ננסי פלוסי, דמות מרכזית בפוליטיקה האמריקאית אשר תיק ההשקעות שלה ושל בן זוגה נמצא תחת מעקב צמוד ומתמיד של הקהילה הפיננסית והציבור הרחב, ביצעה שוב מהלך משמעותי בשוק ההון המעיד על ביטחון בתזות השקעה ארוכות טווח. על פי הדיווחים האחרונים על עסקאות בעלי עניין (Periodic Transaction Report), בני הזוג פלוסי פתחו פוזיציות חדשות בסכום כולל העשוי להגיע לכ-13.5 מיליון דולר, המורכב משילוב של רכישת מניות והחזקה באופציות CALL – מבנה עסקה המגדיל משמעותית את המינוף הפוטנציאלי ואת החשיפה לתנודות השוק. המהלכים האחרונים אינם מצביעים על פיזור רחב, אלא על מיקוד אסטרטגי בשני סקטורים מרכזיים: תחום האנרגיה החדשה והתשתיות הקריטיות לתחום הבינה המלאכותית, ותחום ייצור השבבים בארצות הברית. מהלכים אלו מתבצעים בתקופה של חוסר ודאות מאקרו-כלכלי, מה שמעניק להם משנה תוקף ומייצר עניין רב בקרב סוחרים ומשקיעים מוסדיים כאחד.

החלק הארי והמעניין ביותר בפוזיציה החדשה מופנה כלפי חברת בלום אנרג'י (Bloom Energy, סימול: BE), ספקית אמריקאית של פתרונות אנרגיה נקייה ומבוזרת. על פי הדיווחים, בני הזוג פלוסי רכשו 15,000 מניות של החברה בסכום משוער של כ-1.2 מיליון דולר, וזאת בנוסף לרכישה אגרסיבית של 100 חוזי אופציות CALL על מניית BE, עם מחיר מימוש של 100 דולר ותאריך פקיעה ארוך טווח ליוני 2027. מהלך זה בהיקף כולל של כ-12 מיליון דולר משקף אמונה עמוקה בתזה המרכזית של השוק כרגע: הביקוש האדיר והגובר לחשמל מצד הדאטה-סנטרים המפעילים את יישומי הבינה המלאכותית (AI). ההבנה הרווחת בשוק כעת היא שמעבדי ה-GPU החזקים הם רק חלק אחד במשוואה, ובלי מערכות אספקת חשמל אמינות, יציבות ומבוזרות – לא ניתן יהיה להקים ולהפעיל את חוות השרתים הענקיות הדרושות לאימון והרצה של מודלי AI מורכבים. בלום אנרג'י, המתמחה בתאי דלק מוצק (Solid Oxide Fuel Cells) המספקים חשמל עצמאי ונקי מחוץ לרשת הארצית הראשית, ממוצבת בדיוק בלב הסיפור הזה, והפוזיציה של פלוסי ממחישה את ההנחה שתחנות הכוח המקומיות שלה יהפכו לתשתית חיונית במהפכה הטכנולוגית.
לצד ההימור על האנרגיה, ביצעה פלוסי השקעה נוספת באינטל (Intel, סימול: INTC), חברה אמריקאית ותיקה בתחום המוליכים למחצה הנמצאת כעת תחת תוכנית הבראה ושינוי מבני אגרסיבית. הפוזיציה באינטל כוללת גם היא רכישת מניות, אך המבנה המעניין יותר הוא שוב רכישת אופציות CALL ארוכות טווח, בדומה לבלום אנרג'י, עם מחיר מימוש של 50 דולר ופקיעה ליוני 2027, בסכום כולל של עד 1.5 מיליון דולר. תזת ההשקעה באינטל שונה במהותה מבלום אנרג'י, ואינה נשענת רק על טרנד ה-AI המיידי, אלא על הימור אסטרטגי ארוך טווח. אינטל נחשבת כיום לחוד החנית של המאמץ האמריקאי להחזיר את ייצור השבבים המתקדמים לאדמת ארה"ב, והיא נהנית מתמיכה ממשלתית עצומה במסגרת חוק השבבים (CHIPS Act). ההשקעות העצומות שהחברה מבצעת כעת בהקמת מפעלי ענק (Foundries) באוהיו ובאריזונה, במטרה לייצר שבבים עבור עצמה ועבור חברות אחרות (למשל, עבור קוואלקום ואפל בעתיד), מהוות את מנוע הצמיחה המרכזי. האופציות ארוכות הטווח משקפות את הציפייה שאינטל תצליח להפוך את ההשקעות ההוניות הללו – אשר מכבידות כרגע על המאזן והרווחיות שלה – לתפוקה תעשייתית אמיתית שתניב תוצאות כספיות משמעותיות בטווח הבינוני-ארוך, ותשיב את מעמדה כמובילה טכנולוגית עולמית.
המבנה הכולל של העסקאות הללו מספר סיפור ברור על הגישה הפיננסית של משפחת פלוסי: רכישת המניות מייצרת חשיפה ישירה ויציבה, בעוד שאופציות ה-CALL העמוקות בתוך הכסף והארוכות מאוד לפקיעה (LEAPS) מנצלות את אפקט המינוף. מודל זה בנוי לתרחיש שבו השוק עולה, אך גם מאפשר להרוויח בענק אם הנכסים הבסיסיים – בלום אנרג'י ואינטל – ירשמו עליות שערים משמעותיות במיוחד עד מועד הפקיעה בעוד כשנתיים וחצי. השוק כרגע רודף באגרסיביות אחר מניות ה-AI ה"ברורות" והגדולות, אך נראה שפלוסי בוחרת להשקיע את הונה הפרטי ב"שכבה הבאה": היצרן האמריקאי היחיד של שבבים מתקדמים, והחברה שמספקת את האנרגיה הדרושה להפעלת המכונות, מתוך הנחה שאלו הן התשתיות הקריטיות שייהנו מהביקוש המבני של השנים הקרובות. כל זאת בזמן שהיא מציגה לקהל הרחב קורס "פיננסי" בתחתית הדיווח, ומשאירה לסוחרים והאנליסטים ברחבי העולם לנתח את ההשלכות של תיק ההשקעות הכי פוליטי בוול סטריט.