מועצת הביטחון של האו"ם שינתה השבוע את כללי המשחק בזירת הקונפליקט האפריקאי, כאשר הטילה סנקציות אישיות חריפות על ארבעה דמויות מפתח בכוחות התמיכה המהירה (RSF) בסודאן. המהלך מגיע בתגובה ישירה לדו"ח עובדתי שקבע כי המתקפה על העיר אל-פאשר באוקטובר 2025 נשאה סממנים מובהקים של רצח עם. ברשימה השחורה נכללים סגן המפקד עבדול רחים חמדאן דגאלו, תת-אלוף אל-פתאח עבדאללה אידריס – המכונה בפי המקומיים "הקצב מאל-פאשר" – לצד סגן המפקד גדו חמדאן אחמד ומפקד השטח טיג'אני איברהים. עבור המשקיע המערבי המביט מבחוץ, אין מדובר רק בעוד כותרת על אלימות במדינת עולם שלישי, אלא באיתות רגולטורי חד: העולם מתחיל לסמן את הגבולות הפיננסיים והמשפטיים סביב משטרים צבאיים, מה שעלול להשליך על שרשראות אספקה ומשאבי טבע באזור. בעוד ה-RSF מודה בקיום "הפרות" ומבטיח חקירה פנימית, הוא דוחה את היקף הזוועות המיוחס לו. אולם המציאות בשטח, במדינה שקועה במלחמה מאז אפריל 2023, מתארת תמונה של משבר עקירה ומזון מהחמורים שידע העולם. במקביל, בקצה המזרחי של היבשת, מתנהל מאבק הישרדותי מסוג אחר. סומליה, המנסה נואשות להשתלב בכלכלה האזורית, נתקלת בקיר ברזל אקלימי. שר החוץ הסומלי, עבדיסלאם עבדי עלי, יצא בקריאה בהולה לקהילה הבינלאומית לגיוס סיוע הומניטרי, לאחר שפגישה עם הנציב מחמוד מועלים עבדול חשפה כי הבצורת הגיעה לרמות קריטיות במספר מחוזות. הממשלה במוגדישו מנסה לרכז את השליטה בסיוע דרך הסוכנות הלאומית לניהול אסונות (SoDMA), בניסיון לאותת על משילות ושקיפות. המאמץ לייצב את הכלכלה מקבל חיזוק מכיוון לא צפוי: נשיא קניה, ויליאם רוטו, הודיע כי שני מעברי גבול יבשתיים שנזנחו מאז 2011 ייפתחו מחדש באפריל. ההחלטה, המגיעה לאחר ניסיון כושל במאי 2023 שנגדע בעקבות פיגועי טרור של א-שבאב, מסמנת את הרצון של ניירובי לשמש כשער הכניסה של סומליה לקהילת מזרח אפריקה (EAC). עבור השווקים, הפתיחה המחודשת היא חרב פיפיות: מצד אחד פוטנציאל סחר ותיירות עצום, ומצד שני חשיפה לסיכונים ביטחוניים המזלגים מארגוני הטרור המסונפים לאל-קאעידה.

בעוד מזרח היבשת בוער, בדרומה מתחמם הקרב על הזהב השחור, כאשר הפוליטיקה והעסקים בנמיביה מתנגשים בעוצמה. בניו של הנשיאה נטומבו ננדי-נדייטווה, נדלי וננדה, נאלצו לצאת השבוע במתקפה פומבית נגד האשמות שהטיח בהם מנהיג האופוזיציה פנדולני איטולה. האחרון טען כי "המשפחה הראשונה" ממצבת את עצמה להשתלטות עוינת על תעשיית הנפט המתהווה במדינה. איטולה קשר את חברת החקלאות של נדלי, "ונלי פודס", למימון מצד איש העסקים מתחום האנרגיה מתיוס המוטניה, וטען כי חברתו של ננדה, "טריידפורט נמיביה", פועלת בתחום הפצת הדלקים. האחים דחו את הטענות מכל וכל, הגדירו אותן כשקר גס ופוליטי, והזהירו כי הן מסכנות את ביטחונם האישי. הנשיאה עצמה נאלצה להתערב ולהצהיר כי לילדיה זכות מלאה להשתתף בכלכלה. עבור משקיעים זרים בנמיביה, הרעש הפוליטי הזה הוא תזכורת לסיכוני הממשל התאגידי (Governance Risks) הנלווים להשקעות במדינות משאבים, בהן הגבול בין הון לשלטון נוטה להיטשטש במהירות.בתוך הכאוס הגיאופוליטי והכלכלי הזה, הוותיקן מנסה להפעיל את כוחו הרך כדי לייצב את האזור. האפיפיור ליאו ה-14 צפוי לצאת למסע היסטורי באפריקה בין ה-13 ל-23 באפריל, שיכלול את אלג'יריה, קמרון, אנגולה וגינאה המשוונית. הבחירה ביעדים אינה מקרית: מאלג'יריה המוסלמית ברובה ועד לאזורי הקונפליקט בקמרון, שם משתולל סכסוך מזוין מזה עשור, הכנסייה מסמנת טריטוריה. הביקור באנגולה ובגינאה המשוונית, שתי יצואניות אנרגיה משמעותיות, מדגיש את החשיבות האסטרטגית של היבשת, המאכלסת כ-20% מהקתולים בעולם. לאחר ביקורו של קודמו, פרנציסקוס, ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו ובדרום סודאן בפברואר 2023, מסעו של ליאו ה-14 מסמן המשכיות במדיניות הוותיקן: נוכחות פיזית היכן שהדיפלומטיה המערבית המסורתית לעיתים נכשלת.