפט הגולמי וקיבולת הזיקוק בתוך חודשים ספורים בלבד. אולם, בתחום הגז הטבעי התמונה עגומה יותר. קטאר, אחת מספקיות הגז הטבעי הנוזלי החשובות בעולם, ספגה מכה קשה. ראש תאגיד האנרגיה של קטאר אישר כי 17% מיכולת ייצור הגז הטבעי הנוזלי של המדינה הושבתו ויישארו מחוץ לפעילות למשך שנתיים עד שלוש שנים בעקבות הפגיעות האיראניות. אובדן זה מהווה אתגר עצום לשוק הגז העולמי, אף שפרויקט ההרחבה הענק של השדה הצפוני בקטאר צפוי לקזז חלק מאותם אובדנים בטווח הבינוני והארוך.

הנדבך השלישי במשוואה נוגע למלאי הנפט המסחריים ברחבי העולם, שעלולים להגיע לרמות שפל מסוכנות כבר ברבעון השלישי של השנה, גם אם מצר הורמוז ייפתח במהירות וללא תקלות. על מנת להתמודד עם המשבר הנוכחי, המדינות החברות בסוכנות האנרגיה הבינלאומית שחררו כ-400 מיליון חביות מתוך מאגרי החירום האסטרטגיים שלהן. שחרור זה יצר מעין כרית ביטחון שקיזזה אובדן של 2 עד 3 מיליון חביות ביום. הבעיה המרכזית היא שמאגרי החירום הללו אינם בלתי נדלים, וכרית הביטחון הזו צפויה לאזול לחלוטין סביב תחילת או אמצע חודש ספטמבר. כלכלני קפיטל אקונומיקס מבהירים כי כדי למנוע מחסור חריף והידוק נוסף של השוק, יידרש אחד משני תרחישים, או שייצוא הנפט מהמזרח התיכון יזנק בחזרה ב-2 עד 3 מיליון חביות ביום במהלך החודש הקרוב, או שסוכנות האנרגיה הבינלאומית תיאלץ להכריז על סבב נוסף של פתיחת הרזרבות האסטרטגיות.

בתוך כל הסערה הזו, פועלים גם כוחות נגד עולמיים שיכולים לאזן מעט את התמונה. הכלכלה הסינית, שהיא צרכנית אנרגיה אדירה, מציגה לאחרונה ירידה חדה בהיקף ייבוא הנפט הגולמי שלה, בעוד שארצות הברית רושמת עלייה בייצוא מוצרי הנפט שלה. קפיטל אקונומיקס מעריכה כי סין עשויה לשמור על רמות הייבוא הנמוכות הללו חודשים רבים קדימה, ואף למשוך את המגמה אל תוך שנת 2027, בתלות בנכונות של קובעי המדיניות והחברות הסיניות לרוקן את המלאים הפנימיים שלהם לרמות נמוכות. במקביל, בצד האמריקאי קיים סיכון פוליטי משמעותי שיכול לטרוף את הקלפים. מערכת הבחירות המתקרבת והלחץ הציבורי סביב יוקר המחיה בארצות הברית משפיעים עמוקות על קבלת ההחלטות בוושינגטון. קיים חשש ממשי כי התסכול של דונלד טראמפ, שמשפיע רבות על השיח הפוליטי, ממחירי הדלק הגבוהים בתחנות, עלול להוביל ללחץ שייצר חרם אמריקאי על ייצוא מוצרי נפט במטרה להוזיל את המחיר לצרכן המקומי. צעד בדלני כזה יגרע כמויות עצומות של אנרגיה מהשוק הגלובלי ויטיס את המחירים בשאר העולם כלפי מעלה.

לצד שוק הנפט, שוק הגז הטבעי מתמודד עם דינמיקה עונתית משלו שמקשה על הוזלת מחירים. לקראת עונת החורף הקרבה, רמות האחסון של הגז הטבעי באירופה נמוכות בהשוואה לשנים האחרונות. מצב זה אומר שגם אם תהיה הקלה מסוימת בעקבות פתיחת מצר הורמוז, ההשפעה שלה על מחירי הגז באירופה תהיה מוגבלת מאוד בטווח הקצר, שכן מדינות היבשת חייבות להמשיך לרכוש גז בכל מחיר כדי להבטיח חימום לאזרחיהן. על רקע כל הנתונים הללו, התחזית המרכזית של קפיטל אקונומיקס מעריכה כי מחיר חבית נפט מסוג ברנט יסיים את השנה סביב רמה של 75 דולר, בעוד שמחירי הגז הטבעי באיחוד האירופי יישארו תקועים סביב הרמות הנוכחיות של 50 עד 55 יורו למגה-וואט שעה לאורך כל חודשי החורף, מציאות שתמשיך להכביד על יוקר המחיה והאינפלציה הגלובלית.