מלחמות לאורך ההיסטוריה הוכיחו פעם אחר פעם את השפעתן ההרסנית על כלכלות, כשהן מובילות לפגיעה משמעותית בתוצר ולעלייה חדה באינפלציה. עם זאת, כאשר בוחנים את מצב המשק הישראלי כפי שמשתקף בנתוני בנק ישראל, מתגלה תמונה מורכבת המעידה על עמידות וחוסן יוצאי דופן. סקירתו של נגיד בנק ישראל, פרופסור אמיר ירון, מראה כי למרות הירידה החדה בהוצאות בכרטיסי אשראי עם פרוץ המלחמה, בדומה למשברים ביטחוניים קודמים, חלה התאוששות מהירה וכיום ההוצאות נמצאות במגמת עלייה ונעות מעל המגמה ארוכת הטווח. גם תקבולי הממשלה ממיסים מצביעים על חזרה לפעילות ערה ונמצאים מעל לקו המגמה שקדם למשבר.

למרות הביקושים הערים, המשק מתמודד עם חסמים משמעותיים המקשים על הצמיחה, כאשר העיקרי שבהם הוא מגבלות ההיצע בשוק העבודה. הגיוס הנרחב למילואים, לצד מחסור בעובדים לא-ישראלים ופלסטינים, יצרו שוק עבודה הדוק מאוד המתאפיין בשיעור אבטלה נמוך ובקצב גידול שכר משמעותי. מגבלות אלו מצטרפות לקשיים זמניים באשראי לעסקים קטנים ובינוניים ובזמינות של חומרי גלם. בתוך מציאות זו, קטר ההייטק הישראלי ממשיך להוות עוגן קריטי, כאשר הוא אחראי לכמחצית מצמיחת התוצר העסקי בשנים האחרונות, ל-18 אחוזים מהתמ"ג ולכ-58 אחוזים מסך יצוא השירותים של ישראל. אף על פי שנרשמה ירידה מסוימת בגיוסי ההון של חברות הטכנולוגיה, הם עדיין שוהים ברמות גבוהות היסטורית וממשיכים לתמוך בזרם ההכנסות של המדינה.

האמון בכלכלה המקומית משתקף היטב בשווקים הפיננסיים, שם פרמיית הסיכון של ישראל, שזינקה בחדות בתחילת המערכה, רשמה ירידה תלולה וכיום דומה לרמתה ערב השבעה באוקטובר. התפתחות זו תרמה להתחזקות חדה של השקל בשנתיים האחרונות אל מול הדולר. במקביל, שוק המניות הישראלי מפגין ביצועים בולטים לחיוב גם בהשוואה בינלאומית. סביבת האינפלציה המקומית נותרה מרוסנת יחסית ונמצאת מתחת לחציון של מדינות ה-OECD, למרות אירועים גיאופוליטיים ולחצים עולמיים בשרשראות האספקה המשפיעים על תוואי הריבית של בנקים מרכזיים בעולם. בזירת הנדל"ן, נרשמת התאוששות עם עלייה בהיקף העסקאות לרכישת דירות חדשות ודירות יד שנייה, לצד גידול כללי באשראי העסקי והצרכני של הציבור.

המבט אל העתיד חושף את האתגר הכלכלי המורכב ביותר שמונח לפתחה של הממשלה והוא "הטרילמה הפיסקלית". מדובר בצורך לאזן בין שלושה כוחות מנוגדים: שמירה על תוואי יורד של יחס החוב לתוצר, מימון הוצאות הביטחון הגבוהות, והכרח קיומי להמשיך להשקיע בתשתיות ובמנועי צמיחה אזרחיים. כיום, נטל המס בישראל נמוך בהשוואה למדינות המפותחות, בעוד שתשלומי הריבית על החוב הציבורי נמצאים במגמת עלייה. כדי להתמודד עם המשוואה הזו ולהבטיח שגשוג ארוך טווח, מקבלי ההחלטות יידרשו לרסן את ההוצאות שאינן תומכות בצמיחה, לבצע התאמות בצד ההכנסות, ולשלב באופן יעיל יותר אוכלוסיות ששיעורי התעסוקה שלהן נמוכים, דוגמת נשים ערביות וגברים חרדים. שינויים דמוגרפיים אלו, לצד שיפור ההון האנושי והציבורי, הם המפתח לשימור החוסן הכלכלי של ישראל בעשורים הבאים.