שוקי המניות באירופה נמצאים בתקופה מרתקת, כאשר הם מצליחים לרשום שיאים חדשים למרות רוחות נגדיות משמעותיות בזירה הגיאופוליטית העולמית. על רקע ההסלמה וההתלקחויות האחרונות סביב העימות מול איראן, אשר מטילות צל כבד על יציבות הסחר העולמי ומחירי האנרגיה, משקיעים רבים ציפו לנסיגה טקטית בבורסות המרכזיות של היבשת. התגובה המסורתית של שווקים למתיחות כזו כוללת לרוב בריחה לנכסים בטוחים. עם זאת, המציאות בשטח מצביעה על חוסן מפתיע, כאשר המדדים המובילים ממשיכים לשמור על יציבות ולטפס מעלה. דוגמה מובהקת לכך היא מדד הדגל האירופי אשר רושם עליות של 0.21%, מגמה שמשקפת אמון מתמשך מצד הפעילים בשוק ביכולתן של החברות לנווט בהצלחה באקלים הנוכחי.

בתוך הסביבה הדינמית הזו, בנק ההשקעות העולמי ג'יי פי מורגן פרסם לאחרונה סקירה מקיפה המציגה גישה קונסטרוקטיבית וחיובית מאוד כלפי מניות אירופיות. האנליסטים של הבנק מצביעים על שורת גורמים כלכליים ומבניים שתומכים בהמשך המגמה, ובראשם התאוששות ברורה ברווחי החברות. במשך שלוש שנים, החברות באירופה התמודדו עם סביבה עסקית מאתגרת שהתאפיינה בדשדוש יחסי בשורת הרווח. כעת, התמונה משתנה. ההתאוששות ברווחיות היא תוצאה של תהליכי התייעלות ושיפור הדרגתי בסביבה המאקרו-כלכלית. שיפור זה בא לידי ביטוי בדוחות הכספיים של התאגידים הגדולים, מה שמייצר בסיס פונדמנטלי חזק לעליות שערים נוספות ומעניק למשקיעים ביטחון ביכולת ייצור המזומנים של החברות.

היבט מרכזי נוסף שמעניק רוח גבית לשווקים באירופה קשור למדיניות המוניטרית של הבנק המרכזי ולדינמיקה של ציפיות האינפלציה. הכלכלנים של בנק ההשקעות מעריכים כי ציפיות האינפלציה ביבשת נותרו מעוגנות היטב. נתון זה הוא בעל חשיבות קריטית, שכן אינפלציה יציבה מפחיתה את הלחץ על הבנק המרכזי האירופי לנקוט בצעדים דרסטיים. משמעות הדבר היא שהבנק עשוי ליישם מדיניות של העלאות ריבית מתונות מאלו שכבר תומחרו על ידי שוקי ההון בחודשים האחרונים. סביבת ריבית נוחה מקלה על עלויות המימון של חברות, מעודדת השקעות, ומשפרת את האטרקטיביות של שוק המניות בהשוואה לאפיקי השקעה סולידיים יותר כמו אגרות חוב ממשלתיות.

נקודת חוזקה מרכזית שעולה מהניתוח היא הפער התמחורי העצום שנוצר בין השוק האירופי לבין וול סטריט. מניות באירופה נסחרות כיום במכפילים זולים באופן ניכר, על אף שהן מציגות שיפור עקבי ברווחיות ומספקות למשקיעים החזרים גבוהים יותר על ההון. פער זה מגובה במספרים מוחלטים. בשנה שעברה, שוק המניות של גוש האירו רשם ביצועי יתר מרשימים לעומת ארצות הברית, כאשר סיפק יתרון של 7% בתשואה הכוללת במונחי מטבע מקומי. המגמה הזו נמשכת במלוא העוצמה גם בשנה הנוכחית, כאשר המניות האירופיות מובילות עם תשואה של 12% לעומת 9% בלבד בשוק האמריקאי. תמחור חסר זה מהווה הזדמנות עבור משקיעים שמחפשים נכסים איכותיים.

במקביל לביצועי המניות, המדדים הכלכליים הרחבים באירופה מצביעים על עקביות של התרחבות. נרשמת עלייה בנתוני מדד מנהלי הרכש, המעיד על התרחבות בפעילות התעשייתית ובשירותים. כמו כן, ישנה צמיחה בהיקף האשראי ומתרחשים עדכונים חיוביים תדירים בתחזיות הרווח של חברות. סממן נוסף לעוצמה זו בא לידי ביטוי במדד ההפתעות הכלכליות, אשר הגיע לאחרונה לשיא של שנתיים. משמעות הדבר היא שהנתונים הכלכליים בפועל ממשיכים להכות את התחזיות המוקדמות של הכלכלנים, מה שמעיד על כלכלה שצומחת מהר מהמצופה ועל סביבה עסקית חסינה בריאה שמסוגלת לתמוך בצמיחה ארוכת טווח של תאגידים ענקיים.

מגמה חשובה שתיתן את הטון בשוק האירופי במחצית השנייה של השנה היא הרוטציה הסקטוריאלית. לאחר תקופה שבה נושא הבינה המלאכותית שאב את רוב תשומת הלב וריכז את עיקר ההשקעות, בג'יי פי מורגן מעריכים כי המומנטום הזה מתחיל להתייצב. המשקיעים צפויים לחפש כעת הזדמנויות בסקטורים מסורתיים ורחבים יותר, מתוך הבנה שבינה מלאכותית לא תהיה מנוע הצמיחה היחיד. מגמת פיזור סיכונים זו מיטיבה במיוחד עם השוק האירופי. בניגוד להטיה הטכנולוגית המובהקת בארצות הברית, אירופה נשענת במידה רבה על מגזרים תעשייתיים, פיננסיים וצרכניים. ההתרחבות מעבר לענקיות הטכנולוגיה פותחת חלון להצפת ערך בחברות שמרניות שנותרו מאחור מבחינת עניין המשקיעים.

הסביבה העסקית באירופה חווה התעוררות מרשימה גם בתחום המיזוגים והרכישות, מגמה שנמצאת בעלייה מתמדת מאז נקודת השפל של שנת 2023. האקלים הרגולטורי שהופך לתומך יותר משחק תפקיד מפתח בכך. בנוסף להתאוששות בעסקאות, השוק האירופי ניצב בפני גל הולך וגובר של פעילות אקטיביסטית מצד בעלי מניות מוסדיים. האנליסטים צופים עלייה בפעילות של קרנות אקטיביסטיות ביבשת, לאור העובדה שמניות רבות מתומחרות בחסר ויש להן מנופי ערך ברורים. מנופים אלו ניתנים למימוש באמצעות צעדים כמו שיפור הממשל התאגידי, ייעול תפעולי ושינוי במדיניות הקצאת ההון. המשקיעים כיום ממקדים את דרישותיהם בהקצאת הון טובה יותר ולאו דווקא בשינויים אסטרטגיים רחבים כפי שהיה נהוג בעבר.

המשקיעים דורשים כיום בצורה חד משמעית לקבל לידיהם החזרים גבוהים יותר, מה שמתבצע בדרך כלל באמצעות תוכניות מקיפות לרכישה עצמית של מניות בבורסה ודרך חלוקת דיבידנדים נדיבים. דרישות אלו הופכות לתוצאה שכיחה יותר ויותר לאחר קמפיינים מוצלחים. השינויים הרגולטוריים צפויים לתת דחיפה נוספת למגמה. הצעת העדכון לדירקטיבה לזכויות בעלי מניות עשויה לשמש כזרז שיקל על משקיעים באזורי שיפוט שונים באירופה לדרוש דין וחשבון מהנהלות. היקף הקמפיינים כבר כיום גבוה במיוחד במדינות כמו בריטניה, גרמניה וצרפת, תוך מיקוד במגזרי התעשייה המסורתית, מוצרי הצריכה והטכנולוגיה, שם חברות נהנות מתזרימי מזומנים חזקים למרות תמחור נמוך בשוק.

נקודה מכרעת במשוואת ההשקעות היא שיעורן הגבוה של חברות הנסחרות בשווי שוק הנמוך מהשווי הפנקסני שלהן. תופעה זו נפוצה מאוד באירופה בהשוואה לשוק האמריקאי, ומייצרת הזדמנויות יוצאות דופן. היא הופכת את היבשת ליעד אטרקטיבי עבור תאגידים בינלאומיים המחפשים מטרות נוחות לרכישה. נטייה זו מקבלת משנה תוקף לאור השאיפה הגוברת של חברות לבסס יתרון לגודל ונוכחות גלובלית באמצעות מיזוגים. השילוב הייחודי של תמחור כדאי ביחס לערך הנכסים, הנהלות שפתוחות ליצירת ערך, וסביבה מאקרו-כלכלית שמתרחבת ומפגינה עוצמה מול אתגרים, מספק תשתית איתנה והגיונית ביותר שמסבירה את הגישה האופטימית כלפי שוק המניות האירופי בעת הנוכחית.