בנק ישראל, המשמש כבנק המרכזי של מדינת ישראל והסמכות המוניטרית העליונה בה, מופקד על שמירת יציבות המחירים, ניהול יתרות מטבע החוץ של המדינה ותמיכה בפעילותם התקינה של השווקים הפיננסיים. מעבר לקביעת שער הריבית במשק, הבנק פועל כרגולטור וכמפקח על המערכת הבנקאית באמצעות הפיקוח על הבנקים, גוף ייעודי האמון על הבטחת יציבותם של התאגידים הבנקאיים, הגנה על כספי המפקידים ושמירה על חוסנה הכולל של מערכת התשלומים והאשראי בישראל. החלטותיו והנחיותיו של הפיקוח על הבנקים מעצבות באופן ישיר את תיאבון הסיכון של הגופים המממנים הגדולים במשק, קובעות את מגבלות המינוף והלימות ההון, ומשפיעות בצורה דרמטית על נזילות השוק ועל היכולת של חברות ציבוריות ופרטיות לגייס חוב ולנהל סיכונים פיננסיים.
הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל, בראשותו של המפקח דניאל חחיאשוילי, פרסם עדכון רשמי להוראת ניהול בנקאי תקין מספר 345, שעניינה עקרונות לניהול אפקטיבי של סיכונים פיננסיים שקשורים לאקלים. החוזר החדש מציג הקלה רגולטורית משמעותית עבור שלוחות של בנקים זרים הפועלים בישראל, ומאפשר להן להסתמך בניהול סיכוני האקלים והסביבה על המדיניות ומסגרת ניהול הסיכונים של בנק האם הבינלאומי שלהן. התנאי המרכזי שהציב הפיקוח ליישום ההקלה הוא התאמת ניהול הסיכונים הגלובלי למאפייני האקלים, הסביבה, החקיקה והתקנים הייחודיים של המשק הישראלי. התיקון הנוכחי נולד לאחר התייעצות עם הוועדה המייעצת בעניינים הנוגעים לעסקי בנקאות ובאישור נגיד בנק ישראל, פרופסור אמיר ירון.
העדכון הרגולטורי הנוכחי משתלב במגמה עולמית רחבה שהובילה ועדת באזל לפיקוח על הבנקים, אשר פרסמה בשנת 2022 מסמך עקרונות מחייב להתמודדות עם סיכוני אקלים פיזיים וסיכוני מעבר. המפקח על הבנקים מבהיר בהוראה המעודכנת כי שינויי האקלים נושאים השלכות פיננסיות ישירות על יציבות המערכת, והם מתחלקים לשתי קטגוריות מרכזיות המעסיקות את מנהלי התיקים בחדרי המסחר. הראשונה היא סיכונים פיזיים הכוללים נזקי אירועי קיצון אקוטיים כמו גלי חום, שיטפונות ושריפות, לצד תהליכים כרוניים הדרגתיים כמו עליית הטמפרטורה הממוצעת. השנייה היא סיכוני מעבר, הנובעים מהחשיפה הפיננסית לתהליך המעבר לכלכלה דלת פליטות גזי חממה, הכולל שינויי מדיניות, תמורות טכנולוגיות חדות ושינויים מבניים בהעדפות הציבור.
מבחינת פעילי שוק ההון והסוחרים, המשמעות העמוקה של הוראה 345 טמונה בדרישה מהבנקים לשלב את סיכוני האקלים והסביבה במסגרות להערכת הלימות ההון והנזילות הפנימיות שלהם, וכן בתוכניות של מבחני קיצון. המשמעות היא שהבנקים יידרשו לבחון כיצד זעזועים אקלימיים משפיעים על קטגוריות הסיכון המסורתיות, ובראשן סיכוני אשראי, שוק ונזילות. סוחרים בשוק החוב ובשוק המניות עוקבים מקרוב אחר סעיף זה, שכן הוא צפוי להוביל לשינוי בתמחור חבילות אשראי, להטלת מגבלות חיתום קשוחות יותר על חברות הפועלות בענפים עתירי פחמן, ולקביעת ספים ברורים לריכוזיות גיאוגרפית וענפית בתיקי ההלוואות של הבנקים. הפיקוח מצפה מהדירקטוריונים ומההנהלות הבכירות לבחון את הסיכונים הללו גם מנקודת מבט ארוכת טווח החורגת מאופק התכנון הרגיל של שנתיים עד שלוש שנים.
במקביל להקלות לבנקים הזרים, החוזר החדש מבצע התאמות טרמינולוגיות מקיפות לאור כניסתו לתוקף של חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום. במסגרת זו, המונח ההיסטורי "סולק" הוחלף בהגדרה המדויקת של "בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי" וחברות שבשליטתו, דבר המרחיב ומדייק את תחולת הוראות ניהול הסיכונים הפיננסיים גם על שחקני הפינטק והתשלומים המרכזיים הפועלים בשוק המקומי. הפיקוח על הבנקים בחר שלא ללוות את פרסום האסדרה בדו"ח לפי חוק עקרונות האסדרה, וזאת בשל השימוש בפטור הקבוע בחוק המיועד למקרים בהם השפעות התיקונים אינן מוגדרות כמהותיות באופן מיידי למשק.
הוראה 345 קובעת באופן נחרץ כי על המערכת הבנקאית לאמץ מתודולוגיות מתקדמות לסכימת נתוני סיכון ונוהגי דיווח פנימיים כדי להבטיח זיהוי וניטור של חשיפות, כאשר במקומות שבהם חסרים נתונים אמינים, רשאים הבנקים להשתמש במשתנים מייצגים והנחות כחלופות זמניות. עבור מנהלי הסיכונים והסוחרים בשוק, הטמעת שלושת קווי ההגנה – החל משלב פתיחת החשבון והחיתום בקו הראשון, דרך פונקציות ניהול הסיכונים והציות בקו השני, ועד לביקורת הפנימית בקו השלישי – מייצרת רף בדיקה חדש לחלוטין עבור חברות ציבוריות המבקשות מימון. ההוראה המעודכנת נכנסה לתוקף במועד פרסומה הרשמי, והיא מאלצת את המגזר הפיננסי בישראל ליישר קו באופן מיידי עם סטנדרטיים בינלאומיים קשיחים של ניהול סיכוני מעבר וסיכוני אחריות משפטית.
"בנק חוץ שבנק האם שלו מיישם את עקרונות הוראה זו רשאי להסתמך על מדיניות ומסגרת ניהול הסיכונים של בנק האם לצורך ניהול סיכוני האקלים והסביבה, ובלבד שניהול הסיכונים יותאם לסיכוני האקלים והסביבה הייחודיים למדינת ישראל".
