השווקים הפיננסיים של מזרח אסיה עוברים שינוי מבני עמוק, כאשר יפן, שבעבר התנהלה במתאם הדוק לשווקים האמריקאיים, מפנה את מבטה מזרחה אל עבר דרום קוריאה. במהלך חודש יוני 2026, המתאם בין מדד הניקיי היפני לבין מדד ה-S&P 500 האמריקאי צנח לרמה של 0.26 בלבד, עובדה המעידה על כך שפחות מ-7% מביצועי השוק היפני מוסברים כיום על ידי השוק האמריקאי. במקום זאת, טוקיו יצרה קשר גורלי עם סיאול, כאשר המתאם בין מדד הניקיי למדד הקוספי הקוריאני טיפס ל-0.84, שיעור הגבוה פי שניים מהממוצע ההיסטורי. השווקים הללו אינם נסחרים עוד כמדינות נפרדות, אלא כביטויים שונים של אותו תהליך גלובלי: פיתוח חומרת בינה מלאכותית.
הציר המרכזי של מערכת יחסים זו הוא תעשיית השבבים. בעוד יפן מספקת את כלי העבודה והציוד הטכנולוגי באמצעות חברות דוגמת טוקיו אלקטרון ו-Advantest, דרום קוריאה מהווה את המעוז של זיכרון ומוליכים למחצה עם ענקיות כמו סמסונג ו-SK Hynix. יחד, הן יצרו גוש טכנולוגי צפון-אסיאתי מאוחד, השואב את כוחו מאותו מחזור השקעות הון אדיר בתשתיות בינה מלאכותית. אולם, ככל שהשוק הופך לצפוף יותר, כך גוברת הסכנה. המבנה הנוכחי מזכיר מסוע עמוס: כל עוד התנועה היא בכיוון אחד, הכל מתנהל כשורה, אך שינוי מגמה פתאומי עלול להוביל לתוצאות מסוכנות.
עדות לעומס הזה ניתן למצוא במדד הקוספי, שחווה בשנת 2026 לבדה חמש הפסקות מסחר יזומות עקב ירידות חדות – כמעט מחצית מכלל הפסקות המסחר המלאות שנרשמו בקוריאה מאז שנת 2000. תופעה זו נובעת בחלקה מעלייתן של תעודות סל ממונפות על מניות בודדות, שיצרו מערכת רפלקסיבית שבה זרמי כספים ממונפים מתדלקים עליות, אך כאשר המחירים נחלשים, אותם מכשירים מחמירים את הירידות ומכריחים את המשקיעים לצמצם סיכונים בלחץ. השבוע של ה-22 ביוני הבהיר עד כמה מהר יכול המנוע הזה להשתנות. לאחר שהניקיי הגיע לשיא היסטורי של כ-72,354 נקודות, החלה נסיגה מהירה, כאשר הירידות בקוריאה גררו את יפן אחריהן בסימפתיה כואבת.
השינוי בתלות משתקף גם בתוך השוק היפני פנימה, דרך היחס שבין מדד הניקיי ל-TOPIX. יחס זה זינק ב-24% בתוך פחות משלושה חודשים לרמה של 18, קצב גידול חסר תקדים בהיסטוריה של היחס ביניהם. מדובר בפיצול של השוק היפני לשני מסלולים מקבילים: בעוד מדד ה-TOPIX הרחב עדיין משקף רפורמות מבניות ושיפור במשילות התאגידית ביפן, הניקיי הפך למעשה למכשיר בעל תנודתיות גבוהה הממוקד כמעט אך ורק בסקטור השבבים. משקיעים נדרשים כעת להבדיל בין התזה המאקרו-כלכלית ארוכת הטווח לבין הכלי המנייתי שבו הם משתמשים. הבינה המלאכותית אולי כאן כדי להישאר, אך הדרך אליה הפכה לתנודתית ואלימה הרבה יותר, כאשר טוקיו כיום רגישה לכל תנודה קטנה בלחצי המכירה שמגיעים מסיאול.
