הבירוקרטיה הישראלית ידועה בקצב משלה, אך כשמדובר בעולם הפיננסי המהיר של הנכסים הדיגיטליים, הפער בין קצב הבלוקצ'יין לשעון הממשלתי הופך כמעט קומי. באיחור צורם של יותר משלוש שנים מעבר ללוחות הזמנים שהיא עצמה הציבה, נזכרה המדינה לפרסם את תזכיר החוק שאמור להסדיר את תחום ההשקעות בקריפטו בישראל. בפברואר 2023 התקבלה החלטת ממשלה רשמית שקבעה לוח זמנים שאפתני של 180 יום לפרסום תזכירי החקיקה, אך הימים נקפו, השנים חלפו, והמסמך ראה אור רק כעת, כשברקע מלחמת גרסאות וסמכויות בין הרגולטורים השונים.
בבסיסו, המהלך הנוכחי מבקש להעביר חלק משמעותי ממוקדי הכוח אל הרשות לניירות ערך. עד היום החלוקה הייתה פשוטה יחסית: רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון פיקחה על נותני שירותים פיננסיים המאפשרים קנייה, מכירה ומשמורת של מטבעות דיגיטליים, ואילו הרשות לניירות ערך שמרה על מגרש שוק ההון הקלאסי. תזכיר החוק החדש מרחיב את זרועה של רשות ניירות ערך גם לעבר פעילות השקעה בקריפטו שאינו עונה להגדרה המשפטית של נייר ערך. המשמעות המעשית היא שכל פלטפורמה המפגישה בין קונים למוכרים, לצד יועצי השקעות ומנהלי תיקים שנוגעים בעולם הדיגיטלי, יידרשו מעתה להחזיק ברישוי מותאם, לעמוד בדרישות גילוי מחמירות, לנהל סיכונים בצורה מבוקרת ולהבטיח הגנה על נכסי הלקוחות. החוק אינו מכתיר את כלל המטבעות כניירות ערך, אך הוא בהחלט כופה את כללי המשחק של שוק ההון על אופן הפעילות בהם.
למרות הציפייה הממושכת, מי שחיפש מהפכה תוכנית בתזכיר עשוי להתאכזב. עקרונות הרפורמה דומים להפליא למתווה שהציגה רשות ניירות ערך עוד בראשית שנת 2023. הליבה נותרה זהה, כאשר עיקר השינויים מתמצה בהוספת הוראות מעבר, החרגת סוגי נכסים מסוימים והתאמות מול חקיקה נפרדת בנושא קרנות השקעה. יתרה מזאת, התזכיר אינו פותר את כל סימני השאלה אלא בעיקר מעניק לרשות את הסמכות לעצב את הכללים המפורטים בעתיד, מה שאומר שגם לאחר מסע החקיקה בכנסת יידרש זמן נוסף עד לקבלת ודאות מלאה.
בזמן שבירושלים התלבטו, העולם לא עצר לרגע. באיחוד האירופי נכנסה לתוקף רגולציית MiCA המקיפה, אשר קבעה מסגרת פיקוח אחידה וברורה לכלל היבשת. בארצות הברית נרשמה התקדמות משמעותית עם חקיקת חוק GENIUS להסדרת שוק המטבעות היציבים, לצד דיונים סוערים בבתי הנבחרים סביב חוקים נוספים להגדרת גבולות הפיקוח. יש מי שרואה בעיכוב הישראלי יתרון מסוים; לשיטתם, משק מקומי וקטן יכול להרוויח מהמתנה לקביעת סטנדרטים בינלאומיים במקום לנסות להמציא את הגלגל לבדו. כעת, כשהכיוון הגלובלי ברור יותר, המבחן האמיתי יהיה מהירות ההטמעה במסגרת חוק ההסדרים כדי למנוע בריחת חברות ומיזמים אל מעבר לים.
אולם המכשול הגדול ביותר שמרחף כעת מעל המהלך אינו מגיע מקהילת הקריפטו, אלא מתוך מסדרונות הממשלה. רשות שוק ההון הביעה מורת רוח גלויה על כך שהתזכיר גובש ופורסם ללא עבודת מטה משותפת וללא תיאום סדור עמה. מדובר בהתנגשות חזיתית המאיימת לייצר כפל רגולציה מעיק: חברות הפועלות כיום כחוק תחת רישוי רשות שוק ההון עלולות למצוא את עצמן כפופות לשתי מערכות פיקוח נפרדות ומקבילות, שדורשות דרישות כפולות בתחומי מניעת הלבנת הון, אבטחת מידע ומשמורת נכסים. גם סוגיית המפתח לגבי אופן סיווגו של טוקן כנייר ערך או כמוצר שירותי נותרה מעורפלת למדי, ללא מנגנון ברור המספק ליזמים חוות דעת מקדימה ובטוחה.
הפער הזה מקבל משנה תוקף כשנזכרים שהממשלה מקדמת במקביל תזכיר נפרד להסדרת הנפקת מטבעות יציבים, אשר גם הוא עדיין ממתין להבשלה. מנהלי הפעילות בענף מזהירים כי ללא קווי גבול חדים בין בורסות מרכזיות לבין ברוקרים המבצעים פקודות עבור לקוחות, השוק המקומי עלול להיחנק תחת עומס בירוקרטי במקום לפרוח. גם אם תהליך החקיקה יושלם במלואו במהלך כנס החורף הקרוב, הוראות החוק ייכנסו לתוקף רק כעבור שנה מיום אישורו. בינתיים, החברות הישראליות הפועלות בתחום ימשיכו לתמרן בין חוסר ודאות רגולטורי לבין שאיפות צמיחה בינלאומיות, בתקווה שהרשויות ישכילו ליישר קו זו עם זו לפני שהרכבת הטכנולוגית תתרחק באופן בלתי הפיך.
