השוק העולמי מקשיב היטב לרעידות האדמה הגיאופוליטיות הפוקדות את המזרח התיכון אך במקביל מנתב את ההון למוקדי יציבות חדשים ומפתיעים ביבשת הדרומית. באזורנו הדינמיקה של סיבה ותוצאה ממשיכה להכתיב פרמיות סיכון גבוהות למשקיעים. בתימן המפולגת נרשמה הסלמה נוספת כאשר המורדים החות'ים שיגרו שני טילים לעבר נמל התעופה הבינלאומי של עדן במה שמהווה את התקיפה השישית במספר בתקופה האחרונה על מתקן אסטרטגי זה. במקביל הקואליציה בהובלת סעודיה ביצעה תקיפה אווירית בשוק הומה אדם בצפון תימן אזור הנתון לשליטת החות'ים למעלה מעשור וכתוצאה מכך קיפחו את חייהם 14 אזרחים. אירועים אלו אינם מתרחשים בוואקום אלא מקרינים ישירות על סביבת המאקרו האזורית ומבריחים הון זר. במרחק לא רב משם המערכת הפוליטית בישראל מתמודדת עם שיתוק מוסדי מתמשך. נשיא המדינה יצחק הרצוג מפעיל לחץ כבד על הסיעות השונות בכנסת המונה 120 מושבים במטרה להקים ממשלת קואליציה ולמנוע היגררות למערכת בחירות נוספת. מפת הגושים מציגה תמונה מורכבת כאשר גוש הימין בראשות בנימין נתניהו צפוי לגרוף 53 מושבים ואילו גוש האופוזיציה בהובלת גדי איזנקוט עומד על 48 מושבים. חוסר הוודאות השלטוני הזה בשילוב המתיחות הביטחונית האזורית גורם למנהלי השקעות לחפש אלטרנטיבות השקעה מחוץ לרדיוס הרעש המזרח תיכוני.

בעוד שהמזרח התיכון שקוע במאבקי שליטה אפריקה המזרחית בונה יסודות חדשים של עצמאות אנרגטית. טנזניה דיווחה על תגלית דרמטית של מאגר גז טבעי בהיקף של 6.3 מיליארד מטרים מעוקבים. מדובר בפעם השנייה בלבד בעשור האחרון שהמדינה רושמת חשיפה בסדר גודל כזה של משאבי טבע. הכלכלה המקומית בטנזניה כבר נשענת ברובה על אנרגיה זו כאשר 80 אחוזים מייצור החשמל הלאומי מופקים מגז טבעי. התגלית החדשה צפויה להאיץ תהליך עמוק של המרת ציי הרכב הלאומיים ממנועי סולר ודיזל מזהמים ויקרים להנעה מבוססת גז. מהלך זה מקטין דרמטית את התלות של המדינה ביבוא תזקיקי נפט ומשפר את מאזן התשלומים שלה. משקיעים מוסדיים שמביטים על הנתונים הללו מבינים כי לא מדובר בעוד תנודה זמנית או קפיצת חתול מת אלא בשינוי מבני ארוך טווח. היכולת של מדינה מתפתחת להבטיח לעצמה עתודות אנרגיה זולות וזמינות מהווה עוגן לפיתוח תעשייתי ומשיכת השקעות זרות זרם הון שבעבר היה מופנה לשווקים מסורתיים יותר שכיום סובלים משחיקת הון עקב אי יציבות פוליטית.

המעבר מכלכלה מבוססת חקלאות למעצמות פיננסיות אזוריות ניכר היטב בתוצאות העסקיות של המוסדות הפיננסיים בקרן אפריקה. באולם הכנסים של אנדרטת עדווה התכנסה האסיפה הכללית של בנק דאשן האתיופי וחשפה נתונים שמעידים על רעב עצום לאשראי ושירותים פיננסיים בקרב מעמד הביניים המתהווה. הבנק הציג רווח לפני מס של 15.2 מיליארד ביר בשנת התקציב החולפת כאשר סך הנכסים במאזן תפח למימדים של 350 מיליארד ביר. התרחבות מאזנית שכזו בסביבת ריבית מאתגרת מצביעה על חדירה עמוקה של שירותי בנקאות לאוכלוסיות שעד כה הודרו מהמערכת הפיננסית הממוסדת. כאשר בוחנים את הנתונים הללו מבעד לעדשה של משקיע גלובלי מתברר כי מוסדות אלו מצליחים לייצר תשואה עודפת על ההון העצמי בקצבים שקשה למצוא בשווקים המפותחים והרוויים של המערב.

מגמת ההתרחבות אינה עוצרת במגזר הבנקאות ומחלחלת גם לענף ניהול הסיכונים והביטוח. חברת הביטוח היברט דיווחה על רווח לפני מס של 1.4 מיליארד ביר עבור שנת התקציב 2018 נתון המשקף זינוק חד של 36.92 אחוזים בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. השורה התחתונה של החברה התייצבה על רווח נקי של 965 מיליון ביר. הצלבת נתוני הרווח הגולמי והנקי חושפת כי החברה התמודדה עם נטל מס אפקטיבי של כ-31.1 אחוזים שיעור המשקף סביבת מיסוי נוקשה יחסית אך כזו שאינה בולמת את היכולת לייצר רווחיות פנומנלית מתעשיית הפרמיות. רכישת פוליסות ביטוח מעידה יותר מכל על צבירת נכסים בידי הציבור הרחב והרצון לגדר סיכונים אישיים ועסקיים תופעה המהווה סמן ימני לבשלות כלכלית. הנתונים היבשים הללו מציגים תמונת מראה הפוכה למתרחש בבורסות המערב שם שחקנים רבים מחפשים פוזיציות שורט על חברות מסורתיות. התמונה המצטיירת ממפת הנתונים הנוכחית מציגה דיכוטומיה ברורה בין חוסר היציבות הגיאופוליטי במזרח התיכון לבין הרנסנס הכלכלי באפריקה. בעוד ששוקי האנרגיה והפיננסים המסורתיים נאלצים לתמחר פרמיות סיכון גדלות מוקדי צמיחה חדשים מספקים אלטרנטיבות השקעה מבוססות תשתיות וצריכה מקומית. עבור המשקיע המתוחכם הסטת המבט דרומה עשויה להיות המפתח לגידור סיכונים בעידן של תנודתיות גלובלית.