נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ שוב מוצא את עצמו במוקד של סערה ציבורית, אך הפעם הזירה אינה פוליטית אלא פיננסית לחלוטין. מתוך דוח הצהרת הון ואתיקה חדש שפורסם לאחרונה, עולה תמונה חריגה של פעילות מסחר אינטנסיבית בחשבונו האישי של הנשיא במהלך הרבעון הראשון של שנת 2026. המוקד של הפעילות הזו היה קבוצת המניות המכונה "שבע המופלאות", הכוללת את ענקיות הטכנולוגיה המובילות בוול סטריט. על פי הנתונים, בוצעו לא פחות מ-94 פעולות מסחר שונות במניות אלו, בשווי כולל המוערך בין 50 ל-70 מיליון דולר. המספרים הללו, הכוללים 64 פקודות קנייה ו-30 פקודות מכירה, יוצרים מציאות חסרת תקדים שבה נשיא מכהן מבצע פעולות מסחר בהיקפי ענק, במקביל לפגישות תכופות שהוא מקיים עם ראשי אותן חברות בדיוק ובזמן שהוא מקדם או לעיתים מבקר את פעילותן במסגרת תפקידו הציבורי.

ניתוח מעמיק של התנועות בחשבונו של טראמפ מגלה מגמות השקעה ברורות מאוד. הנשיא החליט להגדיל משמעותית את החשיפה שלו לשתי ענקיות טכנולוגיה ספציפיות: אפל ואלפאבט, חברת האם של גוגל. במקרה של אפל, נרשמו שמונה רכישות מול מכירה אחת בלבד, מה שהוביל להזרמת הון נטו של בין שניים ל-7.2 מיליון דולר למניית החברה. גם מניות גוגל זכו לאמון מוחלט, כאשר כל הפעולות שבוצעו בהן ברבעון זה היו פעולות רכישה, בסכום מצטבר שנע בין 1.5 ל-3.1 מיליון דולר. מנגד, החברה היחידה מתוך שבע המופלאות שהנשיא בוודאות הקטין את האחזקות בה היא טסלה, עם מימושים בשווי של עשרות עד מאות אלפי דולרים. שאר החברות במועדון האקסקלוסיבי, בהן אנבידיה, מטא, מיקרוסופט ואמזון, זכו ליותר מתריסר פעולות מסחר כל אחת, כאשר טווחי הדיווח הרחבים המאושרים בחוק מקשים על קביעה מדויקת האם החשבון סיים את הרבעון עם כמות מניות גדולה או קטנה יותר בחברות אלו.

היקף הפעילות הזה, המהווה רק קצה קרחון מתוך למעלה מ-3,700 פעולות מסחר שבוצעו תחת שמו של הנשיא באותו רבעון, מעורר ביקורת נוקבת מצד ארגוני שקיפות וטוהר המידות. החשש המרכזי שמועלה הוא ניגוד עניינים מובהק, שכן נשיא ארצות הברית מחזיק בכוח חסר תקדים להשפיע על רגולציה, חקיקת מס ומהלכים מדיניים שיכולים לחתוך או להקפיץ את שווי החברות הללו במיליארדי דולרים. ארגון השקיפות "אזרחים למען אחריות ואתיקה בוושינגטון" התייחס בחריפות לגילויים והצהיר כי נשיאים אינם אמורים לתפקד כסוחרי יום בבורסה. העובדה שפעולות מסחר כה משמעותיות מבוצעות בסמיכות להצהרות נשיאותיות או לחדשות מאקרו-כלכליות שהממשל מעורב בהן, מייצרת עננה כבדה של חוסר נוחות ציבורית ודורשת הסברים שקופים יותר.

אחת הדוגמאות הבולטות והבעייתיות ביותר שעולות מהדוח מתייחסת לעשירי בפברואר. באותו יום, בוצעה בחשבונו של טראמפ רכישת ענק של מניות ענקית השבבים אנבידיה בסכום של לפחות מיליון דולר. התזמון של הרכישה הזו הפך למוקד עניין, שכן היא התרחשה כשבוע בלבד לפני שאנבידיה הודיעה רשמית על שותפות אסטרטגית חדשה עם חברת מטא. עסקאות טרום-הכרזה בסדרי גודל כאלה תמיד מושכות את תשומת לבם של המשקיעים והתקשורת. בנוסף, אותו תאריך בדיוק התאפיין במימושים אגרסיביים במיוחד, כאשר על פי הרישומים נמכרו מניות של מיקרוסופט ואמזון בשווי שנע בין 10 ל-50 מיליון דולר, בשתי עסקאות נפרדות שכל אחת מהן הוערכה בין חמישה ל-25 מיליון דולר.

מול הביקורת ההולכת וגוברת, ההגנה של סביבת הנשיא נשענת על מנגנון הניהול של החשבונות. בארגון טראמפ, המנהל את עסקיו של הנשיא, טוענים כי ניהול התיקים מתבצע באופן עצמאי לחלוטין על ידי גופים פיננסיים חיצוניים. ההסבר הרשמי גורס כי לא לנשיא, לא לבני משפחתו ולא לאנשי הארגון יש נגיעה כלשהי בבחירת ההשקעות, הכוונתן או אישורן. לטענתם, הם אינם מקבלים כל התראה מוקדמת על פעולות המסחר ואינם מספקים כל קלט לגבי ניהול התיק בשום צורה. אלא שההסבר הזה מתנגש חזיתית עם פרט טכני מובהק המופיע במסמכי האתיקה עצמם.

רבות מפעולות המסחר במניות שבע המופלאות, וכן בתיק ההשקעות הכללי של טראמפ, סווגו במסמכים הרשמיים כפעולות יזומות (Unsolicited). בעולם הפיננסי, ההגדרה הסטנדרטית לפעולה כזו היא עסקה שהלקוח עצמו יזם וביקש לבצע, בעוד תפקידו של הברוקר מסתכם בביצוע הפקודה בלבד מבלי שיעץ עליה. למעשה, 27 מתוך 94 הפעולות במניות חברות הטכנולוגיה הגדולות סווגו תחת ההגדרה הזו, כולל שלוש רכישות נפרדות שעלו על מיליון דולר כל אחת. נתון זה סותר לכאורה את טענת ארגון טראמפ על ניתוק מוחלט מניהול ההשקעות, ומשאיר פתח נרחב לשאלות הנוגעות למידת המעורבות האמיתית בהחלטות הפיננסיות. פניות מצד כלי התקשורת לארגון טראמפ בבקשה ליישב את הסתירה הזו נותרו ללא מענה, עובדה שרק מעצימה את הדיון הציבורי סביב הגבול הדק שבין הון לשלטון בוושינגטון של שנת 2026.