הדיווחים המגיעים מהעיר זינתאן, הממוקמת דרומית-מערבית לטריפולי, מציירים תמונה קודרת של סגירת מעגל אלימה באחת הזירות המורכבות ביותר בצפון אפריקה. סייף אל-אסלאם קדאפי, בנו של הרודן הלובי המנוח מועמר קדאפי, נורה למוות במה שנראה כפעולת חיסול מתוכננת היטב. על פי המידע הזורם מלשכת התובע הראשי בלוב, האירוע התרחש כאשר ארבעה חמושים רעולי פנים פרצו למתחם בו שהה. מותו של האיש, שהיה אמור לרשת את הממלכה המדברית של אביו, אינו רק אירוע פלילי אלא רעידת אדמה פוליטית שעשויה להשליך על יציבות האזור כולו. עורך דינו, חאלד אל-זיידי, אישר את הפרטים ברשת החברתית פייסבוק, ונתן גושפנקה סופית לשמועות שרחשו בשעות האחרונות. הצוות של קדאפי הבן תיאר את האירוע כהתנקשות בוגדנית, תוך שהם מצביעים על פרט טכני מטריד במיוחד: המתנקשים דאגו לנטרל את מצלמות האבטחה בבית טרם ביצוע המעשה. פעולה זו, שנועדה לטשטש את עקבות הפשע, מעידה על רמת תחכום ומודיעין שאינה מאפיינת כנופיות רחוב אקראיות, אלא מצביעה על יד מכוונת ומקצועית.

העיר זינתאן, ששימשה כזירת הרצח, מהווה תפאורה סמלית למעשה. האזור, שידע תהפוכות רבות מאז פרוץ מלחמת האזרחים, הפך למלכודת מוות עבור מי שפעם נחשב לאדם החזק ביותר במדינה אחרי אביו. הדיווחים מסוכנות הידיעות אי-פי מציינים כי התובע הכללי נמנע מלספק פרטים נוספים מעבר לעובדת הירי, מה שמותיר את המרחב פתוח לספקולציות לגבי זהות המזמינים. האם מדובר בחיסול חשבונות פנימי בין המיליציות השולטות במדינה השסועה? או שמא גורמים חיצוניים החליטו להסיר את השחקן הבלתי צפוי הזה מהלוח? סייף אל-אסלאם, בן 53 במותו, היה דמות שנויה במחלוקת אך בעלת משקל סגולי רב. חיסולו באופן כה ברוטלי, בביתו שלו, משדר מסר חד וברור לכל השחקנים הפוליטיים בלוב: אין מקום בטוח, ואין חסינות לאף דמות, בכירה ככל שתהיה. הוואקום שנוצר כעת עלול להוביל למאבקי ירושה חדשים ולהצית מחדש את אש הסכסוך במדינה עשירת הנפט, שעדיין מלקקת את פצעי העשור האחרון.

כדי להבין את עומק השבר, יש לחזור אחורה אל ההיסטוריה האישית של המנוח, ששיקפה את הטרגדיה של לוב המודרנית. סייף אל-אסלאם, יליד 1972, לא היה סתם עוד בן של דיקטטור. הוא טופח להיות הפנים המערביות והמתקדמות של המשטר הישן. השכלתו בבית הספר לכלכלה של לונדון, שם שקד על עבודת הדוקטורט שלו, הייתה אמורה להכשיר אותו להוביל את לוב לעידן חדש. ואכן, במשך שנים הוא נתפס כגשר בין טריפולי לוושינגטון ולונדון. הוא היה האדריכל מאחורי המהלכים הדרמטיים ביותר של העשור הקודם, כולל המשא ומתן על פירוק לוב מנשק להשמדה המונית והסדרת הפיצויים למשפחות קורבנות פיצוץ טיסת פאן-אמריקן 103 בשנת 1988. רויטרס דיווחה לא אחת על מעמדו כאיש המשפיע ביותר במדינה, אף שלא החזיק בתואר רשמי. אולם, ההבטחה הזו התרסקה אל קרקע המציאות בשנת 2011, כאשר אביו, ששלט במדינה ביד רמה מאז 1969, הופל ונרצח בהתקוממות עממית שזכתה לגיבוי נאט"ו.

הנפילה הייתה כואבת ומהירה. ניסיונו להימלט לניז'ר בסוף 2011 הסתיים בשבי, שם הוחזק על ידי מורדים עד ששוחרר ביוני 2017 במסגרת חנינה שהעניקה לו אחת הממשלות היריבות במדינה. שחרורו היה אמור לסמן התחלה חדשה, ואכן, בנובמבר 2021 הוא ניסה לבצע את הקאמבק הפוליטי האולטימטיבי כשהכריז על מועמדותו לנשיאות. אך המערכת הפוליטית הלובית, המסובכת והשבטית, הקיאה אותו מתוכה כאשר ועדת הבחירות הלאומית העליונה פסלה את מועמדותו. מותו כעת סותם את הגולל על האפשרות של חזרת שושלת קדאפי לשלטון ומותיר את לוב מפולגת מתמיד בין מיליציות חמושות וקבוצות יריבות, כפי שמציינת סוכנות הידיעות. הניסיון שלו לנווט בין המורשת האכזרית של אביו לבין היומרות הרפורמיסטיות שלו הסתיים בטרגדיה יוונית קלאסית, כאשר העבר רדף אותו עד לסופו המר בזינתאן. עבור המשקיעים והמשקיפים מהצד, זהו תמרור אזהרה בוהק: לוב נותרת מדינה ללא ריבון אמיתי, והדרך ליציבות פוליטית וכלכלית עודנה ארוכה ומסוכנת.