הממשלה אישרה את התוכנית המשותפת של משרדי האוצר והביטחון להעמדתם לדין של מחבלי הנוחבה שביצעו את טבח ה-7 באוקטובר, מהלך הידוע בתור חוק הנוחבות. על פי המתווה הפיננסי שאושר, המדינה תקצה למשרד הביטחון ולצה"ל סכום של למעלה מ-1 מיליארד ש"ח אשר ייפרס לאורך ארבע שנים, בין השנים 2026 ל-2029. ההחלטה הכלכלית הזו נועדה לאפשר למערכת הביטחון לעמוד באחריות שהוטלה עליה ולהקים את כל המערך הנדרש לצורך ניהול המשפטים ההיסטוריים, והיא צפויה להשפיע על תתי-סעיפים רבים בתקציב המדינה בשנים הקרובות.

מדובר בפרויקט בינוי וטכנולוגיה מורכב במיוחד. התקציב המאושר ישמש להקמת התשתיות הפיזיות הנדרשות ליישום החוק ובכלל זה מתחם בית המשפט המיוחד, בנייני התביעה והמפקדה הייעודית של צה"ל שתנהל את האופרציה. מעבר לעלויות הבנייה והקמת המבנים, ההון יופנה לגיוס כוח אדם נרחב, תשלומי שכר, אחזקה ותחזוקה שוטפת של המתחמים לאורך השנים. כמו כן, חלק משמעותי מהתקציב יושקע ברכישה והטמעה של מערכות מחשוב ותקשוב מתקדמות, שירותי שידור, מערכות ניוד, שירותי רפואה והזנה, אשר נדרשים כדי לנהל משפט בהיקף כזה תחת מגבלות אבטחה מחמירות ביותר.
המהלך מסמן הזרמת הון ממשלתי משמעותית אל תוך סקטורים ספציפיים במשק הישראלי. פרויקטים בהיקף של מיליארד ש"ח הממוקדים בתשתיות פיזיות, מערכות תקשורת, מחשוב ושירותי לוגיסטיקה נוטים לייצר הזדמנויות עבור חברות קבלניות, ספקיות ציוד טכנולוגי וחברות אבטחה מקומיות שיתמודדו על המכרזים להקמת המתחמים ותפעולם. פריסת התקציב לאורך ארבע שנים מבטיחה יציבות תקציבית לפרויקט ומעידה על כך שמערכת הביטחון נערכת להליכים משפטיים ממושכים שידרשו תחזוקה ארוכת טווח. מערכת הביטחון תחל כעת, עם אישור הממשלה והעמדת התקציב, בכל ההיערכויות הנדרשות לשם קידום ההליכים השיפוטיים למיצוי הדין עם המחבלים.
המשמעות הכלכלית הרחבה יותר נוגעת לניהול הגירעון הממשלתי וההוצאות הבלתי צפויות של המדינה. הקצאה של מיליארד ש"ח נוספים, גם כשהיא פרוסה על פני מספר שנים, מצטרפת לעלויות המלחמה הכוללות ומחייבת את משרד האוצר למצוא מקורות מימון מתאימים בתוך מסגרת התקציב. עם זאת, הדרג הפוליטי הבהיר כי מדובר בהוצאה בעלת קדימות לאומית עליונה שאינה נתונה לשיקולים תקציביים רגילים. השוק הפיננסי צפוי לעקוב אחר אופן ביצוע התקציב ופרסום המכרזים הרלוונטיים, כאשר חברות ציבוריות הנסחרות בבורסה בתל אביב בתחומי המחשוב, הלוגיסטיקה והבנייה עשויות לקחת חלק מרכזי במימוש התשתיות הללו.
"כפי שהתחייבנו, אנחנו פועלים להבטיח שכל אחד מהמרצחים, האנסים והחוטפים שלקחו חלק במתקפת הטרור הרצחנית נגד אזרחי ישראל יישא באחריות מלאה למעשיו. העמדתם לדין היא חובתנו המוסרית והלאומית כלפי הנרצחים, המשפחות השכולות, השורדים, החטופים ובני משפחותיהם, וכלפי כל אזרחי ישראל. מדינת ישראל תמצה את הדין עם מבצעי הטבח האכזרי ביותר שבוצע נגד העם היהודי מאז השואה, ותעביר מסר חד וברור לכל אויבינו: מי שטובח, רוצח, אונס וחוטף אזרחים ישראלים – ישלם את מלוא המחיר" דברי שר הביטחון ישראל כ"ץ עם אישור התוכנית.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הוסיף בהצהרתו הרשמית כי "מדינת ישראל מחוייבת לעשות דין וצדק עם מי שהעז לאיים על קיומנו ולטבוח באזרחינו. אנחנו מעמידים כעת את מלוא התקציב כדי לקדם את החובה המוסרית הזו וכדי שכל חושבי רעתנו יידעו מה דינם ומה מצפה להם". כעת, כשהמסגרת התקציבית אושרה והמשאבים הוקצו, הכדור עובר לידי גופי הביצוע של מערכת הביטחון והמשפט שיצטרכו להקים את המערך הגדול ביותר שנבנה בישראל עבור הליך פלילי-ביטחוני יחיד.
אור קטן וזעיר של תקווה. מקווה שזה יתן סגירת מעגל ולו מנימלסטית לכל האנשים שפגעו בדרך כזו או אחרת מהמנוולים