לאחר עשורים של שקט יחסי, אירופה מוצאת את עצמה שוב בלב מתיחות צבאית גוברת בעקבות הפלישה הרוסית לאוקראינה בשנת 2022. המציאות הגיאו-פוליטית החדשה מאלצת מדינות רבות ביבשת לחשב מסלול מחדש בכל הנוגע לתקציבי הביטחון שלהן, מה שמוביל להאצה משמעותית בהתחמשות האירופית. נתוני ההוצאות הצבאיות כאחוז מהתוצר המקומי הגולמי לשנת 2025 מצביעים על פערים עמוקים בין מזרח למערב ועל השפעתה העצומה של המלחמה על כלכלות האזור. הממוצע היבשתי עומד כיום על 2.94% מהתמ"ג, נתון שמושפע רבות מההוצאה החריגה של אוקראינה, אשר הופכת את התמונה הכוללת למורכבת הרבה יותר.

אוקראינה, הנמצאת בחזית הלחימה, היא ללא ספק שיאנית ההוצאות הביטחוניות ביבשת. בשנת 2025 היא הוציאה סכום השווה ל-39.56% מהתמ"ג שלה על ביטחון, שיעור גבוה יותר מ-11 המדינות הבאות אחריה ברשימה גם יחד. מנגד, רוסיה השכנה, בעלת כלכלה גדולה משמעותית, מקצה 7.5% מהתמ"ג שלה לצבא. נתון זה מאפשר למוסקבה לממן תקציב ביטחון כולל כפול מזה של אוקראינה, למרות הסנקציות הבינלאומיות המכבידות על צמיחתה הכלכלית. יותר מארבע שנים לתוך הסכסוך, שתי המדינות עברו למעשה למודל של כלכלת מלחמה, שבו התפוקה התעשייתית והיצרנית ממוקדת יותר ויותר בצרכים ביטחוניים. באוקראינה, התמקדות זו באה לידי ביטוי, בין היתר, בפיתוח צי רחפנים מתקדם שנועד לקזז את היתרון המספרי והלוגיסטי של מוסקבה בשדה הקרב, לצד תלות מתמשכת בחבילות סיוע והלוואות מבעלות בריתה במערב, ובמיוחד מהאיחוד האירופי.

התוקפנות הרוסית לא נעלמה מעיניהן של שאר מדינות אירופה, במיוחד אלו החולקות גבול עם רוסיה, אשר מיהרו להגדיל את תקציבי הביטחון שלהן כאמצעי הרתעה. פולין מובילה מגמה זו עם הוצאה ביטחונית מרשימה העומדת על 4.5% מהתמ"ג שלה. גם המדינות הבלטיות מתבלטות בצמרת הרשימה, כאשר לטביה מקצה 3.6% ואסטוניה 3.4%, בעוד ליטא משקיעה 3.1%. צפונה משם, נורווגיה מגיעה ל-3.3% ופינלנד משקיעה 2.6% מהתמ"ג שלה בביטחון. הנתונים הללו ממחישים היטב כיצד תחושת האיום המיידי מתורגמת להשקעה כספית מאסיבית בצבאות הלאומיים.

לעומת זאת, המעצמות הגדולות של מערב אירופה עדיין מציגות תמונה שונה, עם הוצאות ביטחוניות נמוכות יחסית לגודל כלכלותיהן. בריטניה מובילה קבוצה זו עם 2.4% מהתמ"ג, אחריה גרמניה עם 2.3%, ספרד עם 2.1% וצרפת עם 2.0%. איטליה סוגרת את הרשימה מבין הכלכלות הגדולות עם 1.9% בלבד. למרות שגורמים כמו אחזקת נשק גרעיני וגודל הכלכלה משחקים גם הם תפקיד, הפער התקציבי בין המדינות הגובלות ברוסיה לבין שאר מדינות אירופה הפך לבולט ומובהק יותר בשנים האחרונות.

על רקע המציאות המשתנה, ברית נאט"ו, הכוללת 30 מדינות אירופיות נכון לשנת 2026, בהן החברות החדשות פינלנד ושוודיה המקצה 2.5% מהתמ"ג, לצד טורקיה המקצה 1.9%, הציבה יעד שאפתני חדש. הברית התחייבה להעלות את יעד ההוצאה הביטחונית ל-5% מהתמ"ג עד שנת 2035, כאשר רק ספרד קיבלה פטור מדרישה זו. התזוזה לעבר התחמשות מואצת מונעת לא רק מהמלחמה באוקראינה, אלא גם מלחץ גובר מצד ארצות הברית, המעצמה הצבאית הגדולה בברית. הלחץ האמריקאי, שהתגבר במיוחד במהלך תקופת כהונתו השנייה של דונלד טראמפ, נבע מתסכול ארוך שנים מההוצאה החסרה של מדינות אירופה. בכירים בבית הלבן אף שקלו בעבר נסיגה מנאט"ו או סירוב לסייע למדינות אירופיות שיוטקפו על ידי רוסיה, איומים ששימשו כזרז משמעותי להגדלת התקציבים במדינות שאינן גרעיניות כמו גרמניה, נורווגיה והמדינות הבלטיות. המגמה הנוכחית מצביעה על שינוי עמוק בתפיסת הביטחון האירופית, שצפויה להמשיך ולעצב את סדר העדיפויות הכלכלי והצבאי של היבשת בשנים הבאות.