ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות חבר הכנסת דוד ביטן, החלה לדון בהצעת חוק חדשה המבקשת לאמץ את התקינה הפדרלית של ארצות הברית, המוכרת כרפורמת "מה שטוב לארה"ב טוב לישראל". מהלך זה נשען על הצלחתה של רפורמה קודמת – "מה שטוב לאירופה טוב לישראל", אשר נועדה להסיר חסמי ייבוא על ידי ביטול התקינה הישראלית הייחודית ואימוץ נהלים בין-לאומיים. מטרת ההצעה הנוכחית היא להמשיך ולהקל על הייבוא לישראל, על מנת לעודד תחרות ולהביא להורדת יוקר המחיה.
שר הכלכלה והתעשייה, ניר ברקת, פתח את הדיון בהצגת נתונים מעודדים מטעם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, אשר מצביעים על השפעתה החיובית של הרפורמה האירופית מאז כניסתה לתוקף בראשית שנת 2025. על פי הנתונים, נרשמה ירידה של 4.3% במחירי מוצרי החשמל, צניחה של 14% במחירי האלקטרוניקה, וירידה משמעותית של עד 45% במחירי מדיחי הכלים. השר ציין כי רוב מוחלט של היבואנים, כ-92%, כבר משתמשים במסלולי הייבוא החדשים, דבר המעיד על היענות רחבה ושינוי מגמה בשוק.
ברקת התייחס גם ללחצים הכבדים שהופעלו עליו בטרם העברת הרפורמה. "השוק הישראלי ריכוזי מדי, ואנחנו לא פועלים בוואקום – יש כאן מונופולים וקרטלים," אמר השר. לדבריו, גורמים אלו ניסו לסכל את המהלך, וחלקם, השולטים בגופי תקשורת חזקים, אף הפעילו לחצים פוליטיים ואיומים. השר הדגיש כי אימוץ הרגולציה האמריקאית עשוי להוביל לייבוא בהיקף של 200 עד 300 מיליון דולר נוספים מארצות הברית, מהלך שיאלץ את המתחרים המקומיים להתאים את מחיריהם כדי לשמור על לקוחותיהם.
התמיכה ברפורמה ניכרה היטב לאורך הדיון. ראש המועצה הלאומית לכלכלה, פרופ' אבי שמחון, ציין כי זהו אחד המהלכים המשמעותיים ביותר שהועברו בשנים האחרונות, והדגיש את החשיבות האסטרטגית והמדינית של אימוץ התקינה האמריקאית. נשיא איגוד לשכות המסחר, שחר תורג'מן, בירך אף הוא על היוזמה, בטענה כי היא מפחיתה עומסים רגולטוריים כבדים שתקעו את השוק עד כה.
יחד עם זאת, לצד השבחים, הושמעו גם ביקורות ודרישות מצד נציגי תעשייה וארגונים חברתיים. יו"ר איגוד מוצרי בנייה וצריכה בהתאחדות התעשיינים, גיל לידג'י, הביע תמיכה עקרונית במהלך, אך הזהיר מפני פערים חמורים באכיפה. לטענתו, בשנת 2025, כ-30% מהמוצרים שנדגמו לא עמדו בתקנים, מה שמעיד על הצורך הקריטי בהגדלת תקציב האכיפה עם פתיחת השוק לייבוא מארצות הברית. הוא אף ביקר בחריפות את כוונת המדינה להעניק פטור מתקינה למוצרים המשמשים לתשתיות לאומיות. גם נציגת המועצה לשלום הילד, ליאור בר ניר, הזהירה מפני סכנות במוצרי ילדים שיובאו ללא פיקוח מספק.
בתגובה לביקורת, הממונה על התקינה במשרד הכלכלה, איגור דוסקלוביץ, הבהיר כי אחוז הליקויים הגבוה נובע מאכיפה ממוקדת וחכמה, המכוונת מראש כלפי מוצרים חשודים, ולא ממעיד על היעדר פיקוח גורף.
נציגת "לובי 99", יעל שכטר, העלתה סוגיה נוספת הקשורה לקשיי היבואנים הקטנים בהבנת הרגולציה במסלול האירופי, וביקשה להקים מערכת מידע נגישה יותר. היא התריעה גם כי ההגבלה המאפשרת ייבוא רק של מוצרים שיוצרו פיזית בארצות הברית מרוקנת את הרפורמה מתוכן, שכן חברות אמריקאיות רבות מייצרות את מוצריהן מחוץ לגבולות המדינה.
נציג אגף התקציבים, עמית גולדמן, בירך על הרפורמה אך ציין כי משרד האוצר שאף לראות ירידות מחירים משמעותיות יותר, במיוחד בתחום המזון, שלדבריו ממשיך להיות חסום על ידי דרישות כשרות למרות ההקלות הרגולטוריות.
יו"ר הוועדה, דוד ביטן, סיכם את הדיון בהצהרה כי הוועדה תעשה כל מאמץ לקדם ולאשר את החקיקה במהירות, וקרא לכל הגורמים המעורבים לשתף פעולה כדי לסיים את התהליך בטרם תפוזר הכנסת לקראת הבחירות.
