ההנחיות החדשות, שעליהן חתום סמנכ"ל בכיר שומה וביקורת רובי בוטבול, מציגות מסגרת רגולטורית מיוחדת לתקופה שבין 12 בספטמבר 2026 ועד 10 בנובמבר 2026, הבחירות עצמן צפויות להתקיים ב-27 באוקטובר 2026, ונועדו להסדיר את אופן התשלום לפעילי שטח, ספקים ונותני שירותים מזדמנים. המטרה המרכזית של ההוראות היא לייצר סדר פיסקלי ולמנוע פרצות מס בתקופה שבה זורמים סכומי כסף גדולים למטות הבחירות השונים, תוך הבחנה ברורה בין פעילות שוטפת רגילה לבין התקשרויות נקודתיות ייעודיות לצרכי תעמולה וארגון.
במרכז ההנחיות עומדת ההגדרה של "תקופת הבחירות", המוגדרת כפרק זמן של 60 ימים המסתיימים ביום ה-14 שלאחר יום הבחירות, לצד תקופה מקבילה של 30 ימים המסתיימת יום לאחר בחירות מקדימות במפלגות. הרגולציה קובעת מס מיוחד בשיעור אחיד של 18% על תשלומים שמשולמים בעד עבודה או שירות הקשורים ישירות לבחירות, כגון הפצת תעמולה, הסעת נוסעים, עבודה בקלפיות, פעילות טלמרקטינג, שמירה וייעוץ. במסגרת ההסדר המיוחד, תשלומים שגובהם אינו עולה על 19,600 שקלים למקבל אחד ושאינם ניתנים במסגרת עיסוקו הקבוע של מקבל התשלום, כפופים לניכוי המס המיוחד שאינו מהווה מס הכנסה רגיל. כתוצאה מכך, סכומים אלו אינם נחשבים כהכנסה חייבת המחייבת את מקבליהם בהגשת דוח שנתי למס הכנסה, והם פטורים גם מתשלום דמי ביטוח לאומי, דמי ביטוח בריאות ומס שכר, למעט היבטים הנוגעים לביטוח נפגעי עבודה.
מבחינת חובות הדיווח של המפלגות והמועמדים, כל גורם המעסיק עובדים או מבצע תשלומים החייבים בניכוי מס במקור נדרש להחזיק בתיק ניכויים פעיל במשרד השומה האזורי או במטה הבחירות. הדיווח על התשלומים המיוחדים הללו יועבר באמצעות טופס 102 ייעודי וכן באמצעות קובץ דיווח מקוון ייעודי בפורמט 0136, אשר יועבר לכתובת דוא"ל ייעודית שנפתחה במיוחד לצורך זה ברשות המסים. ברשות מדגישים כי דיווחים שיועברו על גבי טפסים שאינם מותאמים, כמו טופס 126 הרגיל, לא ייקלטו במערכות. המועד האחרון להעברת הדיווחים ותשלום המס שנוכה הוא ה-16 לחודש עفران עבור התשלומים שבוצעו בחודש הקודם, כאשר אי עמידה בלוחות הזמנים צפויה לגרור סנקציות ואכיפה מחמירה בהתאם לפקודת מס הכנסה.
ההנחיות מתייחסות גם למצבים שבהם התשלומים חורגים מהתקרה שנקבעה או ניתנים במסגרת עיסוקו העסקי או משלח ידו הרגיל של מקבל השירות. במקרים שבהם הסכום המצטבר למקבל עובר את רף 19,600 השקלים, או כאשר מדובר בספקים מקצועיים כמו בתי דפוס, חברות השכרת ציוד, רכישת מחשבים או שכירת מבנים, לא חלים הכללים של הדין המיוחד. תשלומים אלו מוגדרים כ"תשלומים אחרים" או כהכנסה רגילה לפי פקודת מס הכנסה, ועליהם חלות חובות ניכוי מס במקור רגילות או בשיעור של 18% במידה ואין ניכוי ספציפי אחר. במצבים אלו, הניכוי אינו נחשב למס סופי, ומקבלי הכספים נדרשים לכלול את התקבולים בדוחות השנתיים שלהם כדי להתחשבן מול רשות המסים.
סוגיה ייחודית נוספת שזכתה להתייחסות בהנחיות נוגעת לתשלומים המשולבים לנערים ולצעירים שטרם מלאו להם 18 שנים ומועסקים בפעילות בחירות. על תשלומים אלו לא יחול מס המיוחד בשיעור של 18%, אלא הם ייראו כהכנסת עבודה רגילה לכל דבר ועניין לפי סעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה. כפועל יוצא מכך, המעסיקים יידרשו לנכות מהם מס משכורת ושכר עבודה בהתאם לתקנות הרגילות, אך תשלומים אלו עדיין יהיו פטורים מהפרשות לביטוח לאומי ודמי בריאות, פרט לביטוח נפגעי עבודה, וכן לא יחויבו במס שכר לפי חוק מע"מ. ברשות המסים מבהירים כי כללי הדיווח והאכיפה המוקפדים נועדו להבטיח שקיפות מלאה לכל אורך מערכת הבחירות ולמנוע זליגת כספים בלתי מדווחים בשוק האפור הפוליטי.
