הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה את נתוני התיירות והתנועה בגבולות לחודש מאי 2026, והם מציגים תמונה מורכבת בעלת השלכות משמעותיות על הכלכלה המקומית. הנתונים מושפעים באופן ישיר ועמוק ממבצע "שאגת הארי", שהחל בסוף פברואר של אותה שנה ונותן את אותותיו על המשק הישראלי כולו. בחינה של מספרי התיירים הנכנסים לעומת הישראלים היוצאים לחוץ לארץ ממחישה פער כלכלי שעלול להכביד על עסקים רבים המסתמכים על תנועת צרכנים מקומית ובין-לאומית.
בחודש מאי האחרון נרשמו בסך הכל 65.7 אלף כניסות של מבקרים לישראל, צניחה חדה לעומת 126.8 אלף מבקרים שנרשמו באותו החודש בשנה שעברה. מתוך נתון זה, 64.4 אלף היו כניסות של תיירים ששהו בארץ יותר מיום אחד, בעוד שרק 1.3 אלף היו מבקרי יום. הירידה החדה במספר המבקרים, שקוצץ כמעט בחצי, מתורגמת באופן ישיר לאובדן הכנסות משמעותי במטבע חוץ. ענפי המלונאות, המסעדנות, התחבורה והמסחר הקמעונאי סופגים פגיעה ישירה מהיעדרם של התיירים, אשר באופן מסורתי מזרימים הון טרי לתוך מחזור העסקים הישראלי. כאשר מסתכלים על התמונה הרחבה יותר של חמשת החודשים הראשונים של שנת 2026, נרשמו 356.4 אלף כניסות מבקרים בלבד, לעומת 565.3 אלף בתקופה המקבילה ב-2025. פילוח גאוגרפי של התיירים מעיד כי ארצות הברית נותרה המקור המרכזי לתיירות עם 35.2 אחוזים מכלל המבקרים, ואחריה צרפת, הממלכה המאוחדת ורוסיה. הירידה התלולה ביותר הורגשה בחודשים מרץ עד מאי, מיד עם פרוץ המבצע הצבאי, תקופה שבה הממוצע החודשי של כניסות תיירים דרך האוויר צנח ל-28 אלף בלבד, בהשוואה ל-134.6 אלף בשלושת החודשים שקדמו להם.
מנגד, התנועה בכיוון ההפוך מציגה תמונה שונה המאתגרת גם היא את הכלכלה. למרות המצב הביטחוני המורכב, הישראלים ממשיכים לצאת לחוץ לארץ במספרים גבוהים. במאי 2026 נרשמו 707.5 אלף יציאות של ישראלים, נתון הקרוב מאוד ל-718.3 אלף היציאות שנרשמו במאי 2025. רוב מוחלט של היוצאים, כ-83 אחוזים שהם 584.7 אלף יציאות, בחרו לטוס דרך האוויר. בנוסף אליהם, 113.4 אלף יציאות נרשמו דרך מעברי הגבול היבשתיים, כאשר מעבר טאבה ריכז 49.9 אלף מתוכן, זינוק משמעותי לעומת 24.4 אלף בשנה הקודמת. עוד 9.5 אלף יציאות בוצעו דרך הים. חשוב לציין כי מתוך כלל היציאות במאי, 11.7 אלף היו של אזרחים ישראלים המתגוררים בחוץ לארץ דרך קבע והגיעו לביקורי מולדת. עם זאת, בהסתכלות על כלל התקופה שמינואר עד מאי השנה, נרשמה ירידה מצרפית עם 2,445.9 אלף יציאות לחוץ לארץ לעומת 3,369 אלף בתקופה המקבילה אשתקד.
השילוב בין צניחה בתיירות הנכנסת לבין שמירה על קצב יציאות גבוה של ישראלים לחוץ לארץ יוצר אפקט כלכלי כפול. מצד אחד, המשק מאבד נתח קריטי של הכנסות מתיירות זרה שהייתה אמורה לתמוך בצמיחה ולהגדיל את התוצר המקומי. מצד שני, מאות אלפי ישראלים שיוצאים לנפוש בחוץ לארץ מוציאים את כספם הפנוי מחוץ לגבולות המדינה במקום להשקיע אותו בעסקים מקומיים, בתיירות פנים או בצריכה מקומית. זליגת ההון הזו מורגשת היטב בבתי העסק בישראל, שגם כך נאלצים להתמודד עם סביבה כלכלית מאתגרת ועלויות תפעול גדלות בצל הלחימה. מצב זה מחייב חשיבה מעמיקה על פתרונות לעידוד הצריכה המקומית ותמיכה בעסקים, על מנת לייצב את המשק עד לשוך הקרבות וחזרתה של תנועת התיירות למסלולה הטבעי. היעדר מגמת התאוששות ברורה בתיירות הנכנסת מחייב התאמה של המודלים העסקיים למציאות של אי-ודאות מתמשכת.
