אירופה חשבה שהיא הצליחה להשאיר את סיוטי משבר האנרגיה מאחוריה, אך המציאות הגיאופוליטית ממשיכה להוכיח שהשקט בשווקים הוא שברירי במיוחד. גם היום, שנים לאחר הניתוק הכואב מצינורות הגז הרוסיים והמעבר המהיר להסתמכות על גז טבעי נוזלי (LNG), היבשת מוצאת את עצמה שוב בעין הסערה. תחזיות עדכניות של ענק הבנקאות סיטי מזהירות כי מחירי הגז הטבעי באירופה עלולים לזנק בצורה חדה לקראת 2027, כאשר שוקי האנרגיה מתמחרים מחדש את הסיכונים הביטחוניים במזרח התיכון ואת הפגיעות המבנית של תשתיות האספקה העולמיות.

החשש המרכזי אינו נובע ממחסור עונתי פשוט, אלא מהתרחיש שבו עימות אזורי מחודש יפגע ישירות במתקני הנזלה והפקה קריטיים במפרץ הפרסי. לפי הניתוח של סיטי, מחיר המדד האירופי TTF ההולנדי לחורף 2026-2027 עלול להגיע לכ-85 אירו למגה-ואט שעה בתרחיש של הסלמה צבאית שאינה פוגעת פיזית במתקני הגז. עם זאת, אם תתרחש פגיעה ישירה במתקני הנזלה שישביתו אותם, המחיר עלול לזנק לרמה מסחררת של כ-154 אירו למגה-ואט שעה. בשקלול ההסתברויות השונות, כלכלני הבנק מעריכים כי מחיר משוקלל בתרחיש הסלמה יעמוד על כ-103 אירו למגה-ואט שעה, וזאת בהשוואה לרמה של כ-95 אירו שנרשמה בעת עריכת הניתוח. אם האזור יצליח להתחמק מהסלמה נוספת, המחירים צפויים להתייצב בטווח מתון בהרבה של בין 60% פחות לערכים של 60 עד 70 אירו למגה-ואט שעה.
המגמה המעניינת והמטרידה ביותר עבור קובעי המדיניות באירופה היא האופן שבו הסוחרים מביטים קדימה. על פי נתוני הבנק, החוזים העתידיים לחורף 2026-2027, לשנת 2027 ואף לשנת 2028 מתמחרים כולם הסתברות דומה להסלמה רחבה, לצד סיכוי של כ-25% לפגיעה פיזית בתשתיות ייצוא הגז. למעשה, החוזים ארוכי הטווח לשנת 2028 זינקו בכ-60% בתוך שלושה חודשים בלבד. מדובר בתנודה חריגה ויוצאת דופן עבור חוזים כה רחוקים, שהחזירה את רמות המחירים קרוב מאוד לשיאים שנרשמו בשנת 2022, מיד לאחר פרוץ המלחמה בין רוסיה לאוקראינה. זינוק זה מלמד כי השוק כבר אינו רואה במתיחות במזרח התיכון אירוע חולף של כמה שבועות, אלא תרחיש שבו מתקנים אסטרטגיים מושבתים למשך חודשים ארוכים ואף שנים.
יחד עם זאת, בסיטי מעלים סימני שאלה סביב השאלה האם השוק אינו מפריז בהערכת הסיכון לפגיעה ישירה בתשתיות. אנליסטים מצביעים על ההתקרבות הדיפלומטית בין איראן לקטאר כגורם ממתן שעשוי לצמצם את המוטיבציה לפגוע במתקני גז במפרץ. עם זאת, הם מזהירים כי הדינמיקה האזורית נותרת נפיצה ובלתי צפויה לחלוטין. במקביל, מאמצי התיווך הבינלאומיים שבהם מעורבות קטאר, ערב הסעודית וסין, לצד ההתפתחויות הפוליטיות בישראל ושינויי הממשל באזור, מהווים משתנים כבדי משקל שיכולים להטות את הכף לכל כיוון.
התלות האירופית בגז הנוזלי יוצרת קשר ישיר והדוק גם עם השוק האמריקאי, אך שם התמונה מורכבת ושונה. בעוד אירופה מתמודדת עם פרמיית סיכון ביטחונית גבוהה, בסיטי מזהים פוטנציאל לעליית מחירים משמעותית דווקא במדד הנרי האב (Henry Hub) האמריקאי, בהתאמה לסיכון. מחירי החורף בארצות הברית חוו ירידות חדות, כאשר פוזיציות השורט הספקולטיביות של מנהלי הקרנות הגיעו לרמות הנמוכות ביותר שנראו מאז תחילת 2020. במצב שבו יתפתח מזג אוויר קר במיוחד או תופעה של מערבולת פולארית שתקפיא את צפון אמריקה, עשויה להירשם תגובת מחיר חדה ומהירה שתזעזע את השוק המקומי ותשפיע מיד על כדאיות הייצוא לחופי אירופה.
התמונה הכוללת מבהירה כי שוק האנרגיה האירופי עדיין רחוק מחוף מבטחים. הניסיונות של היבשת לגוון את מקורות האנרגיה, להאיץ את המעבר לאנרגיות מתחדשות ולמלא את מאגרי האחסון התת-קרקעיים מספקים כרית ביטחון מסוימת, אך אינם מסוגלים לנטרל לחלוטין את החשיפה לאירועים מחוץ לגבולותיה. כל עוד ציר ההפקה והשינוע הגלובלי תלוי בצווארי בקבוק גיאוגרפיים וברגישויות במזרח התיכון, משקי הבית והתעשייה באירופה ימשיכו לשלם את המחיר של חוסר הוודאות העולמי.