אגרות החוב שמונפקות על ידי חברות הענן והטכנולוגיה הגדולות, שנועדו לתדלק את שאיפות הבינה המלאכותית שלהן, הפכו למשקולת על תיקי ההשקעות ברחבי העולם, מלונדון ועד טוקיו. החל מירידת מחירים והתרחבות המרווחים ועד לתשואות כוללות שליליות, החוב של חברות אלו מציג ביצועי חסר כמעט בכל מדד אפשרי. על פי נתונים מרכזיים בשוק, אגרות החוב הללו נמצאות בממוצע בטריטוריה אדומה ומדורגות בין הביצועים הגרועים ביותר במדדים השנה. בזמן שענקיות טכנולוגיה כמו מטא, אלפאבית ואמזון מגבירות את קצב גיוס החוב כדי לממן מרכזי נתונים ותשתיות בינה מלאכותית נוספות, הן שואבות הון מכל רחבי העולם. גל ההנפקות הזה הפך למבחן אמיתי לעומקו של שוק האשראי, בעוד שחוסר שקט גובר סביב היקף ההוצאות על בינה מלאכותית מכביד גם על מניותיהן של יצרניות השבבים וחברות הענן. מומחי אשראי מזהירים כי הסיכון הוא שאם תהיה אכזבה מסוימת סביב הוצאות ההון על תחום ה-AI, אנו עשויים לראות תגובה שלא תתרכז רק בשוק אחד, אלא כזו שתשפיע לרוחב על שווקים נוספים.
כ-79% מאגרות החוב של הסקטור שנמכרו מאז תחילת שנת 2025 נסחרות כיום במרווח רחב יותר בהשוואה ליום המסחר הראשון שלהן. אגרות אלו ירדו בממוצע ב-3.3 נקודות ממחיר ההנפקה שלהן ורושמות ירידה של 1.4% בחישוב של תשואה כוללת, מה שמציב אותן כיום בין המנפיקות עם הביצועים הגרועים ביותר בכל שוק שבו הונפקו. מתחילת 2025, חברות כמו אלפאבית, מטא, אמזון ואורקל הנפיקו חוב בהיקף העולה על 300 מיליארד דולר. קרוב ל-80 מיליארד דולר מתוך חוב זה הונפק במטבעות שאינם דולר, כולל לירה שטרלינג, אירו וין יפני, והלוות הפכו בן לילה לשמות הגדולים ביותר במדדים המקומיים הללו. בלירה שטרלינג למשל, אלפאבית היא כיום המנפיקה הלא-פיננסית הגדולה ביותר במדד הדירוג הגבוה, ואילו בפרנק שוויצרי, אמזון ואלפאבית נמנות עם ארבע הלוות הגדולות ביותר. אנליסטים מסבירים כי ענקיות הטכנולוגיה נאלצו להנפיק בכל המטבעות מכיוון ששוק הדולר האמריקאי, שהוא שוק האשראי הגדול בעולם, פשוט לא יכול היה לספוג את כל ההיצע הזה. חלקן בנו פוזיציה מאפס במטבעות האחרים, מה שיוצר לחץ כבד על השווקים.
הדינמיקה הטכנית הזו מאלצת משקיעים רבים להיחשף לחוב של חברות הענק הללו מבלי שתהיה להם ברירה של ממש, במיוחד כאשר מדובר בקרנות פסיביות שעוקבות אחר מדדי אג"ח קונצרניות או מנהלי תיקים שמוגבלים על ידי משקלות בנצ'מרק. גל החולשה האחרון בסקטור הגיע בעקבות הנפקת חוב של 25 מיליארד דולר על ידי אמזון החודש, שרשמה את אחת מרמות ביקושי היתר הנמוכות ביותר לעסקת ענק הקשורה לבינה מלאכותית, וזאת בתקופה שמתאפיינת בדרך כלל בהאטה טבעית בהיצע החוב הקונצרני של חודשי הקיץ. אסטרטגים בגופים פיננסיים מובילים מציינים כי התרחבות המרווחים הנוכחית היא תוצר לוואי של קהילת המשקיעים בדירוג גבוה, שמנסה לתמחר באופן רציונלי את הקצב המואץ של ההנפקות. במקביל, גורמים נוספים בשוק מזהירים מפני רדיפה אחר המרווחים הרחבים לאור סיכון הריכוזיות העולה, ומצביעים על כך שביצועי החסר של שוק האשראי מול שוק המניות נובעים מאותה רוח נגדית טכנית של עלייה דרמטית בהיצע.
עבור חלק מהשחקנים בשוק, הביצועים החלשים הללו מהווים סוג של הצדקה לזהירות בה הם נקטו מתחילת גל ההנפקות. מנהלי השקעות שנמנעו מלרכוש סדרות חדשות מציינים כי החברות עצמן חזקות ויציבות ללא ספק, אך השאלה המרכזית היא האיזון מול ההיצע העצום והיכולת האמיתית של השוק לספוג אותו. אגרות החוב עשויות להיראות זולות ביחס לדירוג האשראי שלהן, אך הן עלולות להישאר מתומחרות בחסר כל עוד ההיצע ממשיך לזרום לשוק באותם הקצבים. החששות סביב סיפור הבינה המלאכותית והשפעתו על שוק האשראי הולכים ומתבהרים גם מחוץ לחברות הענק היציבות, כפי שניתן לראות במקרים בהם מפעילי מרכזי נתונים קטנים יותר נאלצים לדחות הנפקות אג"ח מתוכננות מחשש לחוסר היענות. למרות כל זאת, נתוני המקרו מצביעים על כך שחברות הביטוח עדיין רחוקות מלהגיע למגבלות הריכוזיות שלהן בסקטור. גופים אלו נותרו בין הרוכשים החזקים ביותר של אגרות חוב קונצרניות, וזאת למרות מרווחי אשראי רחבים, שכן התשואות האבסולוטיות נותרות אטרקטיביות וגבוהות מבחינה היסטורית. בסופו של יום, לא מדובר בחשש לחדלות פירעון של ענקיות הטכנולוגיה, אלא בביטוי טהור של כוחות היצע וביקוש בסיסיים, שבהם עלייה חדה בהיצע גוררת באופן טבעי את מחירי איגרות החוב כלפי מטה.
