התגברות המתחים הגיאופוליטיים ברחבי העולם הובילה בשנת 2025 לשינוי דרמטי במפת ההוצאות הצבאיות הגלובליות, כאשר יבשת אירופה נמצאת בעיצומו של תהליך התחמשות מואץ. נתונים חדשים ממאגר המידע של המכון הבינלאומי לחקר השלום בשטוקהולם (SIPRI), חושפים כי המדינות המובילות את מגמת הצמיחה בהוצאות הביטחון הן ספרד ונורווגיה, אשר רשמו זינוק של קרוב ל-50% בתקציביהן במונחים ריאליים לעומת השנה הקודמת, כאשר ספרד מובילה עם עלייה של 49.6% ונורווגיה מיד אחריה עם 49.0%. לצידן, מדינות נוספות כמו שוודיה עם עלייה של 24.1%, גרמניה עם 23.9%, פולין עם 23.4% וקנדה עם 22.6% מציגות גם הן התרחבות משמעותית של תקציבי ההגנה שלהן. תהליך רחב היקף זה משקף את החששות הגוברים ביבשת מפני לחצים חיצוניים, ובראשם התוקפנות הרוסית באוקראינה ובמזרח אירופה, אשר שינתה לחלוטין את תפיסת הביטחון האזורית.
גורם מרכזי נוסף שמניע את הגדלת התקציבים הללו הוא הלחץ המתמשך מצד ארצות הברית על בעלות בריתה בארגון נאט"ו לשאת בנטל הכלכלי של ההגנה המשותפת ולהגדיל את הוצאותיהן. דרישה זו, שהייתה דומיננטית במיוחד במהלך כהונותיו של דונלד טראמפ כנשיא, החל מקדנציית הראשונה בשנים 2017–2021 ועד לחזרתו לתפקיד, אילצה את המדינות האירופיות לבחון מחדש את מוכנותן הצבאית. בעוד שספרד ונורווגיה רשמו את אחוזי העלייה הגבוהים ביותר, הסיפור בעל המשמעות האסטרטגית הגדולה ביותר שייך לגרמניה. הכלכלה הגדולה ביותר באירופה הגדילה את תקציב הביטחון שלה אל מעבר לרף של 100 מיליארד דולר במטרה לצמצם את הפער מול מוסקבה, בזמן שרוסיה עצמה רשמה עלייה של 5.9% בהוצאותיה הצבאיות. במקביל, מצב הלחימה באוקראינה הביא לכך שתקציב הביטחון שלה זינק ב-19.7% בשנת 2025, נתון שהופך אותה למדינה בעלת ההוצאה הצבאית הגבוהה ביותר באירופה, למעט גרמניה ורוסיה.
העלייה החדה בתקציבים מציבה בפני קובעי המדיניות באירופה דילמה מורכבת בנוגע לרכש צבאי ומקורותיו. מבחינה היסטורית, חברות נאט"ו האירופיות ומדינות כמו קנדה נסמכו במידה רבה על יצרניות נשק אמריקאיות מובילות כמו בואינג, לוקהיד מרטין וריית'און. אולם, לצד הלחץ האמריקאי להגדלת התקציבים, גוברים הקולות הפנימיים באירופה הקוראים לתמוך בתעשיות הביטחוניות המקומיות ולהפנות את תקציבי העתק לקבלנים מהיבשת כגון לאונרדו, ריינמטאל ותאלס. מנהיגי המדינות נדרשים להכריע האם לתת עדיפות לבניית יכולות טכנולוגיות וצבאיות עצמאיות בתוך אירופה, או להמשיך בהשקעות שמחזקות באופן מסורתי את מערכת היחסים הטרנס-אטלנטית עם וושינגטון.
בניגוד מוחלט למגמת ההתחמשות הגלובלית, שלוש מדינות בלבד מתוך 25 המדינות בעלות תקציבי הביטחון הגדולים בעולם רשמו דווקא ירידה בהוצאותיהן בשנת 2025 והן ארצות הברית, בריטניה וישראל. על פי הנתונים, בריטניה צמצמה את תקציבה ב-2.0%, ישראל רשמה ירידה של 4.9%, וארצות הברית רשמה את הירידה החדה ביותר מבין המקצצות עם צמצום של 7.5% בהוצאותיה הריאליות. ירידות אלו בולטות במיוחד על רקע העובדה ששאר הכלכלות הגדולות בעולם הציגו מגמה הפוכה לחלוטין של הגדלת תקציבים. יחד עם זאת, היקף התקציב האמריקאי נותר חסר תקדים, והוא גדול יותר מסך תקציבי הביטחון של שבע המדינות הבאות אחריו ברשימה גם יחד, הכוללות את סין, רוסיה, גרמניה, הודו, בריטניה ואוקראינה. המגמה הזו צפויה להשתנות בקרוב, כאשר בשנת 2026 תקציב הביטחון של ארצות הברית צפוי לחצות לראשונה את רף הטריליון דולר, מה שמדגיש כי התנודות הכלכליות הזמניות אינן מעידות על נסיגה ממעמדה כמעצמה הצבאית המובילה בעולם.
