חבל תקומה פועל בשנתיים האחרונות תחת מסגרת חקיקה מקיפה ומתוקצבת, שנועדה להוביל לשיקום פיננסי, חקלאי ותשתיתי מסיבי של יישובי עוטף עזה. המודל הכלכלי העומד בבסיס פעילותו של החבל מתמקד במינוף נכסי ייצור מסורתיים, ובראשם ענפי החקלאות המתקדמת, לצד החדרת מנועי צמיחה מבוססי טכנולוגיה, מרכזי מחקר ופיתוח, ועידוד תעשייה עתירת ידע. מרחב זה, המרכז נתח משמעותי מביטחון המזון והתפוקה החקלאית של מדינת ישראל, נסמך על תמהיל תקציבי ייעודי המנוהל תחת מנהלת תקומה, במטרה לייצר שדרוג של התשתיות הקיימות, למשוך יזמים וחברות מבוססות, ולהגדיל את התוצר האזורי הגולמי.

ועדת הכלכלה של הכנסת קיימה דיון מעקב מקיף אחר יישום החוק לשיקום חבל תקומה וביצוע ההתחייבויות השונות שניתנו במסגרת הליך החקיקה. העיניים בשוק מופנות כעת אל עבר שלוש סוגיות מרכזיות המשפיעות באופן ישיר על רמת הסיכון והתשואה הכלכלית באזור: הטיפול המעוכב בנזקי ההדף ובמענקי מס רכוש, סטטוס נזילות הפיצויים לחקלאי החבל, והתוכניות האסטרטגיות לפיתוח הכלכלי של דרום המרחב. חבר הכנסת אלון שוסטר, שמילא את מקום יו"ר הוועדה, פתח את הדיון בהדגשת החשיבות של עבודה משותפת וממוקדת לצליחת המשבר הפיננסי והמבני הנוכחי.

האתגרים הפיננסיים הגדולים ביותר מתנקזים כיום אל החלק הדרומי של החבל, המאופיין ברמת מורכבות תפעולית גבוהה יותר ובצורך מובהק בהזרמת הון חיצוני כדי לייצר תפנית כלכלית בשטח. ראש מנהלת תקומה, אביעד פרידמן, הגדיר את שלב הפעילות הנוכחי כמעבר קריטי מתהליכי שיקום ראשוניים ומצילי חיים לעבר אסטרטגיה של צמיחה מואצת. לדבריו, במנהלת בוחנים כעת סדרה של צעדים תמריציים שנועדו לחזק באופן משמעותי את מערכי המחקר והפיתוח החקלאי, לעודד הקמת מפעלים חדשים ויצירת מקומות תעסוקה איכותיים, תוך הענקת עדיפות תקציבית ופריפריאלית מוגדרת לדרום החבל.

הדרישה לקפיצת מדרגה פיננסית נתמכת גם על ידי ההנהגה המקומית בשטח, המזהה את הפער הנוכחי בין אזורים המסוגלים לצמוח באופן עצמאי לבין אלו הדורשים התערבות ממשלתית מסיבית כדי לייצר ערך עודף. ראש המועצה האזורית אשכול, מיכל פלג עוזיהו, ציינה כי דרום החבל זקוק למשאבים ממוקדים שיובילו לדלתא משמעותית בפעילות, ובלעדי תמיכה זו קצב הצמיחה יוותר איטי ולא יאפשר את פריצת הדרך הנדרשת. במקביל לתוכניות המאקרו, נציגי משרד הכלכלה והתעשייה הציגו נתונים המצביעים על הגדלת תקציבי הסיוע המיועדים לשימור העסקים הקטנים והבינוניים באזור, כאשר עד כה אושרו כ-180 בקשות מימון בהתאם להיקפי הביקוש שעלו מהשטח.

בגזרת התביעות המיידיות מול רשות המסים ומנהלת תקומה, סוגיית נזקי ההדף מייצרת חוסר ודאות מובנה בשל היעדר נתונים מספקים לגבי סטטוס הטיפול בבקשות, מצב המקשה על גיבוש תמונת מצב אקטוארית מדויקת. נציגי היישובים הציפו פערים תפעוליים חמורים, המרמזים על עלויות תחזוקה ושיקום חוזרות, כאשר מבנים ששופצו סובלים מסדקים חדשים המצריכים פתרונות הנדסיים ופיננסיים ארוכי טווח. מנהל מחלקת הפיצויים ברשות המסים, אמיר דהן, הבהיר כי הרשות מסתייעת בגורמי מקצוע כדי לתחם את האזורים הזכאים ולקבוע קשר סיבתי מובהק להדף, מתוך שאיפה להצדיק את הקצאת הכספים הממשלתיים ולמנוע תשלומים על נזקים שאינם נובעים ישירות מהלחימה. דהן העלה את האפשרות כי במידה ויוחלט שלא לבחון כל מקרה ומקרה באופן פרטני, ייתכן והפתרון התקציבי והביצועי יועתק מרשות המסים וינוהל ישירות תחת מנהלת תקומה.

ההשלכות על המגזר החקלאי, המהווה את עמוד התווך של הכלכלה המקומית, נותרות מורכבות על אף שברשות המסים מדווחים כי למעלה מ-80% מתביעות הפיצויים כבר הגיעו לידי סיום וסילוק. הפערים שנותרו פתוחים מתרכזים בעיקר בתיקים מורכבים שבהם קיימת אי-התאמה מובהקת בין סכומי התביעה שהוגשו לבין הנתונים הפיננסיים ודוחות הפעילות השוטפים של המשקים והעסקים. במשרד החקלאות וביטחון המזון מדגישים כי היעדר נתונים מסודרים על היקף התביעות והחריגות מתקרות הפיצויים מקשה על זיהוי נקודות הכשל התזרימיות. כדי לפתור את הפלונטר ולאפשר לחקלאים שנפלו בין הכיסאות למצות את זכויותיהם, רשות המסים מתכננת לקיים כנסים ייעודיים ומפגשי שטח בדרום במטרה להביא לסגירת התיקים הפתוחים בחודשים הקרובים.

בסיכומם של דברים, ועדת הכלכלה הגבירה את הפיקוח הרגולטורי על הגופים המבצעים ודרשה מרשות המסים להמציא בשבועות הקרובים דוח מפורט על סטטוס התביעות והמסלולים השונים, לצד דרישה לקבלת מתווה מוסדר לפיצוי על נזקי ההדף בתוך כחודשיים. המעקב הצמוד של הוועדה אחר הקצאת המשאבים ותוכניות הפיתוח לדרום חבל תקומה מדגיש את השאיפה של מקבלי ההחלטות לייצר תשתית כלכלית יציבה, שתוכל לתמוך בנזילות הפיננסית של האזור ולמשוך השקעות הון פרטיות וציבוריות בשנים הבאות.