הצעת החוק לפיזור הכנסת ה-25, שהוגשה על ידי חבר הכנסת אופיר כץ מקבוצת חברי הכנסת של הליכוד, זכתה לתמיכה חסרת תקדים של 106 חברי כנסת ללא מתנגדים או נמנעים, ובכך סללה את הדרך להשלמת ההליך בחקיקה בשבועות הקרובים. המהלך מגיע לאחר שוועדת הכנסת אישרה את העלאת ההצעה להצבעה במליאה, מתוך הבנה בקרב כלל הסיעות כי הגעה להסכמה רחבה היא המפתח ליציבות המערכת הפוליטית בתקופה המורכבת שלפני קיום הבחירות. עם זאת, על אף ההסכמה העקרונית על עצם הפיזור, עדיין נותרו פערים משמעותיים בין המפלגות באשר למועד המדויק שבו יתייצבו אזרחי ישראל בקלפיות.

בעוד המפלגות החרדיות דוחפות לקיום הבחירות כבר ב-8 בספטמבר 2026, סיעת הליכוד דוגלת בדחיית המועד ל-20 באוקטובר 2026. טווח מועדים זה נקבע במסגרת הצעת החוק כטווח רשמי, כאשר המועד הסופי ייקבע במהלך הכנת החוק לקריאה שנייה ושלישית בוועדת הכנסת. מורכבות התזמון אינה רק פוליטית אלא גם לוגיסטית, כפי שעולה מדבריו של מ"מ מנכ"ל ועדת הבחירות המרכזית, דין ליבנה. לדבריו, הוועדה ערוכה לכל מועד שייבחר, אך היא זקוקה לפרק זמן מינימלי של 83 ימים מרגע פיזור הכנסת ועד ליום הבחירות כדי להבטיח את היערכותה התקינה.

סוגיה נוספת שמעסיקה את אנשי ועדת הבחירות היא השפעת לוח השנה העברי על פרסום התוצאות הסופיות. במידה ותיבחר האפשרות לקיום הבחירות ב-15 בספטמבר, הרי שפרק הזמן העומד לרשות הוועדה לצורך ספירת המעטפות הכפולות עלול להצטמצם משמעותית בשל קרבתו ליום הכיפורים, החל ב-20 וב-21 בספטמבר. בשל כך, הבהיר ליבנה כי במידה והכנסת אכן תבחר במועד מוקדם זה, הוועדה תגיש בקשה רשמית להארכת התקופה המותרת לפרסום התוצאות הרשמיות ביממה אחת נוספת, כך שתעמוד על שמונה ימים ממועד הבחירות במקום שבעה.

האירועים הדרמטיים הלילה מהווים שלב מכריע בטלטלה הפוליטית המלווה את המשק הישראלי בתקופה האחרונה, שכן הקדמת הבחירות מוסיפה נדבך של אי-ודאות למערכת הפיננסית המקומית. עבור הסוחרים בבורסה בתל אביב, הקדמת הבחירות נתפסת כגורם שישפיע על התקציב הממשלתי, על דירוג האשראי של ישראל ועל היציבות המוניטרית והפיסקלית בטווח הקצר. בעוד המערכת הפוליטית מתמרנת בין הדרישות של המפלגות החרדיות ללוח הזמנים של הליכוד, השווקים יעקבו בדריכות אחר הדיונים בוועדת הכנסת בשבועות הקרובים, שכן כל תאריך שייבחר עשוי להשפיע על תהליכי קבלת החלטות כלכליות, אישור חקיקה וקביעת מדיניות ממשלתית בתקופת המעבר.

יו"ר ועדת הכנסת, ח"כ אופיר כץ, חזר והדגיש כי המגמה הכללית היא לחוקק את פיזור הכנסת בהסכמה רחבה ככל הניתן ובתיאום מלא עם ראשי המפלגות. "בנקודת הזמן הזו לא הגענו לתאריך מוסכם. ברגע שנגיע לתאריך מוסכם נקבע אותו בחוק לקראת ההצבעה על החוק בקריאה השנייה והשלישית", הבהיר כץ מיד לאחר ההצבעה. כעת, משעברה ההצעה בקריאה ראשונה ברוב מוחץ, הכדור עובר לזירה המפלגתית שם יוכרעו יחסי הכוחות הסופיים שיקבעו את מועד הבחירות ואת אופיו של קמפיין הבחירות שילווה את המשק בחודשים הקרובים.