שוק ההון המקומי עשוי לפגוש בקרוב את אחת מחברות המזון המוכרות והמשפיעות ביותר בישראל, לאחר שורת ניסיונות שנבלמו בעבר. תנובה, ענקית המזון המקומית, מחדשת בימים אלה את היערכותה לקראת הנפקת מניות ראשונית בבורסה בתל אביב. המהלך קורם עור וגידים עם גיבוש תשקיף חדש, מתוך יעד מוצהר להשלמת ההנפקה במהלך מחצית 2027. את כתיבת התשקיף מוביל משרד עורכי הדין מיתר, ובשבועות הקרובים צפויים בכירי החברה להתחיל בסדרת פגישות עבודה עם חתמים מובילים כדי לבחון את תנאי השוק. אף שטרם התקבלה החלטה פורמלית מחייבת בדירקטוריון, הנהלת תנובה כבר החלה בפעולות ההכנה בשיתוף פעולה הדוק בין בעלי המניות שלה: קבוצת ברייטפוד הסינית, המחזיקה ב־76% מהון המניות, וארגוני הקניות של הקיבוצים המחזיקים ב־24% הנותרים.
התמחור המתוכנן להנפקה מציב רף שאפתני במיוחד, המוערך כיום בכ־13 מיליארד שקל. מדובר בזינוק ניכר לעומת שווי של כ־10 מיליארד שקל שעל פיו נשקלה ההנפקה במהלך שנת 2025. לשם השוואה היסטורית, כאשר ברייטפוד הסינית רכשה את השליטה בתנובה בשנת 2015 מידי קרן אייפקס ומבטח שמיר, העסקה נחתמה לפי שווי חברה של 8.6 מיליארד שקל. התהליך להנפקת החברה ידע תהפוכות: באמצע 2025 החלו המגעים ונכתב תשקיף ראשוני, אך באפריל 2026 הוחלט להקפיא את המהלך עקב שינויים בסביבה העסקית, התפתחויות סביב רפורמת החלב והחלטה להתמקד בהוצאה לפועל של תוכניות השקעה פנימיות. כעת, משהשוק מסתגל לתנאים החדשים וביצועי החברה השתפרו, ההנפקה חוזרת אל מרכז השולחן, כאשר במסגרתה צפויים בעלי המניות למכור חלק מהחזקותיהם באמצעות הצעת מכר.
העלייה בשווי המבוקש נשענת על שילוב בין התרחבות לצמיחה בהכנסות. תנובה ביצעה צעדי התייעלות ופיתוח תשתיות בהיקף של כ־600 מיליון שקל, הכוללים הקמת מרכז לוגיסטי מתקדם בנתיבות, העברת פעילות מפעל "מאמא עוף" מקריית שמונה למתחם מפעל סנפרוסט במגדל העמק, והוספת קווי ייצור חלב מתקדמים במחלבה ברחובות. לצד פעילות הליבה המסורתית שבה החברה מעבדת כמיליארד ליטר חלב בשנה ומחזיקה במותגים מובילים כמו "אלטרנטיב", "סנפרוסט" ו"אדום אדום", ביצעה תנובה לאחרונה כניסה אסטרטגית לעולמות תוספי התזונה והוולנס באמצעות השקת המותג HOLIS, המבוסס על חקר המיקרוביום ומשלב 11 מוצרים ייעודיים. בנוסף, שלוש שנות הלחימה והמצב הביטחוני המתמשך גרמו לאזרחים רבים להישאר בבתיהם ולהגדיל את היקף הרכישות של מוצרי מזון בסיסיים, מגמה שהטיבה עם החברה והביאה את הכנסותיה לצמיחה עקבית עד לקרוב ל־10 מיליארד שקל, בעוד הרווח התפעולי התזרימי, ה־EBITDA, עלה לכ־1.22 מיליארד שקל.
המהלך של תנובה מגיע לאחר תקופה של עדנה לחברות המזון הישראליות שפנו לגיוס הון ציבורי. הגיאות בצריכה הפרטית של מזון יצרה קרקע פורייה לגל הנפקות מוצלח בענף. מחלבות גד, שבה מחזיקים עזרא כהן וקרן גרין לנטרן, הנפיקה בספטמבר 2025 לפי שווי של 725 מיליון שקל, גייסה 280 מיליון שקל וכיום נסחרת בשווי של 1.15 מיליארד שקל. חברת הבשר בלדי, שבשליטת ארז דהבני, יצאה לבורסה לפי שווי של 750 מיליון שקל וזינקה בתוך שנתיים לשווי שוק שחצה את רף ה־2 מיליארד שקל. גם יצרנית המזון סוגת שבשליטת קרן פורטיסימו השלימה גיוס מוצלח לפי שווי של 850 מיליון שקל, וכיום היא נסחרת סביב 1.15 מיליארד שקל.
לצד סיפורי ההצלחה בענף, הסביבה המאקרו־כלכלית הרחבה מציבה אתגרים שאי אפשר להתעלם מהם. שוק ההנפקות המקומי בכללותו רחוק משיאו, וסובל מתנודתיות על רקע מגמות המסחר בארצות הברית והשפעות הריבית במשק. גם המתחרה הגדולה של תנובה, קבוצת שטראוס, שנסחרת כיום בשווי של כ־13 מיליארד שקל, חוותה נסיגה משיא של 17 מיליארד שקל שנרשם בעבר, בין היתר בעקבות אתגרים בפעילותה הבינלאומית בברזיל. תנובה והחתמים שמלווים אותה יצטרכו לשכנע את הגופים המוסדיים כי תג המחיר המבוקש משקף נאמנה את היתרון לגודל של החברה, את רווחיותה ואת יכולתה להמשיך להציג צמיחה יציבה גם בסביבה צרכנית ורגולטורית מורכבת. אם המהלך ייצא לפועל כמתוכנן, יהיה זה אחד האירועים הפיננסיים המהדהדים ביותר שידע שוק ההון המקומי בשנים האחרונות.
