האינדיקטורים שמכתיבים את גורל השקל ומאזן הסחר של מדינת ישראל

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת את דוח סחר החוץ התקופתי ומציגה זינוק חד של עשרות אחוזים ביצוא ההייטק לצד התרחבות הגירעון המסחרי ביוני, בזמן שהתנודות בשוק המט"ח המקומי ממשיכות להשפיע על כדאיות העסקאות של היבואנים והיצואנים.

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת כעת את דוח סחר החוץ של ישראל לחודש יוני, המציג תמונה מורכבת של התרחבות בפעילות הריאלית לצד העמקת הפער המבני במאזן התשלומים של המשק. על פי הנתונים המקוריים שפורסמו, הגירעון בסחר בסחורות רשם התרחבות והסתכם ב-12.4 מיליארד שקלים בחודש יוני לבדו, לעומת גירעון של 10.7 מיליארד שקלים שנרשם בחודש יוני אשתקד. החלוקה הפנימית של הנתונים המקוריים מלמדת כי היקף יבוא הסחורות של ישראל רשם עלייה משמעותית והסתכם ב-29.9 מיליארד שקלים, בעוד שהיקף יצוא הסחורות נעצר על רמה של 17.6 מיליארד שקלים. בראייה חצי-שנתית, הנתונים המצטברים עבור החודשים ינואר עד יוני מראים כי הגירעון המסחרי הכולל העמיק והגיע לרמה של 72.4 מיליארד שקלים, נתון המשקף עלייה בהשוואה לגירעון של 65.0 מיליארד שקלים שנרשם במחצית הראשונה של השנה הקודמת. הנתונים הללו מדגישים את העובדה כי היצוא הישראלי היווה כ-58.7% מסך היבוא במהלך חודש יוני, שינוי קל לעומת שיעור של 55.4% שנרשם ביוני אשתקד.

לצד נתוני המאקרו המקוריים, הפעילים בשוק ההון נושאים את עיניהם אל נתוני המגמה מנוכי העונתיות, אשר מספקים אינדיקציה מהימנה יותר לגבי כיוון הכלכלה הריאלית ללא רעשים זמניים והשפעות חגים. על פי נתוני המגמה לחודשים אפריל עד יוני, יצוא הסחורות (ללא אוניות, מטוסים ויהלומים) רשם זינוק מרשים בשיעור שנתי של 21.7%, נתון המתרגם לעלייה ממוצעת של 1.7% בכל חודש, וזאת בהמשך לעלייה של 8.7% בחישוב שנתי שנרשמה ברבעון הראשון של השנה. מנוע הצמיחה המרכזי שמוביל את המגמה החיובית הזו הוא יצוא תעשיות הטכנולוגיה העילית, המהווה כ-42% מסך היצוא התעשייתי של המשק, אשר רשם זינוק חד של 28.6% בחישוב שנתי בחודשים מרץ עד יוני, שווה ערך לעלייה חודשית ממוצעת של 2.1%. בתוך סקטור ההייטק, בולט במיוחד ענף ייצור המחשבים, המכשור האלקטרוני, האופטי והציוד הרפואי, אשר רשם עלייה של 25.3% בשיעור שנתי. בנוסף, יצוא תעשיות הטכנולוגיה המעורבת עילית עלה ב-18.7% בחישוב שנתי, כאשר ענף ייצור הכימיקלים ומוצריהם הוביל את הזינוק עם עלייה חדה של 38.4% בשיעור שנתי.

מהצד השני של המאזן, נתוני יבוא הסחורות מצביעים על תמורות במבנה הביקושים הפנימי של המשק ובנכונות של המגזר העסקי לבצע השקעות הון ארוכות טווח. יבוא הסחורות (למעט אוניות, מטוסים, יהלומים וחומרי אנרגיה) רשם עלייה מתונה בלבד של 0.4% בחישוב שנתי על פי נתוני המגמה של החודשים אפריל עד יוני, מהלך המהווה תיקון לעומת ירידה של 1.2% שנרשמה בחודשים ינואר עד מרץ. ניתוח הרכב היבוא מעלה כי יבוא חומרי הגלם, המהווה את התשומה המרכזית לייצור המקומי, עלה ב-2.3% בחישוב שנתי, כאשר תתי-ענפים כמו יבוא ברזל ופלדה זינקו ב-32.1% בשיעור שנתי, ויבוא לתעשיות המכונות והאלקטרוניקה רשם עלייה של 8.0%. מנגד, יבוא מוצרי ההשקעה הציג חולשה וירד ב-1.3% בחישוב שנתי, בעיקר בשל נפילה חדה של 27.3% בשיעור שנתי ביבוא מכוניות נוסעים לצרכים עסקיים. גם בגזרת מוצרי הצריכה נרשמה ירידה של 1.1% בחישוב שנתי, המורכבת מירידה של 4.3% ביבוא מוצרים לצריכה שוטפת כמו תרופות ומזון, אל מול עלייה של 4.9% ביבוא מוצרים בני קיימה הכוללים ריהוט ומוצרי חשמל ביתיים.

הגורם המרכזי המשפיע על התחרותיות של היצוא הישראלי ועל עלויות המימון של היבואנים בשווקים הבינלאומיים הוא השינוי בשער החליפין של השקל מול המטבעות הזרים העיקריים שבהם מבוצעות העסקאות. במהלך חודש יוני, שוק המט"ח המקומי התאפיין במגמות מעורבות אשר השפיעו ישירות על תמחור הסחורות שעברו במכס. המטבע המקומי רשם התחזקות מול רוב המטבעות הנסחרים המובילים, כאשר השקל התחזק ב-0.3% ביחס למטבע האירו, רשם ייסוף של 0.5% מול היין היפני, והתחזק ב-0.8% אל מול הפרנק השוויצרי. מנגד, המגמה מול המטבע האמריקאי הייתה הפוכה, כאשר השקל נחלש ב-1.2% ביחס לדולר, נתון שמייקר באופן מיידי את יבוא חומרי האנרגיה והתשומות המתומחרות בדולרים, אך במקביל משפר את שולי הרווחיות של חברות הטכנולוגיה העילית המוכרות את תוצרתן לשוק האמריקאי.

בחינת הסקטורים המסורתיים של המשק מציגה תמונה פחות מזהירה לעומת הזינוק שנרשם בתחומי ההייטק והכימיקלים. יצוא היהלומים נטו (מלוטשים וגולמיים) רשם חולשה עמוקה מתחילת השנה והסתכם ב-2.2 מיליארד שקלים בלבד לפי הנתונים המקוריים, צניחה משמעותית לעומת היקף של 4.0 מיליארד שקלים שנרשם בתקופה המקבילה אשתקד. יחד עם זאת, יצוא תעשיות הטכנולוגיה המסורתית, המהווה נתח קטן של כ-6% מהיצוא התעשייתי, רשם ירידה מתונה של 0.3% בחישוב שנתי בחודשים מרץ עד יוני, המהווה שיפור יחסי לעומת נפילה חדה של 15.9% בחישוב שנתי שנרשמה ברבעון הראשון של השנה. נתונים אלו, יחד עם הצטברות יבוא חומרי האנרגיה שהסתכם ב-16.6 מיליארד שקלים מתחילת השנה, מחדדים עבור הסוחרים את העובדה כי המנוע המרכזי שמחזיק את מאזן התשלומים של המשק הישראלי הוא הסקטור הטכנולוגי והחדשני, בעוד שהתעשיות המסורתיות ממשיכות להתמודד עם לחצים מבניים ותחרות עולמית עזה.