במהלך דיון מרתוני שקיימה היום ועדת הכלכלה של הכנסת לקראת אישור פרק י"ח מחוק התוכנית הכלכלית לשנת 2026 (חוק ההסדרים), התקבלה החלטה דרמטית אשר צפויה לשנות מן הקצה אל הקצה את האופן שבו מתומחרים סיכוני אשראי קמעונאיים ועסקיים בישראל. התיקון המרכזי שנכנס לחוק לבקשת יו"ר הוועדה, ח"כ דוד ביטן, קובע כי תקופת שמירת המידע השלילי במאגר נתוני האשראי הפרטי, המכונה בשווקים הפיננסיים "תקופת הכתם", תקוצר באופן חסר תקדים משלוש שנים לשנה אחת בלבד. המהלך הרדיקלי נועד לאפשר לאוכלוסיות ויחידים שנקלעו לקשיים תזרימיים נקודתיים, כגון חזרת צ'קים או אי-כיבוד הוראות קבע, להשתקם באופן מהיר ולחזור למעגל המערכת הפיננסית הממוסדת מבלי להידחק לחלופות קיצוניות בשוק החוץ-בנקאי הלא מפוקח ובשוק האפור, המאופיינות בריביות נשך קשוחות שמגיעות לשיעורים של 3% ו-4% בכל חודש.

עבור הגופים הפיננסיים והסוחרים במניות מגזר הבנקאות, חברות כרטיסי האשראי והאשראי החוץ-בנקאי הציבורי, לקיצור תקופת הדיווח השלילי ישנן השלכות פונדמנטליות מרחיקות לכת על מודלי דירוג האשראי הפנימיים ועל היקף ההפרשות להפסדי אשראי חזויים. צמצום משך ההיסטוריה הפיננסית השלילית הזמינה במאגר לשנה אחת בלבד צפוי להקשות על המערכת הבנקאית המסורתית לבצע חיתום שמרני ארוך טווח, וייתכן שיאלץ את החברות לעדכן במהירות את אלגוריתמי הסיכון הדיגיטליים שלהן. מצד אחד, השינוי המבני עשוי להגדיל באופן ניכר את היקף הפעילות והביקוש להלוואות חדשות מצד לקוחות שדירוגם ישתפר במסגרת הזמן המקוצרת, מה שמייצר הזדמנויות צמיחה מואצות לחברות המימון, אך מן הצד השני, הוא מעלה את רמת הסיכון המובנית בתיקי האשראי הצרכני של המערכת כולה, בייחוד בתקופות של תנודתיות מאקרו-כלכלית, אינפלציה או האטה במשק המקומי.

במקביל למהפך באשראי הצרכני הריטייל, הוועדה הכריעה בסוגיה מהותית נוספת הנוגעת להקמת מאגר נתוני האשראי הלאומי החדש לעסקים, אשר עוררה סערה בקרב הגופים המוסדיים הגדולים. למרות לחצים כבדים ודרישה חד-משמעית מצד איגוד חברות הביטוח להחריג מן המאגר העסקי עסקאות ענק בהיקפים של מאות מיליוני ומיליארדי שקלים מטעמי סודיות מסחרית, נקבע בוועדה כי גם התאגידים והעסקים הגדולים ביותר במשק ייכללו במערכת במלואם ולא יזכו להחרגה פוליטית או רגולטורית כלשהי. נציגי איגוד חברות הביטוח טענו בדיון כי לווים הנוטלים אשראי בסדרי גודל מסיביים אינם מעוניינים להופיע במאגר מטעמי חיסיון, וכי ממילא נותני האשראי הפיננסיים מבצעים בדיקות נאותות ואנליזות עומק קפדניות הנמשכות שבועות ארוכים, ולכן המאגר הממשלתי אינו רלוונטי עבור הפעילות שלהם. מנגד, נציגי אגף התקציבים במשרד האוצר התנגדו בתוקף להחרגה וטענו כי כדי לבנות מודל אשראי יציב, שלם ובר-קיימא עבור המדינה, המאגר חייב לכלול את שקלול הנתונים של כלל הכלכלה הריאלית, קטנים וגדולים כאחד, עמדה שהתקבלה בסופו של דבר על ידי הנהגת הוועדה שקבעה שוויון מלא בחשיפת הנתונים בין המגזרים.

סוגיה תפעולית מורכבת נוספת שעלתה על שולחן הדיונים ומשפיעה על מניות הסקטור, נוגעת ללוחות הזמנים הנדרשים לצורך היערכות טכנולוגית והקמת התשתית למאגר העסקי המורכב. במהלך הישיבה המרתונית הובהר כי הושג סיכום עקרוני מול נגיד בנק ישראל על תקופת היערכות ראשונית של שנתיים וחצי, כאשר לנגיד תוענק הסמכות להאריך תקופה זו בשישה חודשים נוספים בלבד, בכפוף לצו מיוחד ובאישור פרלמנטרי של ועדת הכלכלה. במקביל, נציגי איגוד הבנקים הציפו קשיים מעשיים בנוגע ליישום החוק, בייחוד בכל הנוגע לזיהוי המדויק של מורשי החתימה הספציפיים בתאגידים מורכבים שיש ליידע אותם כחוק לפני קבלת חיווי אשראי מהמערכת, נושא שנציגי הבנק המרכזי הבטיחו להסדיר באופן מלא ומפורט במסגרת הכללים המקצועיים שינסח הנגיד בתקופת ההיערכות הקרובה.

מעבר להסדרת מבנה המאגרים, הדיון המרתוני נגע גם בעתידה התקציבי של הקרן הממשלתית הייעודית למודרי אשראי, אשר הוקמה בעבר ומחזיקה בתקציב של כ-50 מיליון שקלים שמטרתם לספק חבל הצלה פיננסי לשכבות חלשות שאינן מסוגלות לגייס הון מהמערכת הבנקאית המסורתית. נציגי הארגונים החברתיים והחברה האזרחית דרשו להרחיב באופן מיידי את פעילות הקרן ואף להכפיל את תקציבה הרשמי לאור ההצלחה של המודל הקיים. נציגי משרד האוצר הציגו בדיון נתונים מעודדים המראים שיעורי החזר גבוהים במיוחד ויציבות פיננסית מצד האוכלוסייה המסתייעת בקרן, וציינו כי הממשלה בוחנת כעת את הרחבת הליווי המקצועי על בסיס הממצאים המצוינים הללו. בתגובה, דרש יו"ר הוועדה ביטן התחייבות רשמית מהאוצר להבטיח כי כספי הלקוחות שמוחזרים יועברו ישירות בחזרה לתוך הקרן כדי לייצר מנגנון של רציפות תפעולית, לצד הצמדה מלאה של כספי הקרן למדד המחירים לצרכן כדי למנוע את שחיקתם הכלכלית לאורך זמן, כאשר הוועדה צפויה לחדש את הדיונים על מנת להשלים את החקיקה ולהביאה להצבעה סופית במליאת הכנסת כבר בתחילת השבוע הבא.