לקראת הקמת בסיס קבע מאויש על הירח במסגרת תוכנית החלל ארטמיס, סוכנות החלל האמריקאית פרסמה קול קורא בינלאומי המזמין חוקרים, מוסדות אקדמיים וחברות טכנולוגיה להציע רעיונות ופתרונות מתקדמים בתחום הרפואה והפיזיולוגיה. הפנייה הפומבית, שפורסמה לאחרונה מטעם תוכנית המחקר האנושי של נאס"א, מחפשת דרכים חדשות ומקוריות להבין ולצמצם את הסיכונים הבריאותיים של האסטרונאוטים במהלך שהות ממושכת בחלל העמוק. עבור הקהילה המדעית ותעשיית ההייטק והמד-טק בישראל, מדובר בהזדמנות יוצאת דופן להשתלב בתוכנית הדגל השאפתנית ביותר של האנושות כיום ולהציע טכנולוגיות ניטור, אבחון וטיפול חדישות שיעצבו את עתיד חקר החלל. המעבר המתוכנן של נאס"א ממשימות קצרות טווח לשהות ארוכה של שבועות ואף חודשים בבסיס ירחי דורש היערכות מוקדמת וקפיצת מדרגה טכנולוגית חסרת תקדים שתאפשר אוטונומיה רפואית מלאה בחלל.
רק לאחרונה, בחודש אפריל של שנת 2026, שוגרה בהצלחה משימת ארטמיס 2 ההיסטורית, במסגרתה הקיפו ארבעה אסטרונאוטים את הירח ושבו לכדור הארץ לאחר מסע של עשרה ימים. משימה פורצת דרך זו כללה ניסויים מקיפים שבחנו את תפקוד המערכת החיסונית של הצוות, דפוסי השינה שלהם והסתגלותם לתנאי מיקרו-כבידה. מיד לאחר נחיתתם באוקיינוס, החלו צוותי הרפואה של נאס"א לאסוף נתונים פיזיולוגיים יקרי ערך, כולל בדיקות מעמיקות מתוך שבבים רפואיים ביולוגיים ששהו עמם בחלל. מטרת ניתוח הנתונים היא להבין במדויק כיצד קרינה עמוקה והיעדר כבידה משפיעים על התא האנושי ברמה המולקולרית. התובנות ממשימה זו מהוות אבן דרך קריטית, אך על פני הירח עצמו נדרשת היערכות מורכבת הרבה יותר. גוף האדם אמנם הוכיח יכולת הסתגלות מרשימה לסביבות קיצוניות בכדור הארץ, אך הירח מציב בפניו אתגרים פיזיולוגיים זרים שמעולם לא נבחנו לאורך זמן. שהות ממושכת בתחנות חלל במסלול לווייני נמוך סיפקה ידע עשיר על השפעות החלל, ועד כה בוצעו בסביבה זו משימות שארכו למעלה מארבע מאות ימים ברצף. עם זאת, הירח נמצא הרחק מהשדה המגנטי המגן של כדור הארץ אשר חוסם חלק ניכר מהקרינה. עד היום, כלל המבקרים על הירח בילו על פניו במצטבר כ-80 שעות בלבד, פרק זמן שאינו מספיק כדי להבין את השלכות החיים מחוץ לעולמנו.
הסביבה הירחית החדשה חושפת את הצוותים לחמישה סיכונים בריאותיים חמורים המוגדרים על ידי סוכנות החלל כאיומים משמעותיים. אלו כוללים חשיפה לקרינת חלל קוסמית, בידוד חברתי ונפשי קיצוני, מרחק עצום מכדור הארץ, כוח כבידה נמוך העומד על כ-16.6% בלבד מהכבידה שאנו חווים באופן טבעי, וסביבה עוינת הכוללת חשיפה לאבק ירח רעיל ודקיק במיוחד. הסיכונים המשולבים הללו עלולים להוביל לשורה ארוכה של פגיעות רפואיות מסכנות חיים. קיים חשש כבד מהתעוררות נגיפים רדומים בגוף בשל תנאי הלחץ והפגיעה בתפקוד המערכת החיסונית. כמו כן, ישנה סכנה ממשית להתפתחות סוגי סרטן הנגרמים מחשיפה לקרינה העזה, וכן סיכון למחלת דקומפרסיה ממעבר תדיר בין רמות שונות של לחץ אוויר. תופעה זו גורמת לחנקן מומס ברקמות להפוך לבועיות גז העלולות לחסום כלי דם. בנוסף, שהות בכבידה מופחתת לאורך זמן מובילה לאובדן מהיר של מסת עצם, הידלדלות שרירים ושינויים מדאיגים בעיניים ובמוח. כל זאת מתרחש במקביל לסכנות הטמונות בשהות ממושכת בסביבה סגורה הרמטית עם אבק ירחי מיקרוסקופי שעלול לחדור למערכות הנשימה ולגרום לנזק ריאתי. המרחק העצום מכדור הארץ שולל לחלוטין אפשרות לפינוי רפואי מהיר או הזנקת כוח חילוץ במקרה חירום. עובדה זו מחייבת פיתוח מערכות רפואה אוטונומיות וציוד מתקדם שיאפשרו לצוות לנטר, לאבחן ולטפל בעצמו ללא תלות בזמן אמת ברופאים בחדר הבקרה.
הקול הקורא הנוכחי של נאס"א נועד לאסוף מידע מדעי וטכנולוגי תשתיתי שיעזור לסוכנות לתכנן באופן אסטרטגי את עתיד המחקר הרפואי בסביבת הירח, ובהמשך הדרך גם במשימות המורכבות והארוכות עוד יותר למאדים. הסוכנות מבקשת כעת מהמגזר הפרטי, מחברות הזנק ומהמגזר האקדמי ברחבי העולם הצעות מפורטות לניסויים, ציוד מחקר וטכנולוגיות פורצות דרך שיופעלו כבר בשלבי ההקמה הראשוניים של מחנה הקבע. ציוד זה מיועד להשתלב גם במסגרת משימות רובוטיות מקדימות שנועדו להכין את השטח לקראת בואם של הצוותים האנושיים. בנקודה קריטית זו בדיוק נכנסת לתמונה החדשנות המוכרת של תעשיית הטכנולוגיה המקומית, אשר מסוגלת להציע פתרונות חכמים ומדויקים לדרישות הקפדניות והמחמירות של סוכנות החלל. חברות טכנולוגיה, יזמים ומעבדות מחקר מתקדמות בישראל העוסקות בפיתוח חיישנים לבישים זעירים לניטור מדדים ביולוגיים באופן רציף וללא מגע, מערכות אבחון מורכבות מבוססות בינה מלאכותית שלומדות את דפוסי המטופל, ופלטפורמות מאובטחות של רפואה מרחוק, עשויות למצוא באפיק זה פוטנציאל מסחרי ומדעי עצום.
פיתוחים מתקדמים בתחומי הרפואה המותאמת אישית, טכנולוגיות להתמודדות עם תהליכים דלקתיים ומחלות אוטואימוניות שחברות ביומד מקומיות מובילות כמו חברת כן-פייט חוקרות במסירות, וחומרים חדשניים להגנה מפני ספיגת קרינה רלוונטיים היום יותר מתמיד לשלושת תחומי העניין המרכזיים שהוגדרו במסמך הדרישות של נאס"א. הוכחה ליכולת ההשתלבות של התעשייה המקומית בפרויקטים כה מורכבים ניתן למצוא בהצלחת האפוד הייעודי של חברת סטמראד, אשר הוכח במחקרים מדעיים שפורסמו לאחרונה כמפחית פגיעות קרינה באופן משמעותי ויעיל במיוחד במהלך מסעות חלל. ההצעות החדשות שיוגשו במסגרת תהליך פומבי זה, אשר יישאר פתוח לקבלת רעיונות עד ל-8 בספטמבר של השנה הנוכחית, נדרשות להציג בצורה מפורטת וברורה אילו נתונים פיזיולוגיים, ביולוגיים ונפשיים כדאי וחשוב לאסוף מהצוותים במשימות העתידיות, וכיצד בדיוק נתונים אלו יסייעו להפחית את הסיכונים הרפואיים הידועים מראש.
מעבר ליוקרה המדעית ולתרומה לקידום חקר החלל, להשתלבות בפרויקטים רפואיים מסוג זה עשוי להיות ערך אזרחי חסר תקדים שישפיע על חייהם של אנשים רבים. טכנולוגיות מתקדמות של אבחון רפואי מרחוק, ניטור רציף ואמין ללא ציוד סורבל, וטיפול אוטונומי מבוסס אלגוריתמים שיפותחו עבור החוקרים בירח, צפויות לחולל מהפכה טכנולוגית בעולם הרפואה היומיומית. מערכות חלוציות אלו יוכלו לשמש בתוך זמן קצר לשיפור ניכר של שירותי הבריאות באזורים מרוחקים, מבודדים ומנותקים גיאוגרפית, בהם הגישה לרופאים מומחים מוגבלת. יתרה מכך, כלים רפואיים מתקדמים שיאפשרו אבחון וטיפול מורכב ללא נוכחות רופא יעניקו דחיפה משמעותית למערכות של טיפול רפואי ביתי. פיתוחים אלו יאפשרו מעקב איכותי ורציף אחר אוכלוסיות מבוגרות ואנשים הסובלים ממחלות כרוניות, מבלי שיצטרכו להגיע פיזית לבתי חולים עמוסים ולסכן את בריאותם. המאמץ האדיר להבטיח את בריאותם והישרדותם של בני אדם בריק הקפוא של החלל מהווה זרז לפיתוח טכנולוגיות שישפרו את איכות חייהם של מיליוני אנשים בעולם.
