הכלכלה הישראלית רושמת היום הישג מפתיע ומעודד בחזית המאקרו-כלכלית, כאשר נתוני אגף החשב הכללי במשרד האוצר מצביעים על ירידה חדה ובלתי צפויה בגירעון הממשלתי המצטבר. נכון לסוף חודש אפריל 2026, הגירעון ב-12 החודשים האחרונים עמד על 3.8% מהתוצר בלבד, סכום המסתכם בכ-81.3 מיליארד שקלים. מדובר בשיפור משמעותי לעומת המצב בסוף חודש מרץ, אז עמד הגירעון השנתי על 4.2%, וזוהי למעשה הרמה הנמוכה ביותר שנרשמה בישראל מאז נובמבר 2023. הנתון הנוכחי מעורר אופטימיות זהירה בקרב פעילי השוק, במיוחד בהתחשב בעובדה שערב המלחמה באוקטובר 2023 עמד הגירעון על כ-1.5% בלבד, וזינוקו ל-4.2% בסוף אותה שנה נראה אז כתחילתה של מגמה מדאיגה הרבה יותר.
ההפתעה החיובית במאזן נובעת משילוב של כוחות משני צידי המתרס הפיננסי: הכנסות גבוהות מהצפוי וצמצום משמעותי בהוצאות השוטפות. במהלך חודש אפריל 2026 בלבד, הסתכם הגירעון החודשי ב-3.3 מיליארד שקלים, פער דרמטי לעומת הגירעון של 11.2 מיליארד שקלים שנרשם באפריל אשתקד. השיפור הזה, המסתכם בכשמונה מיליארד שקלים בתוך חודש אחד, הוא המנוע המרכזי שהוביל לצמצום של 0.4% מהתוצר בנתון השנתי המצטבר.
בצד ההכנסות, המדינה נהנית מגאות מרשימה בגביית המסים. בחודש אפריל האחרון עמדו הכנסות המדינה על 50.6 מיליארד שקלים, המהווים גידול של כ-4.8% לעומת החודש המקביל בשנה שעברה. מתחילת השנה, סך הכנסות המדינה כבר חצה את רף ה-213 מיליארד שקלים, נתון המהווה למעלה מ-36% מתחזית ההכנסות השנתית של האוצר. קצב גביית המסים הנוכחי מהיר יותר מקצב התקדמות השנה הקלנדרית, מה שמעיד על פעילות כלכלית חזקה ועל חוסן של המגזר העסקי ומשקי הבית, למרות האתגרים הביטחוניים והעלייה במחירי האנרגיה המושפעים מהמצב הגיאופוליטי במיצר הורמוז.
במקביל לעלייה בהכנסות, הממשלה רשמה בחודש אפריל הוצאות של כ-53.9 מיליארד שקלים, המהווים קיטון של 5.6 מיליארד שקלים בהשוואה לאפריל 2025. התמונה הכוללת מתחילת 2026 חושפת עודף תקציבי של כ-10 מיליארד שקלים, נתון יוצא דופן המוסבר בחלקו על ידי קצב הוצאה נמוך יחסית של המשרדים הממשלתיים. עד כה הוציאה הממשלה כ-29% מתקציבה השנתי המתוכנן, שעומד על כ-698.2 מיליארד שקלים. עם זאת, כלכלני האוצר מזהירים כי מדובר בנתון שעשוי להטעות; קצב ההוצאות צפוי להאיץ במחצית השנייה של השנה, ועל כן התחזית הרשמית נותרה בעינה ומעריכה כי הגירעון בסוף שנת 2026 יטפס ויסתכם ב-5.9% מהתוצר.
חשוב לציין כי הנתונים החיוביים אינם כוללים הוצאה נוספת של כ-2.5 מיליארד שקלים שבוצעה דרך קרן הפיצויים ואינה נספרת בצד ההוצאה התקציבית הרגילה. למרות זאת, העובדה שקצב גביית המסים מצליח להדביק ולעקוף את התחזיות המעודכנות מעניקה למשק הישראלי מרחב תמרון כלכלי חשוב מול שוקי ההון הבינלאומיים. הירידה לרמת שפל של שנתיים וחצי בגירעון היא עדות ליכולת ההתאוששות של הכלכלה המקומית, ומהווה בסיס אופטימי להמשך הניהול הפיסקלי הנדרש כדי לעמוד ביעדים השנתיים בסביבת ריבית גבוהה ואינפלציה עולמית מאתגרת. המעקב אחרי קצב ההוצאות בחודשים הבאים יהיה קריטי כדי לוודא שהעודף הנוכחי לא יישחק עם התגברות הצרכים הביטחוניים והאזרחיים.
