חברת "סמארט-סרוויס קי אנד קי", המפעילה 12 סניפים של רשת המזון המהיר KFC בישראל, פנתה בדחיפות לבית המשפט המחוזי בבאר שבע בבקשה להקפאת הליכים ולמינוי נאמן זמני. החברה צברה התחייבויות כבדות בהיקף של כ-50 מיליון שקל, והיא מנסה כעת להגן על עצמה מפני נושים ולמנוע את קריסת הפעילות, במטרה לשרוד ולפעול כעסק חי. מאחורי המספרים היבשים עומד שילוב סוער של נסיבות ביטחוניות, הנחיות תאגידיות נוקשות מחו"ל, ומכשולים גיאופוליטיים בינלאומיים שהפכו את קערת השמן הרותח על פיה.
מפת החובות של החברה מציגה תמונה מורכבת של מימון שנשען ברובו הגדול על בעלי הבית. הנתח המרכזי בחוב, כ-37 מיליון שקל, מורכב מהלוואות בעלים שהעמידו אנשי העסקים הרוסים קונסטנטין קוטוב ואנדריי אוסקולקוב. לצד זאת, החברה צברה חובות לספקים ולנושים רגילים בסך של כ-9.5 מיליון שקל, חובות שכר וזכויות לעובדים בהיקף של כ-1.9 מיליון שקל, ועוד כ-1.2 מיליון שקל לרשויות המס והמדינה. במצב שבו ערוצי המימון הרגילים נחסמו, היכולת של הרשת לעמוד בהתחייבויותיה השוטפות הגיעה למבוי סתום.
לטענת סמארט סרוויס, הנפילה הנוכחית היא תוצאה ישירה של סערה מושלמת שהחלה עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל ב-7 באוקטובר 2023. המלחמה והמתיחות הביטחונית המתמשכת הובילו לירידה חדה בתנועת הלקוחות במרכזי הקניות וברחובות, לצד צניחה חדה בתיירות והאטה מורגשת בכלל הרגלי הצריכה. אלא שבמקום לבלום ולהתכנס, הרשת מצאה את עצמה בהתנגשות חזיתית בין מציאות עסקית קשה לבין תוכניות התרחבות קודמות: החברה המשיכה בפתיחה ובהקמה של סניפים חדשים, מהלך שיצר עלויות כבדות והגדיל משמעותית את רמת ההוצאות הקבועות.
אל המציאות המקומית המורכבת הצטרפה הנחיה מחמירה מצד קבוצת Yum! העולמית, בעלת המותג הבינלאומי. הקבוצה אסרה על קיום פעילות פרסומית ושיווקית בתקופות הלחימה, במטרה להימנע מחיכוך או מעורבות במחלוקות פוליטיות וציבוריות. האיסור הזה שיתק למעשה את זרוע השיווק של הרשת המקומית, מנע ממנה לצאת בקמפיינים או במבצעים ממוקדים כדי למשוך קהל, והוביל לירידה מצטברת נוספת בהיקף העסקאות.
בבקשה שהוגשה לבית המשפט מפורט כיצד סבבי הלחימה וההסלמות הביטחוניות החוזרות ונשנות — מאפריל ואוקטובר 2024, דרך יוני 2025 במבצע עם כלביא ועד פברואר 2026 במהלך מבצע שאגת הארי — יצרו שחיקה מתמשכת ופגיעה ישירה בהכנסות. בחלק מתקופות אלה סניפים שלמים נאלצו לפעול בהיקף חלקי בלבד או נסגרו זמנית, אך התשלומים הקבועים, ובראשם דמי השכירות לקניונים ולנכסים מסחריים, המשיכו להיגבות במלואם. הפער בין הוצאות בלתי מתפשרות לבין קופות כמעט ריקות יצר בור תזרימי שהלך והעמיק מחודש לחודש.
אם לא די באתגרים המקומיים, הזכיינית נתקלה במחסום פיננסי מעבר לים. בעלי השליטה בחברה הם תושבי רוסיה, ומערכת הסנקציות הבינלאומיות שהוטלה על מוסדות פיננסיים רוסיים מנעה מהם בתקופה האחרונה להעביר כספים לישראל. בעוד שבעבר יכלו הבעלים לכסות גירעונות תזרימיים באמצעות הזרמת הון חיצונית, החסימות הבנקאיות הבינלאומיות מנעו כל יכולת לסייע לרשת, והותירו את הפעילות המקומית להתמודד לבדה מול שוקת שבורה.
המשבר הנוכחי מעורר תחושת דז'ה-וו כואבת בענף המזון המהיר המקומי. לאחר שהרשת המקורית עזבה את ישראל בשנת 2012, נעשה ניסיון קאמבק כפול בשנת 2019. המותג העולמי פיצל את הזיכיון לשני גורמים: חברת מפקו, שפתחה סניף ראשון בנצרת והתמקדה בעיקר במגזר הערבי עד שהגיעה ל-12 סניפים, וחברת סמארט סרוויס, שהוקמה בשנת 2020 במטרה לפתח רשת מקבילה ונפרדת במרכז ובצפון הארץ. אלא שהתנאים הכלכליים הקשים והמלחמה הכריעו תחילה את מפקו, שסגרה את כל פעילותה במהלך שנת 2025. כעת, גם הזרוע השנייה, המפעילה סניפים במוקדים בולטים כמו תל אביב, גבעתיים, פתח תקווה, ראשון לציון, כפר סבא, נתניה, אשדוד, קריית עקרון, חיפה וקריית ביאליק, מוצאת את עצמה נאבקת על הישרדותה.
ההליך המשפטי מתנהל כעת בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, באמצעות עו"ד אביתר קרמר, שותף וראש מחלקת חדלות פירעון במשרד וקסלר ברגמן. השופט יעקב פרסקי כבר הוציא צו זמני האוסר על ביצוע פעולות בנכסי החברה או פירעון חובות עבר, וקבע דיון בהול בתחילת נובמבר. במקביל, נציג העובדים, עו"ד אופיר רונן, הבהיר כי ידרוש מהנאמן תשלום מקדמה בגובה 100% משכר חודשי מלא כדי להבטיח את זכויותיהם הבסיסיות של העובדים, לצד יציאה מיידית למכרז למציאת משקיע או רוכש בעל איתנות פיננסית. הימים הקרובים יכריעו האם יימצא גב כלכלי שייקח את המושכות וישמור על התנורים פועלים, או שהרשת המפורסמת תרשום פרק עגום נוסף בהיסטוריה המקומית שלה.
