הכלכלה הישראלית ניצבת בנקודת הכרעה היסטורית המאיימת לשנות את פניה בעשורים הקרובים. במשך שנים נהנה המשק הישראלי ממוניטין של אי של יציבות עם חוב נמוך ודירוג אשראי חזק שאפשר למדינה לגייס כסף בקלות ובזול. המוניטין הזה נבנה בזכות מגזר הייטק חזק שסיפק לממשלה רשת ביטחון כלכלית שאפשרה לה להתמודד עם משברים ואירועים ביטחוניים בלי לזעזע את הכיס של האזרח. אולם הנתונים המעודכנים מצביעים על כך שהמגמה התהפכה בחדות והכסף שאמור היה ללכת לשיפור איכות החיים נשאב כעת לבור עמוק של ביטחון וחובות.

בכנס מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן הציגה תמר לוי בונה סגנית הממונה על התקציבים אזהרה חריפה לגבי עתיד המשק. לדבריה ישראל עברה בעשור האחרון ממצב של שליטה בחובות למצב של גיוס כספים מאסיבי בהיקף של 447 מיליארד שקל בשלוש שנים בלבד. הזינוק הדרמטי הזה בחובות המדינה מעמיד את ישראל בסכנה של פגיעה בקיר פיננסי בעתיד הקרוב. לוי בונה הדגישה כי המדינה שרפה את הרזרבות שלה והזכירה כי האמון שהעולם נתן בנו ב-20 השנים האחרונות הוא שאפשר לנו לממן את המלחמה הנוכחית אך האמון הזה אינו בלתי מוגבל.

המספרים שמאחורי המציאות החדשה ממחישים את עומק האתגר עבור כל מי שפעיל בשוק ההון. עלות המלחמה מוערכת במאות מיליארדי שקלים ותשלומי הריבית של המדינה כבר עברו את רף ה-60 מיליארד שקל בשנה. עלות הריבית העודפת בלבד חצתה את ה-20 מיליארד שקל וזהו סכום שווה ערך לתקציב הכולל של תשעה משרדי ממשלה יחד כולל משרדי הכלכלה העבודה החוץ והתקשורת. הפער הכלכלי הזה מאלץ את הממשלה לבחור בחירה בלתי אפשרית בין הגדלת החוב הלאומי פגיעה נוספת ברמת החיים או קיצוץ דרמטי בתקציב הביטחון.

השחיקה ברמת החיים כבר מורגשת היטב בשטח כאשר העלאות המסים והזינוק ביוקר המחיה דרדרו את ישראל בדירוג רמת החיים העולמי. בעוד שישראל נחשבת למדינה עשירה על הנייר השילוב של מחירים גבוהים והוצאות מלחמה דרדר אותה מהמקום ה-12 למקום ה-24 במדד רמת החיים של המדינות המפותחות. לוי בונה הזהירה כי מערכת הביטחון תדרוש תקציבי עתק גם בשנים הבאות והוסיפה כי אסור לבנות על התאוששות מהירה של המשק שתפתור את הבעיות בעצמה ללא צעדים כואבים.

הדרך ליציאה מהמשבר דורשת מהממשלה הבאה החלטות קשות שישפיעו על כל אזרח ומשקיע בישראל. לוי בונה ציינה כי מערכת הביטחון חייבת ללמוד להתייעל כדי שצורכיה לא יחסלו את הפריון ואת איכות החיים במיוחד כשישראל מוציאה על ביטחון כמעט 9% מהתוצר שלה – נתון חריג מאוד ביחס לעולם. היא סיכמה כי ללא שינוי עומק מבני ושילוב אוכלוסיות נוספות בשוק העבודה ישראל תתקשה לשמר את עוצמתה הכלכלית והמאבק בין צורכי הביטחון ליציבות הפיננסית ימשיך להעיב על עתיד המדינה.