הרבעון הראשון של שנת 2026 היה תקופה מאתגרת עבור המשק הישראלי, כאשר האומדן השני של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לחשבונות הלאומיים מצביע על התכווצות בפעילות הכלכלית. התמ"ג הישראלי רשם ירידה של 3.8% בחישוב שנתי, שהם 1.0% בחישוב רבעוני, נתון המעיד על ההשפעה המהותית והמתמשכת של מלחמת "שאגת הארי" על נתוני הצמיחה. בחינה של השינויים במחירי המקורות שעמדו לרשות המשק, הכוללים את התוצר המקומי הגולמי ואת היבוא, מעלה כי נרשמה ירידה של 2.9% בחישוב שנתי, המשך למגמה שלילית שנצפתה גם ברבעון הקודם. ירידה זו בתוצר המקומי לנפש בשיעור של 5.0% בחישוב שנתי מהווה אינדיקציה נוספת לשחיקה בפריון ובפעילות העסקית תחת תנאי אי-הוודאות הביטחוניים.
הירידה בתוצר המקומי הגולמי הושפעה ממספר גורמים משמעותיים בצד הביקושים. ההוצאה לצריכה פרטית, שהיא מנוע צמיחה מרכזי בכל משק מודרני, ירדה ב-5.0% בחישוב שנתי, וירידה חדה אף יותר נרשמה בצריכה הפרטית לנפש בשיעור של 6.1%. ירידה זו בצריכה משקפת ירידה של 10.2% בצריכה הפרטית השוטפת, הכוללת הוצאות על מזון, שירותים אישיים, דיור, דלק וחשמל. מנגד, מעניין לראות כי חלה עלייה של 31.6% בחישוב שנתי בהוצאה למוצרים בני-קיימה לנפש, נתון שמושפע לעיתים מרכישות מרוכזות של מוצרים טכנולוגיים או כלי רכב, גם אם סעיפי הציוד החשמלי הכללי רשמו ירידה.
במקביל לירידה בצריכה הפרטית, חלה ירידה של 4.8% בחישוב שנתי בהוצאה לצריכה ציבורית. תחת סעיף זה, ההוצאה לצריכה האזרחית צנחה בשיעור חד של 26.9% בחישוב שנתי, כאשר הקניות האזרחיות לבדן רשמו ירידה דרמטית של 44.4%. במקביל, ההוצאה לצריכה ביטחונית הציגה עלייה של 9.6% בחישוב שנתי, מגמה הצפויה בתקופות של עימות צבאי הדורש הגדלת תקציבים לצרכי הגנה. השינויים בהרכב ההוצאה הציבורית מצביעים על הסטת משאבים ממוקדת לטובת המאמץ המלחמתי, דבר שבא על חשבון הפעילות האזרחית השוטפת של המגזר הציבורי.
על אף הירידה בתוצר ובצריכה, נרשמו נתונים מפתיעים לטובה בתחום ההשקעות. ההשקעה בנכסים קבועים עלתה בשיעור של 12.8% בחישוב רבעוני, וב-5.9% בהשוואה לרבעון הראשון של 2025. בפירוט פנימי של סעיפי ההשקעה, ניתן לראות כי ההשקעה בענפי הטכנולוגיה (ICT) זינקה ב-61.6% בחישוב שנתי, וההשקעה במוצרי קניין רוחני עלתה ב-16.6%. עליות אלו מעידות על כך שגם בתקופות מאתגרות, המגזר העסקי ממשיך להשקיע בחדשנות, בציוד טכנולוגי ובפיתוח, תוך ראייה ארוכת טווח שתסייע למשק להתאושש לאחר סיום העימות.
מגזרי הייצוא והיבוא הציגו תנודות משמעותיות שהושפעו גם הן מהמצב הביטחוני. יצוא הסחורות והשירותים הכללי עלה ב-1.9% בחישוב שנתי (ללא יהלומים וחברות הזנק), אך יצוא השירותים, שהוא רכיב משמעותי בכלכלה הישראלית, ירד ב-15.2% בחישוב שנתי. בתחום היבוא נרשמה עלייה חדה של 32.7% ביבוא סחורות ושירותים (למעט ביטחוני, אוניות, מטוסים ויהלומים), שינוי שמבטא צרכים שונים של המשק. הירידה בתוצר העסקי ב-5.2% בחישוב שנתי, שהשפיעה על ענפי הבינוי, התעשייה והמסחר, מציגה נאמנה את הלחצים שעימם מתמודדים בעלי עסקים בישראל תחת מגבלות המלחמה, החל ממחסור בכוח אדם ועד לשיבושים בשרשראות האספקה. נתונים אלו מבוססים על אומדן שני וצפויים לעבור עדכונים נוספים עם הצטברות נתונים מלאים יותר בחודשים הבאים.
