שוק הדיור בארצות הברית נותר קפוא כמעט לחלוטין בחודש אפריל 2026, כאשר נתוני המכירות של בתים קיימים הציגו תמונה של דריכה במקום. לפי הנתונים שפרסם איגוד המתווכים הלאומי (NAR), היקף המכירות עלה בשיעור זניח של 0.2% בלבד לעומת חודש מרץ, והגיע לקצב שנתי מותאם של 4.02 מיליון יחידות דיור – נתון שנותר ללא שינוי מהותי גם בהשוואה לאפריל אשתקד. המצב הנוכחי משקף שוק שבו הקונים הפוטנציאליים נדחקים הצידה בעקבות שילוב של ריביות משכנתא גבוהות, מלאי מוגבל ותחושת אי-ודאות כללית המלווה את המשק האמריקאי.

למרות שהיה ניתן לצפות כי שיפור קל ברמת הנגישות לדיור יביא איתו גל של קונים חדשים, המציאות בשטח מוכיחה אחרת. הכלכלן הראשי של ה-NAR, לורנס יון, הביע פליאה על כך שהנתונים אינם עולים באופן משמעותי, במיוחד לאור העובדה שריביות המשכנתא אכן רשמו ירידה מסוימת במהלך חודש אפריל מרמות השיא שנרשמו לאחרונה. עם זאת, הריביות עדיין גבוהות משמעותית מהרמה שבה שהו לפני פרוץ המלחמה באיראן בסוף פברואר. יש לזכור כי בתים רבים שנמכרו בפועל באפריל נכנסו לחוזה כבר במרץ, תקופה שבה הריביות היו גבוהות אף יותר, מה שמסביר חלקית את הקיפאון בביצועים.

במקביל ללחץ הריבית, גם הסנטימנט הצרכני נמצא בשפל, כאשר חלק מהמדדים מצביעים על רמת ביטחון נמוכה במיוחד של הציבור ביציבות הכלכלית. המציאות הזו מתנגשת חזיתית עם התחזיות האופטימיות המגיעות מהבית הלבן; בעוד שיועצו הכלכלי של הנשיא טראמפ, קווין האסט, צופה צמיחה פנומנלית של כ-6% בתוצר הלאומי השנה בזכות מהפכת הבינה המלאכותית, שוק הדיור הריאלי נראה כמי שתקוע בבוץ. האינפלציה, שנותרה ברמה של כ-3.5% נכון למרץ האחרון, מקשה על הפדרל ריזרב לבצע הורדות ריבית אגרסיביות שיכלו להקל על נוטלי המשכנתאות.

מבחינת מלאי הדירות, נרשמה בשורה חיובית מסוימת כאשר מספר הדירות המוצעות למכירה עלה ב-5.8% לעומת חודש מרץ, והגיע ל-1.47 מיליון יחידות. מדובר בנתון הטוב ביותר עבור חודש אפריל מאז שנת 2019, אך הוא עדיין נמוך משמעותית מרמות המלאי שלפני המגפה, שעמדו באפריל 2019 על כ-1.83 מיליון בתים. הפער הזה ממשיך לתמוך במחירי הדיור ומונע מהם לרדת באופן שיקל על הצרכנים. מבחינה גיאוגרפית, חודש אפריל האיר פנים בעיקר לדרום ולמערב התיכון של ארצות הברית, שם נרשם שיפור במכירות, בזמן שבצפון-מזרח המצב נותר יציב ובמערב נרשמה ירידה בפעילות. נראה כי שוק הדיור האמריקאי מחכה לטריגר משמעותי יותר – כמו רגיעה ביטחונית או ירידה עקבית יותר באינפלציה – כדי לשוב למסלול של צמיחה ממשית.