ההיסטוריה של וול סטריט מלמדת אותנו ששוק ההון פועל במחזוריות ברורה של גאות ושפל, תקופות של התלהבות חסרת מעצורים לעומת זמנים של יובש, המתנה ופחד. כאשר חברות מנפיקות מניות חדשות, הן למעשה מגייסות את הדלק המניע את הכלכלה הריאלית, הון שנועד לבניית מפעלים, למחקר ופיתוח, לרכישת מתחרים או לרה-ארגון של חובות. הנתונים והתחזיות ארוכות הטווח של גולדמן זקס מצביעים על כך שהכלכלה האמריקאית ניצבת כעת בפני נקודת מפנה דרמטית. אחרי תקופה של קיפאון יחסי, השוק מתכונן לנחשול אדיר של היצע מניות חדש שישטוף את המסכים. זהו תרחיש שמחייב כל משקיע, מוסדי או פרטי, להבין לעומק את הכוחות הפועלים מתחת לפני השטח.
כדי להבין את העוצמה של התחזית העתידית, חשוב להסתכל אחורה אל רכבת ההרים של השנים האחרונות. שנת 2021 תיזכר בדברי הימים של שוק ההון כשנת שיא של אופוריה פיננסית. היקף ההנפקות הכולל של הון עצמי בארצות הברית הגיע באותה שנה לסכום דמיוני של כ-530 מיליארד דולר. מתוך הסכום העצום הזה, כ-120 מיליארד דולר גויסו במסגרת של הנפקות ראשוניות לציבור, התהליך שבו חברה פרטית הופכת לציבורית ומציעה את מניותיה בפעם הראשונה. סביבת הריבית האפסית, כספי התמריצים הממשלתיים וההייפ האדיר סביב חברות רכישה למטרה מיוחדת דחפו חברות רבות לנצל את חלון ההזדמנויות שהיה פתוח לרווחה, ולגייס כספים לפי הערכות שווי גבוהות במיוחד.
אבל המסיבה הפיננסית הזו לא נמשכה לנצח, והתנאים המאקרו-כלכליים התהפכו במהירות. השנים 2022 ו-2023 הביאו עמן התפכחות כואבת ושינוי חד בכיוון הרוח הכלכלית. עם התפרצות האינפלציה והתגובה האגרסיבית של הבנקים המרכזיים שהעלו את הריבית בחדות, תיאבון הסיכון של המשקיעים נעלם כמעט לחלוטין. חלון ההנפקות נסגר בטריקה מהדהדת. היקף ההנפקות הכולל צלל באופן דרמטי לכ-170 מיליארד דולר בשנת 2022, והמשיך לרדת עמוק יותר לכ-150 מיליארד דולר בשנת 2023. ההתרסקות בשווי החברות, במיוחד בסקטור הטכנולוגיה שהוביל את העליות קודם לכן, גרמה לקיפאון מוחלט. חברות פרטיות שתכננו להנפיק את עצמן נאלצו לגנוז את התוכניות, להדק חגורות, לקצץ בהוצאות ולשרוף את רזרבות המזומנים שלהן תוך המתנה לימים יציבים יותר.
החל משנת 2024, וביתר שאת בשנת 2025, התחלנו לראות הפשרה הדרגתית של הקיפאון העמוק שאפף את וול סטריט. התחזיות מצביעות על התאוששות איטית אך בריאה, עם סך הנפקות צפוי של כ-280 מיליארד דולר וכ-300 מיליארד דולר בהתאמה. השוק החל להסתגל למציאות החדשה של ריביות גבוהות יותר אך יציבות, מבלי להמתין לחזרה לריבית אפס. חברות בעלות מודלים עסקיים חזקים ורווחיים, או כאלו שהיו חייבות הון טרי להמשך פעילותן, החלו לחזור לבורסה בזהירות. המשקיעים מצידם חזרו לבחון תשקיפים של חברות חדשות, אך הפעם עם דרישות נוקשות וברורות יותר לרווחיות מוכחת. למרות ההתאוששות החיובית הזו, המספרים של 2024 ו-2025 הם רק קדימון צנוע למה שעתיד להתרחש.
התחזית המרכזית לשנת 2026 מציגה תמונה חסרת תקדים של זינוק דרמטי בהיקף ההנפקות הכולל, אשר צפוי להגיע לשיא היסטורי של כ-670 מיליארד דולר. מדובר בעלייה של למעלה מ-100% בהשוואה לשנים הקודמות, ונתון שחוצה ומשאיר מאחור אפילו את השיא המטורף של שנת 2021. הזינוק ההיסטורי הזה מכונה בעגה המקצועית מימוש מזומנים גדול, תהליך שבו בעלי מניות ותיקים, יזמים וקרנות השקעה מבקשים סוף סוף להיפגש עם הכסף שלהם אחרי שנים של המתנה מורטת עצבים. הגל העצום הזה בנוי משני נדבכים מרכזיים, שכל אחד מהם מספר סיפור כלכלי מעט שונה על צרכי השוק האמריקאי.
הנדבך הראשון בסיפור הזה הוא שוק ההנפקות הראשוניות לציבור, אשר צפוי לתרום לבדו כ-220 מיליארד דולר לסך הכללי. הסכום הזה משקף פקק תנועה עצום של חברות פרטיות, רבות מהן נחשבות לחברות ענק השוות מיליארדי דולרים, שהצטבר לאורך שנות הבצורת. קרנות הון סיכון וקרנות השקעה פרטיות מושקעות עמוק בחברות הללו ונתונות ללחץ הולך וגובר מצד המשקיעים שלהן להציג נזילות ולהחזיר את ההשקעה בתוספת הרווח הראוי. לאחר דחיות חוזרות ונשנות, שנת 2026 מסתמנת כחלון היציאה האופטימלי עבורן. שוק ההון צפוי להיות מוצף בחברות טכנולוגיה, בריאות ומוצרי צריכה חדשות, שיעניקו לציבור הזדמנות מרתקת להשקיע במותגים שהבשילו והתבגרו הרחק מעיני הבורסה.
הנדבך השני, והגדול משמעותית מבין השניים, מורכב מהנפקות המשך, אגרות חוב להמרה ומכשירים פיננסיים נוספים, וצפוי לעמוד על סכום אדיר של כ-450 מיליארד דולר. בעוד שהנפקות ראשוניות מושכות תמיד את רוב תשומת הלב התקשורתית, הנפקות המשך הן למעשה מנוע הצמיחה והתחזוקה האמיתי של החברות הציבוריות. חברות שכבר נסחרות בבורסה צפויות להנפיק מניות חדשות במטרה לשפר את המאזן הפיננסי שלהן, למחזר חובות ישנים שהגיע זמן פירעונם, או לממן עסקאות ענק של רכישות ומיזוגים אסטרטגיים. שימוש באגרות חוב להמרה מאפשר לחברות לגייס חוב בריבית נמוכה יחסית לסביבה הנוכחית, תוך מתן אופציה למשקיעים להמיר את החוב למניות אם החברה תצמח בעתיד.
המשמעות הכלכלית של הזרמת היצע מניות בהיקף של 670 מיליארד דולר היא אדירה, והיא מעוררת שאלות כבדות משקל לגבי שיווי המשקל בשוק המניות. חוקי הכלכלה הבסיסיים ביותר קובעים שכאשר ההיצע גדל בצורה כה חדה, חייב להיות ביקוש מקביל וחזק באותה מידה כדי למנוע ירידת מחירים רוחבית. המשקיעים יצטרכו לבצע הקצאת הון מחודשת בתיקי ההשקעות שלהם, ולעיתים אף למכור מניות של חברות ותיקות כדי לפנות מזומנים להשקעה בהנפקות החדשות. אם המוסדיים, קרנות הפנסיה והמשקיעים הפרטיים לא יפנו מספיק נזילות כדי לספוג את המניות החדשות הללו, עודף ההיצע עלול להכביד משמעותית על מדדי המניות המובילים ולייצר לחץ שלילי על מחירי המניות הקיימות, למרות שבנקי ההשקעות יגרפו עמלות חיתום של מיליארדים.
מנגד, אם התנאים המאקרו-כלכליים בארצות הברית ימשיכו לתמוך במהלך, הרי שהשוק יוכל לקלוט את הסחורה החדשה ללא זעזועים מיותרים. סביבה של צמיחה כלכלית יציבה, רווחיות פירמות חזקה וציפיות אינפלציה מתונות יכולה בהחלט לתמרץ משקיעים להעביר כספים מאפיקים סולידיים וחסרי סיכון בחזרה אל חיקו של שוק המניות. הצלחתו של גל הגיוסים העצום הזה תלויה במידה רבה מאוד בתמחור שפוי ואחראי מצד כל המעורבים. אם החברות והחתמים יהיו חמדנים ויתמחרו את ההנפקות בשווי מנותק מהמציאות הכלכלית, המשקיעים המנוסים, שכבר נכוו בעבר, יענישו אותם במהירות וישאירו את הסחורה על המדף ללא קונים.
כל המערכת הפיננסית העולמית והאמריקאית בפרט נמצאת כבר עכשיו בהיערכות שיא לקראת התרחיש המורכב הזה. משרדי עורכי דין, רואי חשבון ויועצים פיננסיים מתכוננים לעומס עבודה היסטורי של הכנת תשקיפים קפדניים וניהול הליכי בדיקת נאותות חסרי פשרות. גם ציבור המשקיעים נדרש לחדד את כלי הניתוח וההערכה שלו לקראת מבול של חברות חדשות שיבקשו את אמונו וכספו. היכולת האנליטית להפריד בין חברות שמגייסות הון לצורך צמיחה אמיתית, התרחבות גלובלית וחדשנות, לבין כאלו שמשתמשות בשוק הציבורי רק כדי לחלץ משקיעים מוקדמים, תהיה המפתח המרכזי להצלחה בהתמודדות עם מה שמסתמן כאחת השנים המרתקות והאינטנסיביות ביותר שידע שוק ההון האמריקאי בעשור הנוכחי כולו.
