האזור כולו נמצא על סף רתיחה ונדמה כי העימות בין ארצות הברית לאיראן קרוב מתמיד לנקודת אל חזור. שגרירויות ארצות הברית ברחבי המזרח התיכון, ובהן הנציגויות בבגדד, בירושלים, בעמאן וכן המשלחת האמריקנית לאיחוד האמירויות, פרסמו כולן התרעות ביטחוניות דחופות. בהודעות אלו נקראו אזרחים אמריקנים לשקול ברצינות את עזיבת האזור באופן מיידי, תוך היערכות לאפשרות הסבירה של ביטולי טיסות המוניים וסגירה מוחלטת של המרחב האווירי. האזהרות החריגות הבהירו כי איראן והקבוצות החמושות המסונפות אליה עלולות לפגוע באינטרסים אמריקניים, בעסקים ובאזרחים ברחבי העולם, כולל במדינות שבהן לא התרחשו בעבר תקיפות מסוג זה. שגרירות ארצות הברית בעמאן אף החמירה את הטון והמליצה לאזרחיה להימנע לחלוטין מנסיעה לאזורי בסיסים צבאיים בירדן. הנציגות הזהירה כי כוחות איראניים כבר תקפו תשתיות אזרחיות קריטיות ברחבי האזור, לרבות בתי מלון, שדות תעופה ומיקומים אזרחיים נוספים, מה שמעיד על שינוי משמעותי בכללי המשחק האזוריים ועל נכונות איראנית לפגוע במטרות רכות.
במקביל להתרעות האזרחיות, נחשפת תמונה מורכבת של המוכנות הצבאית האמריקנית. על פי דיווחים, הגנרל הבכיר של ארצות הברית באירופה הזהיר לאחרונה את הפנטגון בשיחות סגורות כי אין ברשותו מספיק כוחות ימיים כדי להגן בו זמנית על מדינת ישראל ועל המולדת האמריקנית. הגנרל אלכסוס גרינקביץ', מפקד פיקוד אירופה של ארצות הברית, הודיע באופן רשמי לבכירי הפנטגון כי אם לא תוקצה לו משחתת חיל הים נוספת, הוא ייאלץ לתת עדיפות עליונה להגנת ארצות הברית על פני ההגנה על ישראל. אזהרה דרמטית זו נובעת, בין היתר, מפיגורים מתמשכים בתחזוקה אשר שחקו בהדרגה את המלאי האמריקני של מיירטי הגנה אווירית קריטיים. מצב זה מעמיד את מקבלי ההחלטות בוושינגטון בפני דילמות מבצעיות ואסטרטגיות קשות, בדיוק בזמן שבו האיום מצד טהראן ושלוחותיה דורש פריסה נרחבת וגמישות מבצעית חסרת תקדים.
ההסלמה בשטח כבר מורגשת היטב בכמה זירות מקבילות. כווית הודיעה כי מערכות ההגנה האווירית שלה יירטו והשמידו בהצלחה כלי טיס בלתי מאוישים איראניים, כאשר טהראן ניסתה לפגוע במתקן ממשלתי בצפון המדינה וברכבים אזרחיים באזור האי בוביאן. משרד החוץ של כווית גינה את האירוע בחריפות וכינה אותו הפרה בוטה של הריבונות והפרה חמורה של החוק הבינלאומי. גם בחריין הצטרפה לגינויים נגד מה שהגדירה כהתקפות חוזרות ונשנות של איראן על מתקנים אזרחיים וחיוניים בכווית. מנגד, איראן אינה מגלה סימני נסיגה. מפקד צבאי בכיר באיראן איים ישירות על מדינות המפרץ והזהיר כי כל מדינה שתהפוך את עצמה למגן הגנתי עבור ארצות הברית, אותה כינה תוקפנית ופושעת, תישרף באש המלחמה. גורם ביטחוני איראני בכיר אחר הוסיף כי טהראן הכינה תוכנית מקיפה להגיב לכל תקיפה אמריקנית, תוכנית הכוללת פגיעה ביעדים ישראליים ובתשתיות אנרגיה אמריקניות באזור. מוחמד מוחבר, יועצו של המנהיג העליון חמינאי, סיפק התבטאות חריגה באומרו כי בעוד שהמערב מחשב מהלכים לפי משוואות צבאיות, איראן מגיבה לפי ההיגיון של ההיסטוריה. הוא איים כי פגיעה בתשתיות איראניות תגרום לשברים גיאולוגיים שעליהם נבנתה ההגמוניה המערבית במשך מאתיים וחמישים שנה.
מאחורי הקלעים, הממשל האמריקני בוחן את צעדיו בקפידה אך נראה כי ההחלטה על פעולה צבאית נרחבת מתקרבת. על פי הערכות, ארצות הברית שוקלת ברצינות לתקוף בתי זיקוק ותחנות כוח באיראן. מקור ישראלי בכיר ציין כי המתיחות הגיעה לרמות שיא וכי הנשיא טראמפ קרוב מתמיד להורות על תקיפה משמעותית נגד איראן. המקור תיאר את טראמפ כזועם ומתוסכל מהמשא ומתן התקוע, והדגיש כי השאלה אינה אם תהיה תקיפה אלא מתי היא תתרחש. דוברת הבית הלבן, קרוליין לוויט, הבהירה כי איראן תמשיך לשאת בהשלכות עד שתסכים להיכנס למשא ומתן בתנאים שאותם מכתיבה ארצות הברית. הנשיא טראמפ עצמו בחר להתבטא ברשת החברתית שלו וטען כי הוא משמיד את המטבע האיראני, תוך שהוא מציג נתונים המראים כי הריאל האיראני צלל לשער של 1.9 מיליון מול הדולר. במקביל, הוא התגאה בכך שייצוא הנפט האמריקני מזנק לשיאים היסטוריים.
על רקע המתיחות הגוברת הזו, התרחשו לאחרונה אירועים אקטואליים נוספים ששופכים אור על חומרת המצב. לאחר מתקפה איראנית שכוונה לעבר בסיסים אמריקניים בירדן, הנשיא טראמפ הבטיח תגובה עוצמתית ואמר כי ארצות הברית תכה באיראן בעוצמה רבה. בתגובה ישירה לאותן התקפות על הכוחות בירדן, כוחות צבא ארצות הברית יחד עם ערב הסעודית ביצעו לאחרונה תקיפות מדויקות ומשותפות נגד מיליציות הנתמכות על ידי איראן בשטח עיראק. מהלך זה מסמן עליית מדרגה בשיתוף הפעולה האזורי נגד ההשפעה האיראנית וממחיש את נפיצות הזירה כולה. בזירה הכלכלית העולמית, השלכות העימות מורגשות היטב והן מייצרות גלי הדף שמאיימים על כלכלות רבות. מחירי הנפט חווים תנודתיות קיצונית, כאשר מחיר חבית מסוג ברנט זינק בכ-55% מאז תחילת העימות, וכעת חוזי הברנט נעים בטווח המחירים של 90 עד 110 דולר לחבית. כמו כן, מחירי הנפט הגולמי האמריקני, ה-WTI, הציגו עלייה חדה של כ-50% בעקבות החשש הממשי משיבושים באספקה הגלובלית. המצב אף משפיע על שוקי הגז באירופה, שם מומחים מזהירים כי מאגרי הגז נמצאים כעת בקיבולת של 50% בלבד ועלולים להגיע לקיבולת של 75% בלבד לקראת החורף, נתון נמוך משמעותית מהממוצע הדרוש לעונה הקרה.
הלחימה אינה מוגבלת רק לעימות הישיר מול איראן, אלא זולגת גם לזירות נוספות המשפיעות על היציבות האזורית. צבא הגנה לישראל דיווח כי במהלך הלילה חיסל מספר לוחמי חיזבאללה באזור רכס עלי טאהר שבדרום לבנון, באירוע שבו נפצע קצין ישראלי שפונה לקבלת טיפול רפואי. במקביל, התרחשה פגיעה במכלית גז טבעי נוזלי מקטאר אשר חצתה את מצר הורמוז, אם כי למרבה המזל לא נרשם נזק סביבתי כתוצאה מהתקיפה. מנגד, מרכז תיאום הפעולות ההומניטריות בתימן, המנוהל על ידי המורדים החות'ים, מיהר להכחיש דיווחים על כוונות להטיל אגרות מעבר על ספינות מסחריות החוצות את מצר באב אל מנדב האסטרטגי, והבהיר כי שירות המעבר הבטוח נותר ללא תשלום. כדי לנסות ולהבטיח יציבות מסוימת במשק האנרגיה האזורי ולעקוף חלק מהאיומים הימיים, טורקיה ועיראק חתמו על הסכם ביניים לשנה אחת שמטרתו לשמור על פעילותו הרציפה של צינור הנפט כירכוכ-ג'ייהאן. ההסכם מציב יעד שאפתני של הגדלת קיבולת ההזרמה מ-180,000 חביות ביום ל-750,000 חביות ביום, צעד שעשוי להקל ולו במעט על הלחץ בשוק האנרגיה העולמי לנוכח סכנת החסימה של נתיבי השיט המרכזיים.
המציאות הנוכחית משרטטת תמונה של אזור הנמצא על חבית חומר נפץ, כאשר כל פעולה קטנה עלולה להצית מערכה רחבה הרבה יותר שתשפיע על המערכת העולמית כולה. ארצות הברית מנסה לאזן בין הפעלת לחץ צבאי וכלכלי חסר תקדים על המשטר בטהראן לבין ניהול המשאבים הצבאיים המוגבלים שלה ברחבי העולם ושימור יציבות כלכלית. הבריתות האזוריות הולכות ומתהדקות, כאשר מדינות במזרח התיכון מוצאות את עצמן בחזית העימות מול השלוחות האיראניות ונאלצות לקבל החלטות הרות גורל באשר לביטחונן הלאומי. האזרחים האמריקנים הונחו לתפוס מחסה ולהתרחק ממוקדי סכנה ברחבי האזור, בעוד ששוקי האנרגיה והפיננסים ממתינים בנשימה עצורה לראות כיצד יתפתחו האירועים בימים הקרובים. השאלה המרכזית שמרחפת מעל לכל היא האם המזרח התיכון אכן גולש במהירות לעבר עימות כולל שעשוי לשנות את פני האזור לשנים רבות. האיומים ההדדיים, ההיערכות הצבאית המסיבית והתנודתיות הכלכלית העולמית מצביעים כולם על כך שהמשבר רחוק מפתרון וכי כל הצדדים המעורבים מתבצרים בעמדותיהם לקראת מה שנראה כהתנגשות אסטרטגית בלתי נמנעת שתעצב מחדש את יחסי הכוחות באזור ובזירה הבינלאומית.
