מערכת המשפט האמריקאית ניצבת בפני צומת דרכים מוסדית חסרת תקדים, המשקפת תמורה עמוקה במאזן הכוחות בין הרשות המבצעת לרשות השופטת בוושינגטון. שופט בית המשפט הפדרלי, טימותי קלי, חתם ביום שישי על צו המבטל לחלוטין את הרשעותיהם של ארבעה מחברי ארגון הפראוד בויז, אשר לקחו חלק באירועי הפריצה לקפיטול בשנת 2021. המהלך הגיע בעקבות בקשה חריגה של משרד המשפטים האמריקאי לסגור את התיקים שנותרו פתוחים, כחלק מהשלכותיה של שורת החנינות ההמוניות שהעניק הנשיא דונלד טראמפ למעורבי השישה בינואר. הפסיקה קובעת כי התיקים נגד אית'ן נורדין, ג'וזף ביגס, זכארי רהל ודומיניק פזולה נסגרים לצמיתות, ללא אפשרות לפתיחה מחודשת.
החלטתו של השופט קלי, שמונה לתפקידו על ידי טראמפ בשנת 2017, חושפת את המתיחות המובנית בתוך המערכת הפדרלית. בפסק הדין הבהיר קלי כי למרות שהממשל הפדרלי מחזיק בסמכות הבלעדית לבקש את ביטול התיק, הוא אינו מסכים כלל עם הצעד שנקט הממשל הנוכחי. "מכיוון שההחלטות להוציא את הצו הנשיאותי ולזנוח את התביעה הזו – אפילו לאחר שהממשלה השיגה הרשעות על פשעים חמורים הקשורים להתקפה על הקפיטול בשישה בינואר – הן אך ורק בסמכות הרשות המבצעת, איש לא צריך לטעות ולחשוב שאישור בקשת הממשלה על ידי בית המשפט מעיד על הסכמה עם החלטות אלו", כתב השופט בפסיקתו. דברים אלו מדגישים את מגבלות הכוח של בתי המשפט אל מול החלטות אקזקיוטיביות של הבית הלבן.
הדינמיקה המשפטית במקרה זה ממחישה כיצד מנגנוני התביעה יכולים לשנות כיוון באבחה אחת עם חילופי שלטון, עובדה שמעוררת הדים גם בקרב משקיפים בינלאומיים הבוחנים את יציבות המוסדות האמריקאיים. קלי ציין כי לא נותרה לו ברירה אלא לאשר את הבקשה, שכן ללא נכונות של משרד המשפטים להמשיך בתביעה, התיק קורס אל תוך עצמו. לדבריו, דחיית הבקשה לא הייתה מקימה לתחייה את ההרשעות שבוטלו על ידי בית המשפט לערעורים, וגם לא הייתה מובילה למשפט חוזר, משום שלבית המשפט אין סמכות לחייב את הרשות המבצעת לנהל תביעה. ביומו הראשון בחזרה במשרד הסגלגל בשנה שעברה, טראמפ העניק כ-1,500 חנינות מלאות לאנשים שהורשעו בקשר לאירועי הקפיטול, ובמקביל המתיק את עונשם של 14 איש נוספים, ביניהם נורדין, ביגס, רהל ופזולה. הקבוצה המצומצמת הזו מהווה פחות מאחוז אחד מסך כל מקבלי החנינות בפרשה. עונשיהם של אותם ארבעה עשר קוצרו לתקופה שכבר ריצו, אך ההרשעות עצמן לא בוטלו אז על ידי בתי המשפט, עד להתערבות הנוכחית של משרד המשפטים.
התפנית המשפטית הנוכחית מוחקת הלכה למעשה את ההישגים המשמעותיים ביותר של משרד המשפטים האמריקאי מהשנים האחרונות. ארבעת הגברים הורשעו בשנת 2023 בשורת עבירות פדרליות חמורות, כאשר כולם, למעט פזולה, הורשעו בקשירת קשר להמרדה – סעיף אישום נדיר ורב-משמעות. כאשר משרד המשפטים הגיש באפריל את הבקשה לביטול התיק, הנימוק הרשמי היה שהמהלך ישים קץ למה שהוגדר כתביעות ממונפות-נשק של עידן ביידן שנמשכו שנים. השופט קלי התייחס לרציונל זה וציין כי אין תעלומה גדולה סביב מניעי המשרד. "השקפותיו של הנשיא טראמפ לגבי העמדתם לדין של אלו שתקפו את הקפיטול בשישה בינואר – בין אם השקפות אלו מבוססות על עובדות או על בדיות – ידועות היטב, וכך גם כוונתו להעניק להם חנינה באמצעות צו נשיאותי", כתב קלי, והוסיף כי בקשת הממשלה עקבית עם גישה כללית זו.
ביטול ההרשעות עורר גל של תגובות ניצחון בקרב הנאשמים וסביבתם, תוך שהוא מסמן שינוי עמוק בנרטיב הציבורי סביב אירועי הפריצה. זכארי רהל, שנידון במקור ל-15 שנות מאסר פדרלי בשנת 2023, חגג את ההחלטה ברשתות החברתיות והצהיר כי אירועי השישה בינואר יכולים כעת להפוך עבורו לנחלת העבר. דומיניק פזולה, שתועד שובר חלון בבניין הקפיטול, קיבל את העונש הקל ביותר מבין חברי הקבוצה שעמד על 10 שנות מאסר. מנגד, אית'ן נורדין נידון ל-18 שנות מאסר לאחר שהתובעים תיארו אותו כמי ששיחק תפקיד מרכזי בשחרור האלימות וההרס, ואילו ג'וזף ביגס נידון ל-17 שנים בגין תפקידו כמסית ומנהיג. אנריקה טריו, בכיר נוסף בארגון שנידון ל-22 שנות מאסר וקיבל גם הוא חנינה מטראמפ בשנה שעברה, הגיב בהתלהבות וטען כי מתיחת קשירת הקשר להמרדה וכתב האישום המוטה קרסו לחלוטין, תוך שהוא מביע פומבית את הערכתו העמוקה לנשיא.
ההשלכות של מהלכים אלו חורגות מעבר לכותלי בית המשפט ונוגעות גם במשאבים כלכליים וציבוריים. מוקדם יותר השנה, טראמפ קידם את הקמתה של קרן פיננסית שנועדה לפצות אנשים שלטענתו סומנו באופן לא הוגן על ידי תובעים והיו זכאים לפיצוי. הנשיא אף לא שלל אפשרות להעניק פיצויים כספיים למתפרעי השישה בינואר, מהלך שעורר ביקורת חריפה משני צדי המתרס הפוליטי, ורק בחודש שעבר שופט פדרלי חסם ללא הגבלת זמן את הפעלת הקרן. בסופו של יום, מחיקת הרשעותיהם של בכירי הפראוד בויז ממחישה את כוחה העצום של הרשות המבצעת לעצב מחדש את המציאות המשפטית בארצות הברית. ההחלטה מדגישה כיצד חילופי שלטון יכולים להפוך על פיהן פסיקות היסטוריות ולהגדיר מחדש את גבולות האחריות הפלילית. עבור משקיעים ופרשנים הבוחנים את יציבות המוסדות האמריקאיים, אירוע זה מהווה תזכורת לכך שהוודאות המשפטית כפופה לא פעם לרוחות הפוליטיות הנושבות בוושינגטון.
