אלון מאסק מעולם לא חשש לשתף את דעותיו, ולעיתים קרובות משמיע הצהרות נועזות לגבי העולם שבו נחיה בעתיד. אחת מתחזיותיו האחרונות הותירה רבים מבולבלים ותוהים. בראיון מסקרן עם זאני מינטון בדוס, העורכת הראשית של אקונומיסט, מנכ"ל טסלה סיפק הצהרה חריגה. מאסק, שהפך ביוני לטריליונר הראשון בעולם כאשר ספייס אקס הונפקה לציבור, אמר שהוא מאמין שלכסף פשוט לא תהיה שום משמעות בעוד עשר שנים מהיום. לטענתו, שילוב של רובוטיקה מתקדמת ובינה מלאכותית עומד ליצור שפע בלתי נתפס של סחורות ושירותים, שצפוי לשנות לחלוטין את הכלכלה האנושית כפי שאנו מכירים אותה.

כדי להבין את משקל האמירה, חשוב להתבונן ברקע הפיננסי הנוכחי של מאסק. ב-12 ביוני 2026, ספייס אקס השלימה את ההנפקה הראשונית הגדולה אי פעם בבורסת הנאסד"ק. המניה זינקה ב-19% ביום המסחר הראשון שלה, מה שהעניק לחברה שווי שוק של כ-2.1 טריליון דולר. ההנפקה ההיסטורית הזו גייסה עשרות מיליארדי דולרים למימון תשתיות בינה מלאכותית אדירות, וביססה את מעמדו כאיש העשיר בתבל והאדם הראשון שמחזיק בהון אישי פנומנלי בסדר גודל כזה. באופן אירוני למדי, דווקא מפסגת העושר, מאסק בוחר לטעון שהקונספט של כסף עומד להיעלם מן העולם.

במהלך הראיון, מאסק ניסה להסביר את ההיגיון שעומד מאחורי התחזית שלו. הוא שאל את המראיינת לשם מה אנשים צריכים כסף, והשיב מיד כי המטרה המרכזית היא רכישת סחורות כמו מזון, דיור ותחבורה. על פי החזון שלו, אם מערכות בינה מלאכותית ייצרו את כל אלה בכמויות שיעלו על יכולת הצריכה של בני האדם, הצורך באמצעי חליפין פיננסי יתייתר מעצמו. הוא אף הציע פתרון לתקופת המעבר, והמליץ שמשרד האוצר יחלק צ'קים לאזרחים כהכנסה בסיסית מובטחת. כאשר נשאל לגבי סכנת האינפלציה שטמונה בהדפסת כסף המונית, מאסק דחה את החששות וטען כי הכלכלה העתידית תתאפיין בדפלציה מוחלטת, שכן עלויות הייצור יצנחו כמעט לאפס.

החזון האוטופי הזה זוכה לתמיכה מסוימת בתעשיית הטכנולוגיה העולמית, אך הוא מלווה באזהרות רבות. המשקיע המוכר וינוד קוסלה התייחס לאחרונה לדבריו של מאסק והסכים עם התחזית שלפיה כסף עשוי לאבד מחשיבותו עד שנת 2036. עם זאת, קוסלה הוסיף הסתייגות ברורה וציין כי התרחיש המדובר יתממש אך ורק אם המערכת הפוליטית תאפשר חלוקה הוגנת ושוויונית של השפע. ללא התערבות ממשלתית נכונה, קוסלה טוען שמהפכת הבינה המלאכותית עלולה להעמיק את אי השוויון ולהרחיב את הפערים החברתיים. גם המראיינת עצמה לא מיהרה להשתכנע, והזכירה בעדינות כי המשקיעים שזה עתה רכשו מניות בחברות שלו, כנראה לא בונים על כך שלכסף לא תהיה משמעות בעשור הקרוב.

ימים יגידו אם הנבואה המרחיקת לכת הזו אכן תתגשם, אך ההיסטוריה העסקית מלמדת שיש להתייחס להצהרותיו של מאסק בזהירות רבה. בחינה מעמיקה של הבטחות העבר שלו, במיוחד אלו שכללו תאריכי יעד ספציפיים שכבר חלפו, חושפת פער משמעותי בין החזון לבין קצב היישום בפועל. אחת הדוגמאות הבולטות ביותר היא ההבטחה להשיק רשת מסחרית של מוניות רובוטיות. בשנת 2019, מאסק הצהיר בפומבי כי הוא מצפה שטסלה תפעיל צי של יותר ממיליון מוניות רובוטיות על הכבישים כבר בשנת 2020. הבטחה זו נועדה לשנות לחלוטין את מודל הבעלות המסורתי על רכבים ברחבי העולם, אך המציאות בשטח התפתחה בצורה שונה לחלוטין.

שבע שנים לאחר אותה הצהרה, נראה שטסלה עדיין רחוקה שנות אור מהיעד השאפתני ההוא של מיליון מוניות ללא נהג שנעות בחופשיות. נכון למאי 2026, לחברה יש רק 42 רכבים אוטונומיים הרשומים והמיועדים לשירות מוניות, וכל הרכבים הללו פועלים באזור מוגבל מאוד במדינת טקסס. מה שהופך את המצב למביך עוד יותר עבור מאסק הוא העובדה שטסלה אפילו לא מובילה את השוק באותה מדינה. חברת וויימו, מבית אלפבית, עוקפת את מתחרותיה ומפעילה כיום 577 מוניות רובוטיות ברחבי טקסס. הפער העצום הזה ממחיש כיצד קפיצות טכנולוגיות דורשות זמן פיתוח ארוך בהרבה מזה שמאסק נוטה להעריך כשהוא משוחח עם נציגי התקשורת וקהל המשקיעים.

תחום הנהיגה האוטונומית המלאה מהווה דוגמה קלאסית נוספת שממחישה את נטייתו של מאסק לפזר ציפיות מוקדמות מדי. באוקטובר 2015, הוא טען שטסלה תייצר רכב בעל יכולות אוטונומיות מלאות בתוך כשלוש שנים בלבד. חודשים ספורים לאחר מכן, בינואר 2016, רמת הביטחון שלו נשארה גבוהה והוא צפה שתוך שנתיים נהגים יוכלו לזמן את רכבם מצידה השני של המדינה ללא שום התערבות אנושית. עד חודש יוני של אותה שנה, הוא כבר תיאר את הנהיגה האוטונומית כבעיה טכנולוגית פתורה. אך ככל שהזמן חלף, תאריכי היעד נדחו שוב ושוב. כיום, טכנולוגיית העזר הקיימת ברכבי החברה מספקת חוויה חצי-אוטונומית בלבד, המחייבת השגחה מתמדת ודרוכה מצד הנהג האנושי ורחוקה מאוד מהחזון המקורי.

חזית טכנולוגית מאתגרת נוספת שבה מאסק חווה עיכובים משמעותיים היא זו של שילוב מוח האדם עם מכונות. בשנת 2016 הוא ייסד את ניוראלינק, חברת נוירו-טכנולוגיה מהפכנית שמטרתה למזג את האינטליגנציה האנושית עם מערכות בינה מלאכותית באמצעות שבב זעיר המושתל במוח. מאסק הבטיח בביטחון כי המוצר הראשון יגיע לשוק המסחרי בתוך כארבע שנים. ההדגמות המוקדמות היו ללא ספק מרשימות וכללו יכולת לקרוא פעילות מוחית של חזיר, אך הניסויים בבני אדם התעכבו משמעותית בשל מגבלות שונות. רק בשנת 2024, שלוש שנים לאחר תאריך היעד שנקבע, הושתל השבב הראשון במוחו של מטופל. הניסוי אומנם רשם הצלחה ראשונית, אך הדרך למוצר צרכני זמין נראית עדיין ארוכה מאוד.

אפילו פרויקטים פיזיים של רובוטיקה תעשייתית וביתית, שקשורים קשר הדוק לחזון השפע הכלכלי, נתקלים במכשולי המציאות הקשה. מאז שנת 2021 מאסק מבטיח פעם אחר פעם להשיק רובוט דמוי אדם מתקדם מתוצרת טסלה. בשנת 2025 הוא אף הצהיר כי החברה מקווה לייצר 5,000 רובוטים מדגם אופטימוס. הוא תיאר אותם כעוזרים אישיים שיוכלו לנקות את הבית וללמד את הילדים, ובהמשך העלה את הרף ודיבר על ייצור המוני של כ-50,000 רובוטים בשנת 2026. אך התוכניות הללו ספגו מכה קשה כאשר מאסק עדכן באפריל 2026 כי הגבלות ייצוא שהטילה סין על מינרלים נדירים, כתגובה למכסי המגן של הנשיא טראמפ, עלולות לפגוע בקצב הייצור. נכון לעכשיו, בעקבות הקשיים בשרשרת האספקה, אין שום תאריך מוגדר לשיווק מסחרי.

הפער העקבי והברור בין ההצהרות הגרנדיוזיות לבין הביצועים בשטח מדגיש את המורכבות בהסתמכות על לוחות הזמנים שמציע מאסק. בעוד שאין ספק כי החברות בניהולו פורצות דרך ומצעידות את האנושות קדימה, התהליכים המדעיים וההנדסיים דורשים זמן רב והתמודדות עם משתנים בלתי צפויים. חזון שבו מערכות מתקדמות מייצרות שפע אינסופי ומוחקות לחלוטין את הצורך הכלכלי בכסף הוא אולי חזון מרתק, אך כדאי להתייחס אליו בפרספקטיבה הנכונה. לאור ההיסטוריה הארוכה של תחזיות שנדחו, אלו שמתכננים את עתידם הכלכלי ודאי יעדיפו להמשיך להסתמך על כסף ממשי עוד שנים רבות וטובות, לפחות עד שהרובוטים המובטחים יתחילו לנקות לנו את הבתים.