בירת צרפת סיפקה ב-14 בספטמבר 2026 תפאורה מדויקת לשינוי הכיוון הכלכלי של המזרח התיכון. עלי פאלח אל-זיידי, הפוליטיקאי בן ה-41 שתפס את הגה השלטון בבגדד, נחת בארמון האליזה לפגישה עם עמנואל מקרון כשהוא נושא עמו הבטחה לניתוק הדרגתי מהתלות האמריקאית והאיראנית כאחד. השוק מקשיב היטב למהלכים הללו, במיוחד כאשר הם מגובים במספרים. קונצרן האנרגיה הצרפתי TotalEnergies התחייב להזרים הון נוסף לשוק העיראקי, תוך הקפצת היקף ההשקעות מ-12 מיליארד דולר ל-16 מיליארד דולר. התוספת הזו, המהווה זינוק של 33.3 אחוזים, מסמנת את בנייתם של יסודות חדשים עבור הכלכלה המקומית, גם אם לא הוגדר לה לוח זמנים נוקשה. במקביל, נחתמו הבנות להקמת חוות שרתים עצומה בסמוך לבגדד, צעד שנועד לאותת למשקיעים זרים על נורמליזציה תשתיתית.
הזווית הביטחונית בעסקאות הללו קריטית לא פחות מהזווית האזרחית. בגדד ופריז סיכמו על חידוש היחסים הצבאיים שאפיינו את תקופת שלטון הבעת', מהלך שמשמעותו הסטת נתח מתקציב הרכש הביטחוני של עיראק מארצות הברית לטובת התעשייה הצרפתית. גולת הכותרת בהקשר זה היא תוכנית להקמת קומפלקס לייצור כלי טיס בלתי מאוישים על אדמת עיראק. יום לאחר מכן, הדיפלומטיה הכלכלית נמשכה בברלין. אל-זיידי נועד עם הקנצלר פרידריך מרץ לדיון שנסוב סביב אינטרס משותף ברור: גיוון נתיבי הייצוא של האנרגיה העיראקית. מאחורי הקלעים, קובעי המדיניות באירופה מניחים כי טהראן תמשיך להשתמש במצרי הורמוז כקלף מיקוח גיאופוליטי. עיראק, הממוקמת על עורק נפט מרכזי, מציעה מעקף יבשתי פוטנציאלי אל הים התיכון.
האינטרס האירופי ברור לחלוטין. הזרמת מקורות אנרגיה חלופיים לשוק היבשת תסייע בייצוב מחירי החביות ותפחית את פגיעותן של מדינות האיחוד לזעזועים במפרץ הפרסי. עם זאת, התלהבותם של פקידים בפריז ובברלין מלווה בספקנות בריאה. אל-זיידי נתפס בעיניהם כדמות כריזמטית בעלת פוטנציאל שרידות חריג בנוף הפוליטי ההפכפך של ארצו, אך נשאלת השאלה האם יעמוד בלחצים המבניים. הכלכלה הישנה והמנגנונים הבירוקרטיים העמוקים בעיראק מתנגשים כעת חזיתית עם הדרישה האירופית לשקיפות וליציבות. המשקיעים המוסדיים באירופה עוקבים אחר ההתפתחויות הללו בזהירות. מבחינתם, כל דולר שמושקע בתשתיות עיראקיות דורש פרמיית סיכון גבוהה, אך התשואה האפשרית במקרה של התייצבות מדינית עשויה להיות פנומנלית. שיתוף הפעולה עם חברות תשתית צרפתיות וגרמניות אינו רק עניין של הזרמת הון, אלא ניסיון לייבא סטנדרטים מערביים של ניהול פרויקטים, פיקוח על מכרזים ושמירה על קניין רוחני. אם אל-זיידי יצליח להטמיע אפילו חלק מהסטנדרטים הללו, הוא עשוי להפוך את ארצו ליעד אטרקטיבי עבור קרנות הון שלטוניות מהמפרץ, שעד כה ישבו על הגדר והמתינו לראות לאן נושבת הרוח מבגדד.
הדרך לכסף האירופי חסומה כעת על ידי משוכה קשיחה אחת: מונופול הכוח של המדינה. גורמים רשמיים בצרפת הבהירו כי הנכונות להשקיע מותנית בניתוק כבליה של טהראן, אשר שולטת הלכה למעשה בחלקים נרחבים ממנגנוני הביטחון העיראקיים מאז נפילת משטר סדאם. מתוך חמש מיליציות מרכזיות המופעלות על ידי גורמים חיצוניים, רק שתי קבוצות הסכימו עד כה להיטמע בתוך שרשרת הפיקוד הרשמית של צבא עיראק. המשמעות היא ששלוש המיליציות הנותרות ממשיכות לפעול מחוץ למסגרת החוק, תוך שימוש באמתלה של מאבק בשרידי דאעש. עבור בירות אירופה, ממשלה שאינה מסוגלת למנוע שיגור טילים וכטב
