מרכנתיל הנפקות בע"מ היא חברה המכהנת כזרוע הנפקות וגיוסי הון של קבוצת בנק מרכנתיל דיסקונט. בית המשפט המחוזי מרכז-לוד, בראשות השופטת הלית סילש, הכריע והתיר לחברה לבצע חלוקת דיבידנד כספי חריגה בהיקף כולל של עד 1.6 מיליון שקלים. ההחלטה התקבלה במסגרת בקשה מס' 5 בתיק 57150-07-26, לאחר שהחברה פנתה לבית המשפט בבקשה לקבלת היתר מיוחד לחלוקה שאינה עומדת בתנאים הרגילים הקבועים בדין.
המסגרת המשפטית והחשבונאית של האירוע נשענת על הוראות סעיף 303א' לחוק החברות, התשנ"ט-1999. סעיף זה מאפשר לבית המשפט לאשר חלוקת דיבידנד גם כאשר החברה אינה עומדת ב"מבחן הרווח" המוגדר בסעיף 302(א) לחוק, בתנאי שמתקיים "מבחן יכולת הפירעון". הוכחת מבחן יכולת הפירעון דורשת לשכנע את הערכאה השיפוטית כי לא קיים חשש סביר שהחלוקה תמנע מהחברה לעמוד בהתחייבויותיה הקיימות והצפויות בעתיד.
כדי לבסס את בקשתה ולהפיג את חששות הנושים והרגולטורים, צרפה מרכנתיל הנפקות לבקשתה חוות דעת מקצועית מפורטת. חוות הדעת ניתחה את מצבה הפיננסי ואת נזילותה של החברה, וקבעה באופן נחרץ כי מהלך החלוקה המבוקש בהיקף של 1.6 מיליון שקלים אינו מעמיד בסכנה את יציבותה הפיננסית ואינו יצר חשש סביר לאי-עמידה בהתחייבויות. הנתונים שהוצגו העידו על כך שתרחישי הלחץ והתזרימים הצפויים מאפשרים את הוצאת המזומנים ממאזן החברה ללא פגיעה בכושר הפירעון שלה.
מהלך האישור המשפטי התאפשר הודות למבנה החוב הייחודי של החברה ולמערכת היחסים שלה מול נושיה. במסגרת הדיונים הבהירה מרכנתיל הנפקות כי אין לה נושים מובטחים כלל, וכי הנושה המהותי היחיד של החברה הציג את הסכמתו המלאה לביצוע חלוקת הדיבידנד הכספי. הסכמה זו של הנושה המרכזי הורידה את רמת הסיכון המשפטית והסירה את החסמים העיקריים שעומדים בדרך כלל בפני חלוקות הון שאינן נשענות על יתרת רווחים הצבורה בספרים.
עמדת הרגולטורים והרשויות המוסמכות תרמה לקידום ההחלטה המהירה בבית המשפט. הבקשה הועברה לתגובת הרשות לניירות ערך, הממונה על הליכי חדלות פירעון, ורשמת החברות. רשמת החברות בחרה להותיר את ההחלטה לשיקול דעתו הבלעדי של בית המשפט. הרשות לניירות ערך הודיעה כי בנסיבות העניין היא אינה מוצאת לנכון לנקוט עמדה רשמית. במקביל, הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי הודיע באופן מפורש כי הוא אינו מתנגד לבקשה.
בצד הפרוצדורלי, החברה פעלה בהתאם להחלטת בית המשפט מיום 20 ביולי 2026, ופרסמה הודעות כדין בשני עיתונים יומיים נפוצים בישראל, בהתאם לתקנות החברות (אישור חלוקה), תשס"א-2001. הודעה משלימה שהוגשה מטעם עורכי הדין של החברה ממשרד מיתר עורכי דין אישרה כי בחלוף המועדים החוקיים ממועד הפרסום בעיתונות, לא הוגשה כל התנגדות מצד נושים, ספקים או גורמים שלישיים כלשהם.
בפסק דינה שניתן ב-30 באוגוסט 2026 ונחתם דיגיטלית ב-31 באוגוסט 2026, ציינה השופטת הלית סילש: "לאחר ששבתי ונתתי דעתי לנימוקי הבקשה על נספחיה, ובהינתן הנקוב לעיל אני מוצאת לעשות שימוש בסמכותי ומתירה בזאת למבקשת לבצע חלוקה של עד לסך של 1.6 מיליון ש"ח, בדרך של חלוקת דיבידנד כספי, ובלבד שחלוקה זו תתבצע בתוך שישה חודשים מהיום". קביעת חלון הזמנים של שישה חודשים מייצרת לוח זמנים מוגדר שבמסגרתו תידרש החברה לפעול לביצוע ההעברה הפיננסית בפועל.
ההחלטה השיפוטית שמתירה את החלוקה החריגה מעניקה לגורמי המימון וההנפקות בשוק גמישות ניהולית בניהול האמצעים הנזילים של תאגידי ייעודי. השימוש במנגנון סעיף 303א' מוכיח כי בהיעדר התנגדות נושים ובנוכחות ניתוח כלכלי תומך, חברות הנפקה יכולות לבצע אופטימיזציה של מבנה ההון שלהן ולהעביר עודפי מזומנים למעלה, גם כאשר יתרת הרווח החשבונאית אינה מאפשרת זאת במסלול הישיר. מנפיקים ופירמות בשוק ההון יעקבו מקרוב אחר יישום החלוקה בפועל בתוך מסגרת הזמן שהוקצבה על ידי בית המשפט.
