בנק ישראל הוא הבנק המרכזי של מדינת ישראל, האחראי על ניהול המדיניות המוניטרית, שמירה על יציבות המחירים ועידוד הצמיחה הכלכלית במשק. הוועדה המוניטרית של הבנק החליטה היום להפחית את שיעור הריבית במשק ב-0.25% לרמה של 3.25%. צעד מוניטרי זה מגיע לאחר תקופה ארוכה של הדוק תזרימי ומשקף את הערכת הבנק המרכזי כי סביבת האינפלציה התייצבה מתחת למרכז תחום היעד שנקבע על ידי הממשלה, לצד התאוששות הדרגתית של הפעילות הכלכלית ברביעים האחרונים.

המניע המרכזי מאחורי החלטת המדיניות הנוכחית טמון בהתמתנות המתמשכת של מדד המחירים לצרכן. הנתונים המעודכנים מראים כי מדד המחירים לצרכן נותר ללא שינוי בחודש יוני ועלה ב-0.3% בלבד בחודש יולי, מה שהביא את קצב האינפלציה השנתי ב-12 החודשים האחרונים לרמה של 1.5% בלבד. נתון זה נמוך משמעותית ממרכז טווח היעד שבין 1% ל-3%. בנוסף, האינפלציה השנתית בניכוי רכיבי האנרגיה והפירות והירקות עמדה אף היא על 1.5%, בעוד שקצב העלייה השנתי של הרכיבים הבלתי סחירים התמתן ל-2.5% וקצב אינפלציית הסחירים ירד לרמה שלילית של 0.3%-. הערכות החזאים והציפיות בשווקים לשנה קדימה מראות כי סביבת המחירים צפויה להישאר מעוגנת היטב בסביבת מרכז היעד.

לצד התמתנות המחירים, נתוני החשבונאות הלאומית לרביע השני של שנת 2026 מצביעים על התאוששות מרשימה בפעילות המשק. התוצר המקומי הגולמי צמח בשיעור חצינתי של 15.4% במונחים שנתיים בהשוואה לרביע הראשון של השנה, והיה גבוה ב-6.2% ביחס לרביע הרביעי של 2025. התרחבות זו משקפת תיקון חד לפגיעה התקופתית שנרשמה בתחילת השנה עקב מבצע "שאגת הארי". כאשר מנכים את הפעילות הייצורית של חברות ישראליות בחו"ל, הצמיחה הריאלית של התוצר ברביע השני הייתה מתונה יותר ועמדה על 3.8% במונחים שנתיים לעומת סוף שנת 2025. הפער מהמגמה ארוכת הטווח של המשק הצטמצם בעקבות כך לרמה נמוכה של 0.8%.

על אף מגמת השיפור, אי-הוודאות הגיאופוליטית באזור נותרה ברמה גבוהה וממשיכה להציב אתגרים בפני קובעי המדיניות. עם זאת, הנתונים הפיננסיים מלמדים על חוסן יחסי של השווקים המקומיים. פרמיית הסיכון של ישראל, כפי שמבוטחת באמצעות מרווחי ה-CDS, שמרה על יציבות ושהתה ברמות הדומות לאלו שנרשמו טרם אירועי השבעה באוקטובר. במקביל, שער החליפין של השקל נותר ללא שינוי משמעותי, כאשר מאז החלטת הריבית הקודמת נרשם ייסוף של 0.6% מול הדולר לצד פיחות של 1% מול האירו.

שוק העבודה המקומי ממשיך להפגין קשיחות ותנאים הדוקים. שיעור התעסוקה בגילאי העבודה העיקריים עומד על 78.9%, בעוד ששיעור האבטלה הרחבה נותר ברמה מתונה של 3.2%. שיעור המשרות הפנויות במשק עלה מעט לרמה של 4.5%. במקביל, השכר הנומינלי המשיך לעלות, כאשר במגזר העסקי ללא ענף ההייטק נרשמה עליית שכר של 5.4% בחודשים מרץ עד מאי בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. העלייה בשכר הושפעה בין השאר מעדכונים בשכר הממינימום ובמגזר הציבורי, לצד שינויים בהרכב העובדים במשק.

בזירת הנדל"ן, מלאי הדירות הבלתי נמכרות מוסיף להיות גבוה ויציב. מחירי הדירות רשמו ירידה שנתית של 1.5%, על אף עלייה מינורית של 0.1% בחודשים מאי ויוני. היקף משכנתאות החדשות שהועמדו בחודש יולי עמד על כ-10 מיליארד שקלים. במקביל, קצב העלייה השנתי בסעיף הדיור במדד המחירים התמתן ל-3.9%, כאשר בחוזים שבהם נרשמה תחלופת שוכרים ירד קצב העלייה ל-4.7% לעומת 6.6% בחודש הקודם.

בגזרה הפיסקלית, הגירעון הממשלתי המצטבר ב-12 החודשים האחרונים עמד על 3.4% תוצר, רמה הנמצאת מתחת ליעד הרשמי לשנת 2026. התפתחויות אלו הושפעו מהסתמכות על תקציב המשכי בתחילת השנה, אשר ריסנה את ההוצאות האזרחיות. עם זאת, קיימת אי-ודאות לגבי היקף התאמות התקציב ומימון מערכת הביטחון בהמשך השנה.

הסביבה הגלובלית התאפיינה במגמות מעורבות, כאשר עלייה של כ-25% במחירי נפט מסוג ברנט לרמה של כ-90 דולר לחבית והתייקרות הגז הטבעי באירופה הגבירו את לחצי התשומות בעולם. למרות זאת, הבנקים המרכזיים המרכזיים בארה"ב ובאירופה בחרו להותיר את הריביות ללא שינוי.

כפי שנמסר רשמית מהבנק המרכזי, "מדיניות הוועדה המוניטרית מתמקדת ביציבות מחירים, תמיכה בפעילות הכלכלית ויציבות השווקים. תוואי הריבית ייקבע בהתאם להתפתחות האינפלציה, לפעילות המשק, לאי הוודאות הגיאופוליטית ולהתפתחויות הפיסקליות".

הורדת הריבית הנוכחית מעניקה רוח גבית מסוימת לפעילות התפעולית והעסקית. השילוב בין אינפלציה נמוכה, יציבות בשוק המט"ח והוזלת האשראי, צפוי להמשיך ולהשפיע על תנאי הניזילות והתמחרות הנכסים בשוק ההון המקומי.