עסקה בסדר גודל של 4.2 מיליארד דולר למכירת חברת הספנות הלאומית צים לענקית הספנות הגרמנית האפאג-לויד בשיתוף קרן פימי, נתקלת במחסום רגולטורי כבד שמאיים להביא לביטולה. הדיונים הממשלתיים הסוערים בשאלת אישור העסקה רשמו דחייה ל-9 בספטמבר, כאשר נכון לעכשיו מסתמן רוב ברור בין שמונת הגופים הממשלתיים המוסמכים להתנגד למתווה המוצע. הפגישה המכרעת שתוכננה להתקיים השבוע נדחתה בחודש, וקודם לקבלת ההחלטה הסופית ייערך שימוע ברשות החברות הממשלתיות, אשר ייתן לרוכשות הזדמנות אחרונה להציג את טיעוניהן ולנסות לשנות את רוע הגזירה.
סלע המחלוקת המרכזי סובב סביב חוות דעת שנייה ותקיפה שהגיש ראש רשות הספנות והנמלים, צדוק רדקר. רספ"ן מהווה את הגורם המקצועי המוביל שעליו נשענים משרדי הממשלה השונים, בהם משרד הביטחון, משרד התחבורה, משרד הכלכלה ומשרד החקלאות, אשר כולם מציגים כיום עמדה מתנגדת לעסקה. בחוות הדעת שגובשה נקבע כי המידע הנוסף והמפורט שהעבירו הרוכשות אינו מעניק מענה מספק לסוגיות היסוד הנוגעות לשליטה האפקטיבית, לעצמאות התפעולית ולשמירה על האינטרסים הלאומיים המעוגנים במנגנון מניית הזהב של המדינה. ברשות הספנות טוענים כי גם תחת הקמת חברה ישראלית נפרדת, תתקיים תלות עמוקה בגורם זר שיחזיק בשליטה על הקיבולת, הגישה לרשת הקווים הבינלאומית ואמצעי הייצור.
מנגד, הקונסורציום הרוכש – הכולל את האפאג-לויד ואת קרן פימי בהובלת ישי דוידי – מציג תמונה הפוכה לחלוטין וטוען לשורת יתרונות לאומיים וכלכליים במתווה החדש. על פי ההצעה, הפעילות הבינלאומית של צים תמוזג לתוך האפאג-לויד, בעוד שתוקם חברה ישראלית חדשה ("צים ישראל") שתוחזק בשליטה ישראלית ותתמקד ב-100% מפעילותה בצרכי המשק הישראלי, לעומת 25% בלבד כיום. החברה החדשה תפעיל 16 אוניות בבעלות מלאה – מספר הגבוה ממינימום 11 האוניות המוגדר כיום במנגנון מניית הזהב – ותתחיל את דרכה כחברה חזקה ונזילה ללא חובות כלל, זאת בניגוד לצים הנוכחית הנושאת חוב של 2.9 מיליארד דולר.
בנוסף, הרוכשות התחייבו להקים בארץ אזור תפעולי חדש שיכלול 200 משרות, מרכז טכנולוגי שיעסיק בין 250 ל-300 עובדים, והבטחת רשת ביטחון תעסוקתית לעובדים ולימאים הישראלים למשך עשר שנים. לתמיכה בעמדתן, העבירו הרוכשות לצוות הממשלתי מעל 600 עמודי תשובות וניתוחים מקצועיים שנערכו על ידי פירמות הייעוץ הבינלאומיות ארנסט אנד יאנג ו-BCG, לצד חוות דעת תומכת של מנהל רספ"ן לשעבר, יגאל מאור. בקרן פימי מביעים תסכול רב מהתנהלות משרדי הממשלה וטוענים כי עמדת רשות הספנות נשענת על הנחות עובדתיות שגויות מן היסוד. בפימי מציינים כי עד כה לא התקיים דיון מעמיק או בירור עובדתי רציני מול הרוכשים, וכי החשש מאיבוד מניית הזהב מופרך, שכן העסקה דווקא מחזירה את השליטה בחברה לידיים ישראליות מול שליטה זרה של 88% כיום.
המתח הרגולטורי סביב העסקה מצטרף לטלטלות העזות שחווה ענף הספנות והמסחר הימי הגלובלי בשנתיים האחרונות, כולל שינויים בנתיבי השיט הבינלאומיים ותנודות חדות במחירי ההובלה הימית. גורמים בסביבת הרוכשים חוששים כי שיקולים לא מקצועיים ומידע שגוי שהועבר על ידי גורמים שונים משפיעים על עמדת המדינה. במידה שההחלטה הסופית בספטמבר תהיה שלילית, פימי אמנם אינה צפויה לפנות למסלול משפטי, אך האפאג-לויד עשויה לבחון צעדים משפטיים או להמתין להזדמנות להציג את המתווה מחדש לאחר השינויים במערכת הפוליטית. עד לקבלת ההחלטה הרשמית של רשות החברות, הענף כולו דרוך לקראת ההכרעה בשאלת עתידה של חברת הספנות ההיסטורית.
